הכירו את נורה: המכשיר שיגרום לכם להפסיק לנחור

כשליש מחיינו אנחנו מבלים בשינה, אבל אצל חלקנו הלילה הופך לסבל: כחמישית מכלל הגברים ועשירית מהנשים נוחרים בשנתם, התוצאה היא שינה חלקית, עייפות ביום שאחרי, וגם סיכון לעליית לחץ דם. פיתוח חדש מבטיח להפחית משמעותית את הנחירות, ואף להעלים אותם כליל.

קיראו עוד

מחקר: מה קורה לגוף אחרי פחות מ-6 שעות שינה?

מחקרים מוכיחים: קשר בין נדודי שינה ומחלות

מחקר: סובלים מנדודי שינה? כאבי הגב בדרך

הפיתוח הועלה לאתר קיקסטארטר, כשמטרת גיוס הכספים עמדה על 100 אלף דולר. והם עשו זאת בגדול: עד כה נאספו מעל 245,433 דולרים, כשנותרו עוד 17 ימים עד לתום מועד גיוס הכספים.

לישון טוב עם המכשיר בכל מקום

הנחירות: פגיעה בחימצון המוח

כל אחד מאיתנו חווה במהלך השינה אי מעבר אוויר למשך כעשר שניות, עד 15 פעמים במהלך הלילה. אבל בקרב הנוחרים יש כאלה שמפסיקים לנשום גם 100 פעמים בלילה. מדובר בכ־1,000 שניות של הפסקת נשימה – יותר מרבע שעה – שמשפיעות על אספקת החמצן למוח וללב, על קצב הלב ועל לחץ הדם.

למה בעצם אנחנו נוחרים?

רעש הנחירה נוצר כשהאוויר שאנחנו שואפים ונושפים נתקל ברקמות הרכות שמצויות לאורך צינור דרכי האוויר – מחלל הלוע ועד אזור מיתרי הקול. בעבר נחשב הענבל, אותה פעמונית קטנה בגג הלוע, למקור הנחירה השכיח ונהוג היה להסיר אותו בניתוח, אלא שבחלק גדול מהמקרים הבעיה לא נפתרה גם אחרי הניתוח.

בעבר גם היה מקובל לחשוב שאף סתום הוא גורם נחירה משמעותי, אך התברר שאף סתום כגורם יחיד לא מהווה גורם משמעותי בהפקת רעש הנחירה. פתיחת מעברי האף עשויה להפחית ב־10% את עוצמת הנחירה, אך לא פותרת את הנחירות עצמן.

לנחירות גורמים רבים. אחד העיקריים שבהם הוא עודף משקל: רקמות שומן מצטברות גם ברקמות הרכות סביב צינור האוויר, מצרות אותו ופוגעות בקשיחותו. כך, בעת הנשימה הרקמה מתנועעת ומרעישה. גורם נוסף הוא ענבל או שקדים מוגדלים, שגורמים לחסימת האוויר בחלל הלוע ואחראים לנחירות מגיל צעיר.

גם לגיל יש תרומה משמעותית לנחירות: במהלך השנים הרקמות הופכות למתוחות פחות והשרירים נעשים רפויים יותר. בעוד שבזמן ערנות קיים מתח שרירים מספיק כדי למנוע את התמוטטות צינור האוויר, בעת השינה השרירים נעשים רפים יותר והרקמות צונחות. אז בא לידי ביטוי רעש הנחירה.