הסכנה במעקב רשלני אחר תוצאות בדיקות רפואיות
ביצעתם בדיקות רפואיות ואתם ממתינים לתשובות שיגיעו. האם האחריות לקבלת תוצאות הבדיקות והודעה על כך למטופלים היא של הרופא המטפל או שהאחריות היא לגמרי עליכם? מה כדאי לדעת כדי להימנע מטעויות הרות גורל
רבות מתביעות הרשלנות הרפואית מוגשות בעקבות פענוח שגוי של בדיקות. אולם, חשוב לדעת שיש מקרים הפוכים בהם בדיקה לא תקינה פוענחה נכונה אך דבר לא נעשה עם ממצאיה הפתולוגיים.
קיראו עוד על רשלנות רפואית
רשלנות רפואית: הטופס הכי חשוב שחייבים לבקש
3 התנאים שיקבעו שהייתה רשלנות רפואית
"רשלנות במעקב הרפואי של חולים גורמת למותם"
מה חשוב לדעת כשהרופא מפנה לבדיקה?
לרוב אנו מופנים לבדיקות רפואיות בעקבות תלונות כאלו ואחרות כמו חולשה, עייפות, כאבי בטן, ראש או חזה, נגע עורי חדש או משתנה, כאבים בשד, שיעול ועוד.
רופא המשפחה או הרופא המקצועי מבצע בדיקה קלינית ולרוב גם מפנה לבדיקות עזר נוספות בהתאם לתלונות, כגון: בדיקות דם, קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה, הסרת נגע עורי, בדיקת ממוגרפיה, צילום אולטרה סאונד או צילום רנטגן ובדיקות הדמיה כדוגמת CT ו - MRI. מה קורה עם תוצאות הבדיקה? מי אחראי על העברת התשובה? למי נמסר הפענוח? מי דואג או אחראי לבריאותו של המטופל?
בעידן המודרני הטיפול בחולה בנוי ממערך מורכב הכולל מספר גורמים רפואיים וביניהם רופאי המשפחה, רופאים מקצועיים ובדיקות עזר הנערכות במעבדות ומכונים למיניהם. לעיתים גורמים אלה המבצעים את בדיקות העזר שייכים לאותו ארגון (קופת חולים או בית חולים) ולעיתים אלו גופים נפרדים.
הגם שמרבית המוסדות הרפואיים בארץ מנהלים תיקים רפואיים ממוחשבים, במבחן התוצאה, העברת האינפורמציה בין הגורמים הרפואיים לבינם ומגורמים אלה אל המטופל אינה מלאה ולא פעם תוצאות של בדיקות, כולל פתולוגיות, לא מגיעות ליעדן.
תוצאות פענוח הבדיקה נותרו במגירת הרופא
כך למשל, אחד המקרים הקשים בהם טיפל משרדנו היה של אישה צעירה בשנות ה- 30 לחייה אשר פנתה לרופא קופת חולים עקב הופעת גוש בקרקפת. הגוש הוצא על ידי הרופא ונשלח לבדיקה פתולוגית אשר ממצאיה העלו כי מדובר בגידול ממאיר אשר לא נכרת בשלמותו.ממצאי הבדיקה נרשמו בפענוח הבדיקה, שחור על גבי לבן, אלא שהפענוח נותר "קבור" במגירת הרופא, ללא כל התייחסות מצדו. רק כעבור מספר חודשים, ולאחר שהאישה דרשה לקבל את ממצאי הבדיקה, הואיל הרופא לעיין בתוצאות הבדיקה ולהיווכח כי מדובר בגידול ממאיר הדורש כריתה חוזרת.
עקב האיחור הרשלני באבחון התהליך הממאיר ובמתן טיפול מתחייב, הופיעו אצל האישה תהליכים גרורתיים וסיכוייה להירפא אפסו.
במקרה אחר, אף הוא עסק באיחור באבחון גידול סרטני אצל אישה בשנות ה-30 לחייה, האישה אושפזה בבית חולים על רקע כאבי בטן. בדיקת אולטרה סאונד בטן אשר בוצעה לה בקבלתה לביה"ח הדגימה, לפי דו"ח הבדיקה, חשד לקיומו של גידול בכיס המרה.
גם הפעם דו"ח הבדיקה נותר "קבור" בתיק המיון, ללא כל התייחסות. האישה שוחררה לביתה וכל שנאמר לה היה כי נמצאו אצלה אבנים בכיס המרה וכי בהמשך תצטרך לעבור ניתוח אלקטיבי לכריתת כיס המרה.
מספר חודשים מאוחר יותר, על רקע חזרתם של כאבי הבטן, פנתה האישה, מיוזמתה, לבדיקות רפואיות. הבירור הרפואי הביא לאבחון של גידול בכיס המרה עם גרורות בכבד. רק אז, משאושפזה פעם נוספת בביה"ח, נתגלה לאישה כי כבר בבדיקת האולטרה סאונד שנעשתה לה מספר חודשים קודם לכן, עלה חשד לגידול, אלא שמידע זה לא הגיע לגורמים שטיפלו בה ובפועל זכה להתעלמות מוחלטת.
החובה לעקוב אחר תוצאות בדיקות
בשורה של פסקי דין נדונה השאלה האם מחובתו של רופא לעקוב אחר תוצאות בדיקות אליהן הופנה המטופל, או שמא מוטלת חובה זו על המטופל. בתי המשפט הכירו בכך שלרופא יש יתרון על פני המטופל, הן בכל הקשור לידע וזמינות המידע ומה שחשוב מכך - הבנת משמעותו.
משכך, קבעו בתי המשפט ללא היסוס כי חלה על הרופא האחריות לעקוב אחר קבלת תוצאות הבדיקות אליהן הפנה ולהעברת המידע למטופל.
בית המשפט העליון דן בסוגיה זו בתביעה אשר הוגשה על ידי מטופלת נגד הרופא המטפל וקופת החולים בה הייתה חברה. המטופלת הופנתה לבדיקת אולטרה סאונד בעקבות גוש בשד. תוצאות הבדיקה נמסרו למטופלת בלבד. המטופלת לא הוזמנה לרופא המטפל וגם לא פנתה אליו מיוזמתה ומשכך לא קיבלה את הטיפול הרפואי אשר התחייב במצבה.
בית המשפט דן בסוגיה הנ"ל וקבע, כי קופת החולים התרשלה בכך שלא הנהיגה נוהל קבוע ומחייב לפיו ממצאי בדיקה אשר מבוצעת במרפאות קופת החולים תועבר אל הרופא המטפל.
בית המשפט במקרה זה הדגיש כי הנוהל של מסירת עותקי ממצאים לידי החולה כדי שהלה ימסור אותם לידי הרופא המטפל, הוא בלתי תקין.
רשומות רפואיות שיקצרו את תהליכי האבחון והטיפול
בשנת 2004 החליט משרד הבריאות על הקמת "רשומה רפואית לאומית לישראל", כלומר מערכת מחשוב שתאפשר לגורמים המטפלים גישה למידע רפואי מן הרשומה של החולה, ללא תלות בזיקה בינם לבין קופת החולים שבה המטופל מבוטח, וכך המידע הרפואי האישי של המטופל יהיה נגיש וזמין לעיונו של המטפל בעת הצורך.
מטרת הפרויקט הינה שיפור איכות הטיפול והשירות הרפואי באמצעות יצירת מנגנון ממוחשב המאפשר הצגת נתונים ומידע רפואי מן התיק הרפואי המלא של המטופלים, ללא צורך בבדיקות חוזרות או באיסוף מחודש של המידע הרפואי בכל מקום שבו ניתן טיפול.
הפרויקט אמור לאפשר לגורם המטפל לקצר את תהליך האבחון והטיפול, לצמצם את הכפילות בביצוע בדיקות זהות על ידי גורמים שונים ולאפשר את זיהוי מצבו של החולה גם במקרים בהם לא ניתן לקבל ממנו פרטים אודות מצבו הרפואי.
בנוסף, באמצעות מנגנון זה ניתן יהיה לבנות ממשק ממוחשב אשר יעקוב אחר תשובות להפניות שניתנו וכן להפניות אשר טרם בוצעו ויאפשר זרימה יעילה של מידע בין המטפלים השונים.
לצד ההכרה בתועלות הגלומות בפרויקט זה לשיפור איכות הטיפול ולשיפור השירות הרפואי, התעורר חשש שזמינות המידע הרפואי תפגע בחיסיון המידע ובפרטיות המטופלים. כמו כן, זמינות המידע עשויה להשפיע גם על מטופלים, ויש שיימנעו מקבלת טיפול או יבחרו בטיפול שלא ידווח או לא ירשם כדי למנוע תיעוד של מצבם הרפואי.
לצורך הסדרת הסוגיות האתיות, המשפטיות והטכנולוגיות שהנושא טומן בחובו, הוקמה כבר בשנת 2004 ועדת היגוי ותחתיה הוקמו ארבע ועדות נוספות בתחום האתיקה והמשפט, טכנולוגיה, מינוח וקידוד ויישום. אולם, למרבה הצער, כמו מיזמים רבים אחרים גם הליך החקיקה הנ"ל לא הושלם עד היום וספק אם יושלם בזמן הקרוב.
עד אשר המערכות הרפואיות ישכילו להקים מנגנון אשר יאפשר תהליך הפנייה לבדיקות ומעקב ראוי אחרי התוצאות, מומלץ לכולם להיות מודעים וערניים לבדיקות אליהם נשלחים, לעקוב אחר קבלת התוצאות, לפנות לרופא המטפל ולדרוש ממנו הסבר אודות משמעות הממצאים שהתגלו בבדיקה ומהם המלצותיו להמשך הטיפול.
לפנייה לכתב/ת 
