"קרימזון פיק": הבית מפחיד וכדאי לבקר בו
אמן האימה גיירמו דל טורו הגה מראשו היצירתי ומלא התשוקה את הפנטזיה הגותית "קרימזון פיק", במרכזה עומד בית אפל ומרשים הנחשד כרדוף רוחות. אין בסרט רגע דל, והמתח ניכר בכל פינה - ובכל זאת, יש פה משהו מוחמץ
"קרימזון פיק" ("Crimson Peak") סובל ממחלת הכמעט, זו שבה לוקים יותר מדי מסרטיו האמריקאים של הבמאי המכסיקני גיירמו דל טורו. ללא ספק מדובר ביוצר מוכשר ורב דמיון, איש שיש לו הבנה ולהט אמיתיים לעולמות הפנטזיה בסרטיו - בין אם מדובר בגיבור על מהסוג הווירדי (הלבוי) או רובוטים ענקיים הנלחמים במפלצות ("פסיפיק רים"). ובכל זאת, ה"כמעט" הזה מעצבן.
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
למרות הדמיון העולה על גדותיו וההקפדה מעוררת ההערכה, התוצאה לא מצליחה לעמוד בצפיות הגבוהות. עבודותיו השלמות ביותר נותרו ההפקות הספרדיות-מכסיקניות של "ילד של אף אחד" (2001) ו"המבוך של פאן" (2006). ככול שהוא בקיא ומכיר את עולמות הפנטזיה השונים, ללא העיגון בתרבותו שלו - בכל זאת נדמה שדבר מה חסר.
במקרה שלפנינו דל טורו פונה אל ז'אנר האימה הגותית בצורתו הקלאסית ביותר. לז'אנר במופעיו הספרותיים הן האנגליים (מרי שלי, בראם סטוקר) והן האמריקאים (אדגר אלן פו, ה.פ לאבקראפט) יש השפעה עמוקה וארוכת שנים על האימה הקולנועית. מסרטי המפלצות הקלאסיים של אולפני יוניברסל בשנות ה-30 (פרנקנשטיין, דרקולה),סרטי אולפני האמר הבריטיים החל משנות ה-50, והעיבודים של הבמאי-מפיק רוג'ר קורמן לסיפוריו של פו בשנות ה-60. חלומו הגדול של דל טורו, שספק אם יתגשם, הוא לעבד נאמנה את "בהרי הטירוף" של לאבקראפט.
ציר נוסף של הגותי הקולנועי, הנע במקביל ולעיתים נשזר בראשון, עוסק במלודרמה הגותית עם הנשים הכלואות בתוך מבנה, נתונות למניפולציות של גבר, וחשופות לנוכחות פסיכולוגית או על-טבעית של צללים מהעבר ("רבקה" של היצ'קוק, "האחרים" של אלחנדרו אמנבר). גם ב"קרימזון פיק", האימה והעל טבעי נובעים וקשורים למצוקותיה של הגיבורה אידית קושינג.
שם המשפחה "קושינג" הוא, כמובן, אלוזיה לפיטר קושינג, השחקן הבריטי שגילם את הדמויות של ואן הלסינג וד"ר פרנקנשטיין בסרטי האמר (כמו גם את גרנד מוף טרקין, מפקדו של דארת' ויידר והנבל הראשי של "מלחמת הכוכבים" הראשון מ-1977). השימוש הרווי בצבעים ב"קרימזון פיק", במיוחד בצבע הארגמן המופיע בשמו של הסרט, שואב השראה ניכרת מסרטי האמר. באמצעות אפשרויותיה של הטכנולוגיה הקולנועית העכשווית, הסרט מתפקד כסוג של פנטזמגוריה חושנית קודחת.
הבית הגותי מופיע בצורות שונות מאוד בקולנוע - מהטירה הקלאסית של דרקולה עד הטירה המאיימת-קסומה בה חי גיבור "המספריים של אדוארד", שלא לדבר על גרסאות מודרניות יותר של מרחב המאיים באיבוד זהות, שפיות או מוות - מלון אוברלוק ב"ניצוץ" של סטנלי קובריק, והבית של גיבורי "כביש אבוד" של דיוויד לינץ'. המגוון הוא עצום ומרמז על הדרכים המורכבות והמגוונות בהן מהדהד הגותי בקולנוע. התרומה של דל טורו להיסטוריה המרשימה של מבנים אלו, מהווה את הממד המעניין והמשמעותי ביותר בסרטו הנוכחי.
"קרימזון פיק" מתחיל בניו יורק של 1901, המקום הטוב ביותר לייצוגו של העולם החדש על סף המאה ה-20. דרכה של אידית קושינג (מיה ווסיקובסקה), הבת האהובה של יזם עשיר ומצליח, מצטלבת עם זו של תומאס שארפ (טום הידלסטון), ברון בריטי המנסה באופן נואש לגייס כספי השקעה מאביה, לפיתוח המחצבה הייחודית שנמצאת על אדמת טירתו. דעתה של אידית אינה נתונה לגברים אלא לשאיפותיה המודרניות לעשות שם לעצמה כמחברת של ספרי אימה. משיכה אל עולם המתים הנובעת מחוויית ילדות רבת עוצמה של מפגש עם העל טבעי, ונבואת אזהרה בנוגע לגורלה.
תומאס לא מצליח לגייס את הכסף, אך אדית הדעתנית נופלת בקסמו. הנסיבות (שלא נפרט) מובילות אותה, כאשתו הטרייה וכיורשת של הונו של אביה לטירה המתפוררת של אחוזת שארפ - מקום בו תומאס מתגורר יחד עם אחותו לוסיל (ג'סיקה צ'סטיין) בעלת האינטנסיביות המאיימת.
מרכיבי היסוד - אישה צעירה במצור, מבנה מאיים שבו מתקיים טשטוש בין העבר וההווה, החי והמת, ונוכחותו המאיימת של גבר - כל אלו מצויים גם ב"קרימזון פיק". לטירה יש, כצפוי, חדרים נעולים וסודות חבויים. תחושת המצור הגוברת, שבה העבר בצלליו העל טבעיים מרמז על מה שקרה, ומה שעתיד לקרות.
דל טורו, שמפורסם בעיצוב רב הדמיון של המפלצות בסרטיו, ממקד את תשומת הלב שלו במבנה המתפורר של הטירה ומצליח לייצר זיקה בין האימה הגותית והנשגב. הטירה מתפקדת כיישות חיה בסרט, בכל רגע משהו בה זז, האור משתנה, קולות מאיימים נשמעים מפינותיו החבויות, והצבעים עולים ומציפים את המרחב ומביאים איתם את מה שהוסתר.
ההברקה הגדולה של הסרט היא בחיבור בין מבנה זה למחצב הייחודי של האדמות עליה הטירה נמצאת. השילוב בין החומר והטירה הופך אותה, בפועל, לאתר בו נעשית הטבעה של דימויי העבר ("הרוחות") לתוך ההווה. כלומר, הטירה כמכונה הקולנועית הגותית.
חולשותיו של הסרט נמצאות בסיפור. בדמות הפועלת באופן לא סביר לאור הרמזים הפזורים בכל מקום. לאי היכולת של הסרט להפתיע את הצופים. חרף זאת, מעלותיו האסתטיות של הסרט והמחשבה מאחורי בחירות אסתטיות אלו מצדיקות את הצפייה. במיוחד כדאי לראות את הסרט אם מקפידים על תנאי ההקרנה המשופרים ביותר המצויים בהישג יד.
"קרימזון פיק" (ארצות הברית) - במאי: גיירמו דל טורו, שחקנים ראשיים: מיה וואסיקובסקה, ג'סיקה צ'סטיין, טום הידלסטון, צ'ארלי הנאם. אורך הסרט: 119 דקות.
