פרץ לבית זוג מבוגר, היכה - והורשע בהריגה
אברהם מאיר טלה הורשע כי ב-2009 פרץ לבית של בני זוג בני 73 בעפולה, היכה אותם - ובמהלך האשפוז מת הבעל מדלקת ריאות. הוא זוכה מרצח ואונס של האישה
זיכוי מרצח ואונס, הרשעה בהריגה ובתקיפה בנסיבות מחמירות: שש שנים לאחר שזוג קשישים מעפולה הותקף במהלך פריצה לביתו, הורשע היום (ג') הפורץ בעבירות חמורות, אולם זוכה מאחרות. גזר הדין יינתן במועד מאוחר יותר.
הפרשה החלה במרס 2009, כאשר הנאשם, אברהם מאיר טלה, היה חייל. באחד הערבים, כאשר - לפי עדותו - היה שיכור, עבר בסמוך לדירה שבה התגוררו בני זוג בני 73. המטפלת של בני הזוג יצאה באותה שעה לקניות והותירה את דלת הדירה פתוחה. הנאשם הבחין בדלת הפתוחה ופרץ לבית כדי לגנוב, אולם כאשר נתקל בבני הזוג, תקף אותם באלימות.
באישום מתואר המעשה כך: "בכניסתו לדירה נתקל הנאשם במתלוננת, היכה אותה במהלומת אגרוף בפניה, וכאשר היא ניסתה לדוחפו, אחז בה בידיה, השליכה לעבר ספת חדר המגורים, הכה אותה נמרצות בכל חלקי גופה ואף הלם בה באמצעות שפופרת טלפון.
"המנוח, אשר סבל באותה העת ממחלה, שמע את זעקות רעייתו וניגש לסייע לה", נכתב בכתב האישום. "בשלב זה היכה הנאשם את המנוח בפניו, הפילו ארצה וניסה לחונקו. לאחר מכן פנה ואחז בכרית שהייתה מונחת בסלון, הצמידה לפני המתלוננת, ניסה לחנוק אותה ואף הפשיל את מכנסיה. הוא אחז בחוזקה בשדיה והחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה".
באישום נטען כי הנאשם הותיר את השניים בדירה מחוסרי הכרה. הם אושפזו בבית החולים והבעל נפטר לאחר כמה ימים כתוצאה מדלקת ראות.
הנאשם אותר רק בשנת 2014 לאחר שהיה מעורב באירוע במועדון, נחקר במשטרה ומסר טביעות אצבעות. הטביעות תאמו את אלה שנמצאו בזירת הרצח. בעקבות ההתאמה נלקחו ממנו דגימות דנ"א שתאמו את אלה שנמצאו מתחת לציפורניה של הקשישה שנאבקה בו.
כתב האישום, שהוגש באוגוסט 2014, ייחס לו רצח של הבעל, אונס של האישה וכן חבלה בכוונה מחמירה ופריצה. ההרכב הפלילי הבכיר בבית המשפט המחוזי בנצרת, בראשות סגן הנשיא תאופיק כתילי והשופטים אשר קולה ודני צרפתי, קבע כי לא ניתן להרשיע את הנאשם ברצח. השופטים קיבלו חוות דעת של המכון לרפואה משפטית כי מותו של האיש נגרם כתוצאה מדלקת ראות, שבה לקה במהלך אשפוזו.
"אלמלא תקיפת המנוח ע"י הנאשם, לא היה מובהל האחרון לבית החולים ולא היה מוצא מותו כתוצאה מהדלקת שבה לקה במהלך אשפוזו", כתבו השופטים. "בכך 'תרם' הנאשם להתרחשות התוצאה. אולם מבחן הקשר הסיבתי העובדתי, אינו יכול להוות מבחן בלעדי לאחריות פלילית".
"היסוד הנפשי המיוחס לנאשם, ולו בגין הספק, הוא 'קלות דעת' בלבד; ולטעמנו, 'עבירת המקור' (הפריצה לדירה) במקרה זה לא יכולה להיות מוגדרת כעבירת פשע בדרגתה המסכנת והבוטה", כתבו בהחלטת הזיכוי. מנגד טענו כי הוכחו יסודותיה של עבירת ההריגה, ובה הרשיעו אותו.
בהתייחסם לעבירת האונס, ציינו השופטים כי התביעה לא הצליחה להוכיח כי מדובר היה בתקיפה מינית. הטענה עלתה לראשונה רק ארבע שנים לאחר ביצוע העבירה, והראשונה שמסרה גרסה זו הייתה בתה של האישה. השופטים אמרו כי לא ניתן לקבל את עדותה של המתלוננת במקרה זה. הם הצביעו על שורה של כשלים בחקירה, כאשר החוקרים – שניהם גברים, לא פנו לחוקרת אישה שתחקור את המותקפת.
כמו כן ציינו כי החוקרים נעזרו בבת כמתורגמנית, ולא טרחו לשאול מדוע לא סיפרה על המקרה לפני ארבע שנים. כמו כן נמצאו
סתירות בגרסאות שמסרו המותקפת ואנשים אחרים שהיו בקרבתה. עדים נוספים מקרב קרובי משפחתה – לא נחקרו.
הסניגור, עו"ד ליאור אשכנזי, העריך לאחר הכרעת הדין כי יגיש ערעור לבית המשפט העליון על ההרשעה. "אני מברך על הזיכוי מהרצח ומהאונס, אך להערכתי יש מקום להביא לזיכוי גם מעבירת ההריגה".
גזר הדין יינתן בעוד מספר חודשים.