רוצים שהילדים יאכלו נכון? תנו להם אחריות
תפסיקו לעשות איתם משא ומתן, לנסות לשכנע אותם או לכעוס ולהסביר. אם אתם רוצים שהילדים יחשפו לסוגי מזון חדשים ויאכלו בריא, פשוט צריך לתת להם את האפשרות. אז מה האחריות שלכם ומה שלהם?
בבתים רבים שגורה התפיסה כי שליטה מלאה בנושא אכילה והאכלת הילדים תביא לגדילה בריאה ומיטבית שלהם. מסתבר שדווקא חלוקת האחריות ושיתוף הילד בהחלטות על תזונתו יביאו לתוצאות טובות יותר ולארוחות רגועות ונעימות בבית. אז איך עושים זאת
עוד בענייני תזונה:
המזונות שיחזקו את המערכת החיסונית של הילדים
8 משפטים שאסור לומר לילדים עם עודף משקל
אחד הקשיים העיקריים של הורים בנושא של האכלה ואכילה של ילדים הוא לשחרר שליטה. המחשבות שעוברות בראש של הורים רבים הן בנוסח: "הוא לא יאכל מספיק וזה יפגע לו בגדילה". כתוצאה מכך יש הורים המשתמשים במגוון טכניקות כדי לעודד את הילד שלהם לאכול בהתאם למה שהם חושבים שנכון. משפטים נפוצים של ההורים הם: "אם תאכל את הירקות תקבל קינוח".
לילדים, לעומת זאת, יש העדפות תזונתיות בהתאם לטעם ולמרקם של המאכלים. כדאי לזכור כי ילדים מעדיפים מתוק. נטייה זו למתוק מולדת, הסברה היא שהסיבה לכך היא לחבר את התינוק הנולד לחלב האם שהינו מעט מתקתק. בצורה הכי טבעית ילד ינסה לאכול מזון שהוא טעים ומוכר עבורו.
מובן שהכוונות של ההורים טובות, אך הנקודה החשובה היא הדרך שבה זה נעשה, כיוון שהתנהלות שתלטנית מצד ההורים בנושא האכילה וקביעת סוג האוכל שהילד אוכל עלולה לגרור מאבק כוחות בנושא שיוביל לבעיות אכילה של הילדים ותסכול ההורים בכל ארוחה.
אם כך, איך מנהלים את האכילה בבית כך שיהיו כללים וגבולות כאלה שיתחשבו בהעדפות התזונתיות של הילדים? כל זאת כשבמקביל כללים אלו לא יובילו ולא יגרמו להכנת ארוחה נפרדת עבור הילד ועבודה נוספת במטבח. הדרך הנכונה היא, ראשית, לקבוע חלוקת אחריות בהאכלה - מושג אותה טבעה והסבירה אלין סאטר, דיאטנית ועובדת סוציאלית מארה"ב. במסגרת לקיחת האחריות בהאכלה מתקיימת חלוקת תפקידים בין ההורים לילדים.
האחריות של ההורים
1. קניית האוכל לבית: מה שאנכם מעוניינים שהילדים יאכלו עדיף לא לקנות ולהכניס הביתה.
2. איזה סוג מזון מוגש לשולחן: ההורים מחליטים איזה מגוון מנות מוגשות. מתוך המגוון הילדים יכולים לבחור מה לאכול. בזמן תכנון הארוחה נשתדל שתהיה בה לפחות מנה אחת או שתיים שאנחנו יודעים שהילדים אוכלים. למשל, בארוחת הערב, אם הילד אינו אוכל ביצים בשום צורה, ניתן להכין לביבות או מאפינס מלוחים, גבינות שונות או קטניות כמקור לחלבון.
3. מועדי הארוחה: יש לקבוע אותן כך שהילד לא ינשנש אוכל כל היום וכתוצאה מכך יגיע לארוחה כשהוא אינו רעב ולא ירצה לאכול.
4. היכן אוכלים: ארוחה צריכה להתנהל ליד שולחן המטבח ללא הסחות דעת כמו סמארטפונים, טבלט, טלוויזיה ואמצעי מדיה שונים. אכילה בהיסח הדעת אינה מומלצת ותגרום לכך שכאשר הילד יגדל הוא יאכל רק תוך הסחת הדעת ללא מודעות לתחושת הרעב והשובע. אכילה כזו יכולה בהמשך לגרום להשמנה.
האחריות של הילדים
1. הם בוחרים מה לאכול מתוך המגוון שמוגש בארוחה: אם הגשתם מבחר מנות מתוכן אתם יודעים שישנה לפחות מנה אחת שהילד אוכל אל תיבהלו מכך שהוא אומר "אין לי מה לאכול, אני רוצה משהו אחר". ישנם הורים רבים ששואלים את הילד מה להכין עבורו ובכך מאפשרים לו לנהל את האוכל המוגש לשולחן ולא חושפים אותו למאכלים נוספים. גם אם הילדים החליטו לא לאכול כדי להראות לכם מי כאן הוא המחליט, אפשרו להם זאת. במקביל, בקשו מהם לשבת אתכם ליד השולחן גם אם אינם אוכלים כדי שתוכלו ליהנות מחברתם.
אירוע חברתי מהנה
הנקודה החשובה ביותר היא ששעת הארוחה תהיה נעימה ותהיה אירוע חברתי משפחתי, כך שהילדים ירצו לקחת בה חלק. הארוחה מלבד היותה זמן אכילה היא אירוע חברתי שבו ההורים מהווים מודל לחיקוי. שיחה על מה שעבר על ההורים במהלך היום ועל ההתמודדות שלהם עם קשיים שבהם נפגשו, ייתנו לילדים לגיטימציה לקשיים שלהם. לדוגמא: "היום בעבודה הטלפון לא הפסיק לצלצל ולא הייתי מסוגל להתרכז בסיום הפרויקט, החלטתי שאני מכבה אותו לשעה". לאחר מכן ניתן לשאול את הילד "האם היה לך היום משהו שהפריע לך?".
מודל החיקוי ההורי ממשיך גם בנושא מגוון האוכל שהם אוכלים. הורה שייקח מגוון ירקות וישתף את המשפחה בהנאה שלו מהמאכל למשל "התיבול של הסלט היום יצא מעולה, ממש טעים לי", יסקרן את הילד ויתכן שגם הוא יבקש לטעום מהסלט. שיתוף המשפחה במשפט "שבעתי, איני רוצה לאכול יותר" למרות שיש עדין אוכל בצלחת של ההורה יגרום לילדים לשים לב לתחושת השובע והמלאות שלהם ויאפשר להם להבין שחשוב להקשיב לתחושה זו ולאכול בהתאם.
הילדים בוחרים
שתפו את הילדים בהכנת האוכל ובהחלטה אלו מנות יוגשו בארוחה. ניתן לערוך רשימה של מנות לפי קבוצות והילדים, יחד אתכם, יבחרו בכל יום מנה מכל קבוצה. דוגמה לרשימה כזו:
יתכנו מנות שיתנו מענה לשני רכיבים או יותר. למשל, פיצה תהייה מקור לפחמימות וחלבון כי מכילה גם גבינה צהובה. מומלץ לפחות פעם בשבוע לשנות ארוחה שגרתית על ידי הוספת רכיב מזון נוסף שאינו מוכר.
למשל, קטניות מבושלות, ירקות שונים מהשגרה של מלפפון, עגבנייה ופלפל. ניתן לדוגמה להגיש סלק, קולרבי, כרוב סגול. את רכיב הפחמימות - הלחם אפשר לשנות לטורטייה שאותה ניתן למלא במנות האחרות המוגשות בארוחה.
שליטה הורית מוחלטת במה וכמה הילדים אוכלים אינה מקדמת את האכילה של הילדים. במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצא ששליטה כזאת אף עלולה לגרום להפרעות אכילה בילדות.
על ההורים לשחרר רסן ולאפשר גבולות ידועים לילדים שבהם מתנהלת הארוחה. בדרך זו הם ימנעו מאבקי כוח בנושא האוכל והאכילה, יביאו לאכילה בריאה של ילדם ויהפכו את זמני הארוחות לרגועים ונעימים.
רוצים לקצר תהליכים במטבח וליצור עניין נוסף לילדים? צפו בסרטון על פטנט לחיתוך מהיר של עגבניות שרי:
הכותבת היא דיאטנית ומחברת הספר האלקטרוני "תזונת ילדים – המדריך השלם להורים "
לפנייה לכתב/ת 
