"עדיף מאפיונרים על טיפוסים בהוליווד"
בראד גארט אולי מוכר לכולם בתור האח הממורמר והמצחיק מ"כולם אוהבים את ריימונד", אבל החליק בטבעיות לנעלי המאפיונר ב"פארגו". ייתכן שהמפגש עם החברים של פרנק סינטרה הכין אותו לתפקיד: "מישהו עלול להרוג אותך אם לא אהב את הבדיחות שלך", הוא מספר בראיון מתובל ביידיש
מה שעוטף את העונה החדשה של הסדרה "פארגו" (יחד עם העונה הראשונה המוצלחת ועם סרטם המופתי של האחים כהן משנת 1996) הוא כמובן הלוקיישן. בתחומיו מתרחשות עלילות פשע ונערמים תלים של שלג וגופות. אולם בעונה השנייה שעלתה החודש ב-HOT, נדמה שלזמן תפקיד לא פחות חשוב מאשר למקום.
השנה היא 1979, וגיבורת העונה הקודמת, מולי סולברסון, היא עדיין ילדה קטנה. בעוד אביה, השוטר לו, חוקר פרשייה משונה של רצח בדיינר, אמריקה כולה נתונה בחרדה מסיבות אחרות. הפופולריות של הנשיא ג'ימי קרטר מידרדרת ורוחות חדשות של תקווה נושבות דווקא מכיוון קמפיין הבחירות של רונלד רייגן. רגע לפני שיגיעו שנות ה-80, על ערכי השמרנות והקפיטליזם שמאפיינות אותן, סימנים ראשונים של העידן החדש מופיעים דווקא בפשע המאורגן. למעשה, הוא כל כך מאורגן שיש לו אפילו מחלקת מחקר ופיתוח, ישיבות הנהלה ומצגות עסקיות.
האיש שמטמיע את השיטות התאגידיות בסינדיקט הפשע של קנזס סיטי הוא ג'ו בולו, המאפיונר הבירוקרט שמגלם בסדרה בראד גארט. במסגרת תוכנית ההתרחבות שהוא מוביל, בולו נחוש להשתלט על טריטוריה בדקוטה הדרומית, שנמצאת בשליטתה של משפחת הפשע המקומית גרהארדט.
"אני חושב ששני הארגונים מגלים על עצמם שהם איומים כשם שהם פחדנים, ובין אם הם פועלים בשיטה כזו או אחרת, כולנו נבין שהסתבכנו במשהו שגדול מאיתנו. אני בטוח שהרבה מהצופים סבורים שהבוס מקנזס סיטי פשוט יירד העירה וישיג את מבוקשו, אבל זה ממש לא יהיה עד כדי כך פשוט", הוא אומר בראיון ל-ynet.
גארט, שמעיד על עצמו שהיה מעריץ גדול של "פארגו" בעונתה הראשונה, מקפיד לחזור שוב ושוב על כך שהוא אסיר תודה על ההזדמנות להשתתף בסדרה "שמאוד אהובה בציבור וגם בקרב אנשים בתעשייה". בארון שלו כבר ניצבים שלושה פסלוני אמי בזכות תפקידו כאח המקופח והשוטר הממורמר רוברט בקומדיית המצבים "כולם אוהבים את ריימונד", בה הופיע במשך תשע עונות, אך המעבר מסיטקום קלאסי שצולם בפני קהל באולפן למיני סדרת איכות שלעתים מכונה "סרט של עשר שעות", מספקת לו את הרענון שחיפש.
"'ריימונד' היתה חוויה מיוחדת של פעם בחיים. כשחקן אתה מוכרח להמשיך הלאה ולהמציא את עצמך מחדש כל הזמן. דווקא גיליתי שהדרמה מאוד נגישה עבורי, בעיניי קומדיה היא הרבה יותר קשה".
מלבד גארט אפשר למצוא ב"פארגו" כמה וכמה שחקנים עם רזומה קומי, כמו טד דנסון ("חופשי על הבר") בעונה הנוכחית ובוב אודנקירק ("סמוך על סול", "שובר שורות") בעונה הקודמת, והוא מסביר שהמעבר הוא דווקא טבעי. "להרבה קומיקאים יש כישרון טבעי לדרמה. דווקא בקומדיה צריך להעז ולסכן יותר, ולכן כשמגיעה ההזדמנות, קל להם לעשות את המעבר. יש קו דק מאוד בין הקומדיה לדרמה. הרי בהרבה סיטואציות בחיים אנחנו צוחקים מתוך פחד. מה שנהדר ב'פארגו' זה שהקו הזה כל הזמן נחצה".
השחקן התמיר אמנם צלח בקלילות את הזגזוג בין המצחיק לרציני, אולם דווקא בסצנות בהן נדרש להתנסות בז'אנר האקשן, התגלה בפניו אתגר גדול במיוחד. "אהיה כן איתך – אין לי יותר מדי קואורדינציה. אני לא אתלט מצטיין. אני בחור גדול, וכשאנשים מביטים בי הם בטוחים ששיחקתי פוטבול או כדורסל, אבל אף פעם לא עשיתי את זה כי לא היו לי הכישורים. לכן בסצנה שבה הייתי צריך להימלט על נפשי, זה היה מאוד מגושם, וייתכן שיצא מזה הרבה הומור בלי כוונה. אני חושב שממש רואים את המאמץ הנואש שלי לרוץ, ושאולי באיזה שהוא מקום זה השפיע על סיכויי ההישרדות של הדמות שלי".
כמי שנולד, גדל וחי בלוס אנג'לס השמשית, גארט נתקל בקושי נוסף כשמצא עצמו לפתע רועד באקלים הסגרירי של מינסוטה. "אין מצב שאהיה מסוגל לחיות במזג אוויר כזה. אבל כשאתה חלק מהפקה כזו, אתה משתדל לשכוח מזה ולהתרכז בדברים אחרים. דווקא יצאנו בזול. יוצר הסדרה, נוח האוולי, סיפר לי שבעונה הראשונה המצב היה הרבה יותר גרוע, עם טמפרטורה שהגיעה ל-25 מעלות מתחת לאפס, וממש גרמה לבעיות בצילומים. אם הייתי משתתף בעונה ההיא, התוכעס שלי היה קופא", מתבל גארט את תשובתו ביידיש. ממש כפי שעושה המאפיונר בולו, שבפרק השני גוער בחבר למאפיה שהוא משתמש ב"פקקטע מטפורות".
מיד בתחילת שיחתנו גארט, שקיצר את שמו מגרשטנפלד, מרעים בברכת "שלום" בקולו העמוק והמוכר. בהמשך הוא מספר כי שני הוריו היו יהודים, "אבל גדלתי בבית ליברלי, לא נהגנו ללכת לבית הכנסת. היהדות עבורי היא יותר קשר דם ופחות סגנון חיים". עם זאת, הוא מציין כי לאחר שהוריו התגרשו, אמו נישאה מחדש לגבר שהיה חזן ובן של רב, והוא הפך את הדת לנוכחת יותר בחייו. חוץ מזה, הוא אומר, הזהות היהודית סיפקה לו הרבה חומרים למופע שלו.
עם החבר'ה הטובים
גארט, שהחל את הקריירה שלו כמנצח הגדול בקטגוריית הסטנדאפ בריאליטי הכישרונות הקדום "star search" לפני כ-30 שנה, עדיין מופיע בקביעות. בשנים האחרונות הוא עושה זאת במועדון קומדיה הנושא את שמו ובבעלותו, אשר ממוקם במלון MGM בלאס וגאס. כשהוא לא על הבמה, ניתן למצוא אותו סביב אחד משולחנות הפוקר, תחום נוסף בו הוא גורף זכיות.
לאס וגאס מזוהה עם פשע מאורגן הרבה יותר מאזור המערב התיכון של "פארגו". יצא לך להיתקל בחבר'ה הטובים המקומיים שם?
"ובכן, אני התחלתי לעבוד בווגאס ב-1986, ובתקופה ההיא רוב החבר'ה הטובים כבר לא היו שם. העיר הפכה להיות בעיקר תחת שליטה של תאגידים. במהלך יותר מ-30 שנה של סטנדאפ אתה נתקל בכל מיני סוגי אנשים, אבל לא היה משהו בעייתי. בכל מקרה, ההשערה שלי היא שהרבה יותר קל להתמודד עם האנשים האלה מאשר עם הטיפוסים בהוליווד, מפיקי סרטים וכאלה".
ג'רי סיינפלד, סטנדאפיסט אחר שכיכב בסיטקום קלאסי, יגיע בקרוב לישראל והכרטיסים למופע אזלו בן רגע. מתי נזכה לראות אותך מופיע כאן?
"הו, זה ממש חלום עבורי ואשמח מאוד לעשות את זה, פשוט מעולם לא צצה ההזדמנות".
גארט, שאפילו הפציע להופעת אורח ב"סיינפלד" (בעונה השביעית גילם את המוסכניק האובססיבי טוני, שחוטף את המכונית של ג'רי) משבח את הקומיקאי המפורסם: "ג'רי נהדר ואין שני לו בתחום. במקרה שלי, הרבה מהאנשים שמגיעים לצפות בי מופיע במועדון שלי, מצפים לפגוש את הדמות שעשיתי ב'כולם אוהבים את ריימונד', ואני ההפך הגמור מזה. הסטנדאפ שלי הרבה יותר חצוף ועוקצני בהשוואה לתוכנית, וגם בהשוואה למופע של סיינפלד. לא פעם הקהל מופתע מזה. אז אם אבוא לישראל, כדאי שתגיעו עם הציפיות המתאימות".
