מדוע נשכרו שומרים ממזרח ירושלים לאבטח את בית העלמין בהר הזיתים?
לטענת עובדים בבית העלמין, שלושת המאבטחים החדשים מראס אל עמוד שמעסיק משרד הבינוי כמעט ולא נמצאים במקום, ומטרתם להרתיע משחיתי קברים ערבים. "זה נראה כמו פרוטקשן", טוען מחזיק תיק הביטחון בעירייה. משרד השיכון: "העסקתם היא חלק ממודל שקיים באתרים אחרים בירושלים"
מה תפקידם של שלושת העובדים משכונת ראס אל עמוד ששכר לאחרונה משרד הבינוי והשיכון, ואמורים לאבטח את בית העלמין בהר הזיתים? במשרד הבינוי מדגישים כי מדובר בעובדים לצורכי אבטחה שנשכרו בהנחיית המשטרה, אבל עובדים בבית העלמין טוענים שהשלושה מגיעים לזמן קצר מאוד למקום - וחוזרים לבתיהם. על פי עדויות של עובדי בית העלמין, שלושת המאבטחים החדשים אינם חמושים ואינם מתנהגים כמאבטחים רגילים. האחראים על אבטחת ההר תוהים האם השלושה נשכרו כדי להפעיל את קשריהם בשכונות הערביות, במטרה לשמור על הסדר במקום.
בית העלמין בהר הזיתים סובל כבר שנים רבות מתופעות של ונדליזם. בעיות הביטחון במקום, כמו גם אירועים בהם יהודים הותקפו באבנים בדרכם לבית העלמין, הביאו לירידה בכמות המבקרים. בחודש האחרון החל משרד הביוני והשיכון, באמצעות חברת "מודיעין אזרחי", להעסיק את שלושת העובדים מראס אל עמוד, כדי שימנעו ניתוץ מצבות והצתות בבית העלמין.
ל- ynet נודע כי אותם עובדים לא נבחרו ספציפית על ידי חברת האבטחה, שקיבלה הוראה להעסיק אותם. "לחברת האבטחה לא היה שום מעמד בבחירת העובדים. לא ברור גם מאיפה הגיע התקציב להעסקתם", מציין גורם המקורב לנושא. לדברי כמה עובדים בבית העלמין, שלושת העובדים הם בני משפחת עית', שמוכרת מאוד בראס אל עמוד. "הרושם הוא שמציתי הקברים שמגיעים מאזור ראס אל עמוד לא רוצים להתעסק איתם".
סבו וסבתו של סמנכ"ל מועצת יש"ע, יגאל דילמוני, קבורים בבית העלמין בהר הזיתים. "לפני קצת פחות מ-10 שנים שברו את המצבות של סבא וסבתא שלי ושיפצנו אותן", הוא מספר. "אחרי שנתיים שוב שברו והחזרנו את המצב לקדמותו. לפני חצי שנה, קצת לפני האזכרה לסבתא, שמענו שהיה חילול קברים המוני, הלכנו לשם והמראה היה מזעזע. לשמחתי בקברים של סבא וסבתא לא פגעו אבל היו שם יותר מ-60 מצבות מנופצות, שבורות ושרופות". לגבי העסקת העובדים החדשים אומר דילמוני: "אבדוק את הנושא. אם מדובר בעובדי אבטחה אמיתיים וזה מה שישמור על ההר, אז אני מאוד שמח שהם שם ואין שום בעיה בזה שהם ערבים. אבל אם אנחנו משלמים 'פרוטקשן' זו חולשה ואני נגד זה".
מחזיק תיק חירום וביטחון בעיריית ירושלים, אריה קינג, המתגורר ליד בית העלמין, טוען כי העסקת העובדים החדשים, שכמעט אינם נמצאים בשטח, מעלה כמה סימני שאלה. "מה שנשמע כמו פרוטקשן - נראה כך. אני לא רואה אותם בבית הקברות ועושה רושם שזו ההתמודדות החדשה של ממשלת ישראל עם הטרור הערבי. במקום לאכוף את החוק לקחו אנשים אחרים שיעשו 'התאמות לחוק' עם השכנים שלהם. לא שמעתי שפורסם מכרז להעסקת אותם עובדים, הם לא נושאים נשק ולהבנתי
לא מקבלים הוראות ישירות מהממונים על הביטחון בהר הזיתים. השאלה היא מטרידה מאוד, מה תנאי ההעסקה שלהם ואיך הם פותרים את בעיית הנזק למצבות והפגיעה ביהודים. השאלה היא האם ממשלת ישראל יכולה להרשות לעצמה לפתור בעיות כאלו בדרך הזו".
במשטרה ציינו כי כלל השאלות הנוגעות לבחירת העובדים, הפיקוח עליהם ואותן עדויות לפיהן הם כמעט ולא נמצאים בשטח, יש להפנות למעסיק - משרד הבינוי והשיכון.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה כי "אכן מדובר בהעסקה של עובדים מקומיים, כחלק ממודל שקיים באבטחת מוסדות חינוך, מבני ציבור ואתרים אחרים בירושלים. המודל של האבטחה בהר הזיתים הונחה על ידי משטרת ישראל וממומש על ידי חברת האבטחה".
עם זאת, במשרד לא הגיבו לשאלות אחרות ולא מסרו מי אחראי להעסקת עובדי הביטחון ומפקח עליהם, מי החליט להעסיקם, מה הכשרתם, מה היו הקריטריונים לבחירת העובדים, מדוע דווקא הם גויסו למשימה, למה אינם חמושים וכיצד הם תורמים לביטחון במקום. בנוסף לא נמסרה תגובה לעדויות לפיהם המאבטחים אינם נמצאים בשטח רוב הזמן.
בהתייחס לתגובת המשרד, ציינו בעיריית ירושלים כי מודל האבטחה המדובר מתייחס למוסדות חינוך במזרח העיר, בהם יש מאבטחים לא חמושים שעברו הכשרה בחברת אבטחה, בהתאם להחלטת ממשלה. על פניו, נראה כי מדובר במקרה שונה באופן מהותי מזה של העסקת העובדים בבית העלמין בהר הזיתים.
לפנייה לכתב/ת 
