מה שגרם לי להתחיל להסתכל על החיים בצורה קצת שונה
לקראת מרוץ "עלם" חולון שיתקיים ב-20.11, מספר הדר על ההתפתחות האישית והרצון להיות אדם שלם יותר, מה שהביא אותו לבסוף לפתוח עמותה משלו בהשראת "עלם"
שיחה מקרית. עוד שיחה, כביכול סתמית, בעוד בר בתל אביב, זה מה שגרם לי להתחיל להסתכל על החיים בצורה קצת שונה. לפני כ-10 שנים בחרתי להתחיל להתנדב (*במרכז 'הפוך על הפוך של עמותת עלם), בעקבות שיחה בבר דרום תל-אביבי עם אמיר דלומי, שעבד אז כמנהל מרכז "הפוך על הפוך" חולון והיום הוא מנהל כל המרכזים. אותה שיחה אתו יצרה לי פתח לעולם נהדר שמלווה אותי כבר 8 שנים. רציתי להיות בן אדם קצת יותר טוב, קצת יותר שלם עם עצמו, זה אולי מביך, אבל רציתי להיות קצת יותר אמיר. רק אחרי שנה של התנדבות הבנתי את התשובה לשאלה היותר חשובה – "למה המשכת להתנדב?" כי אני מאמין שהאושר שלנו מורכב משני דברים: הראשון הוא כמה מהפוטנציאל שלנו אנחנו ממשים, בכל התחומים. והשני הוא בכמה אנשים אנחנו נוגעים (לא פיזית כמובן) ובאיזו עוצמה מצטברת.
התחלתי את ההתנדבות במרכז "הפוך" בחולון, בו התנדבתי כ-3 שנים ולאחר מכן (ועד עכשיו) עברתי להתנדב במטה של "עלם" על תקן "משימות מיוחדות". בימים אלו אנו עובדים על פרויקט חשוב וייחודי- "חיים ברשת" (שכרגע מחכה למימון ממשלתי כדי להתקדם), במסגרתו אנו נפעל בצורה פרו אקטיבית על מנת לפגוש נוער בסיכון שנמצא ברשת.
כשהייתי ב"הפוך" הייתי מגיע למשמרת של 5 שעות בשבוע (יום אחד, 4 אחה"צ עד 9 בערב), בהן הייתי בעיקר מקשיב ומשוחח עם נערים. יש הרבה סיפורים כביכול "קטנים" שלעולם לא נדע מה הייתה ותהייה ההשפעה שלהם על הנערים, אבל כשנער קטן קומה ומבויש הגיע בכיתה ז' ואפילו לא הסכים להיכנס לשתות מיץ ולאכול עוגיות, זה היה מאוד מרגש לראות אותו בטוח בעצמו בכיתה ט' ומרגיש כמו בעל הבית. גם אצלו השינוי לא נעשה בין רגע, ובטוח שלא אנחנו עשינו אצלו את השינוי הזה לבד, אבל אני בטוח וגאה שהיה לנו חלק בזה.
הבנתי שלעבוד עם נוער בסיכון ב"עלם" זו פלטפורמה מעולה לגעת, לעזור, להקשיב וקצת להיות שם בשביל מי שלא תמיד יש לו אל מי לפנות. אמנם ביום-יום ההתנדבות היא מאוד סיזיפית ואין תחושה חזקה של "הצלת חיים", אבל כשאתה רואה שינוי ולו הקטן ביותר, אצל נער או נערה או כשאתה מרגיש שהם שמחים לקראתך, זה עולם ומלואו. מעבר להכרת התודה, אני מרגיש שזה הפך אותי לבן אדם טוב, שלם ומאושר יותר.
ההתנדבות שלי בעלם פתחה אותי לעולם הנפלא של אלטרואיזם ודאגה אמיתית לחלשים, ובהשראת הזמן של שם, הקמתי בעצמי עמותה עם מספר חברים – "פ.צ. ברוריה" – שולחן עגול של חברים שכל פעם מישהו אחר מביא פרויקט לשולחן שאותו אנחנו מבצעים. בנוסף, אני חבר ועד היישוב שבו אני גר – מתן, שזה סוג של דירקטוריון היישוב. גם שם אנחנו עושים פרויקטים למען הקהילה, ואפילו שיתפנו פעולה עם "עלם" כשבראש השנה הרמנו ארוחת חג ל-30 נערים ב"הפוך על הפוך" תל אביב.
בזמני הפנוי, אני חובב ריצה ונהנה מהתחביב לא מעט שעות בשבוע. השתתפתי כבר בעשרות מרוצים, אך העובדה שאתה יכול ליהנות מהתחביב ובמקביל לתרום לחברה, זו ללא ספק ההרגשה המספקת ביותר. במרוץ "עלם" חולון השתתפתי גם בעבר, וגם השנה אני מתכנן לרוץ שם 10 ק"מ – זה מקום נהדר לשלב שני דברים שאני מאוד אוהב: גם ריצה וגם תרומה לקהילה.
• מרוץ "עלם" חולון, אשר ייצא מ"פארק פרס", יתקיים ביום שישי ה-20.11.15, בעיר הילדים והנוער חולון, ויכלול שלושה מקצים: 10 ק"מ תחרותי, 5 ק"מ תחרותי ו- 3 ק"מ- מקצה עממי. לפרטים והרשמה היכנסו לאתר המרוץ www.holonelemrun.org.il
•
• הכותב הינו הדר שושני, בן 40, נשוי + שלושה ילדים בגילאים 6.5, 4.5 ושנה, ממייסדי עמותת פ.צ. ברוריה, מעורב בכמה עסקים שונים, הן כמשקיע והן כשותף פעיל ומתנדב במטה של "עלם" על תקן "משימות מיוחדות".
לפנייה לכתב/ת 
