אלימות בספורט: ממצאים חמורים בדו"ח מבקר המדינה

משרד מבקר המדינה התיר לפרסם היום (ד') במסגרת הדו"ח השנתי שלו את מסקנות הבדיקה שערך בנוגע ליישום חוק האלימות בספורט.

הבדיקה שנערכה בין החודשים מרץ-דצמבר 2014 הצביעה על מספר ליקויים ונתונים מדאיגים בנושא, ביניהם התפקוד הלקוי של הסדרנים באצטדיונים, המספר המועט של כתבי אישום המוגשים בגין התבטאויות גזעניות במגרשים, האלימות הגבוהה במשחקי נוער והעלייה התלולה בעבירות אלימות בהם מעורבים בעלי עניין בספורט (שחקנים, מאמנים או שופטים).

שופט שהותקף במשחק בליגה ב'(צילום: סאמר חלאיילה)

בממצאי הדו"ח נמתחה ביקורת על משרד התרבות והספורט, המועצה למניעת אלימות בספורט, המועצה להסדר הימורים בספורט, המשטרה וארגוני הספורט, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל.

הממצאים פורטו על פי שישה נושאים עיקריים: 1. אי תכלול המערך בידי משרד התרבות והספורט והמועצה למניעת אלימות בספורט. 2. שיטור, אכיפה ומניעה באירועי ספורט. 3. התמודדות עם התבטאויות גזעניות. 4. חינוך בליגות הילדים והנוער. 5. התנהגות האוהדים ושיפור חוויית הצפייה. 6 אתיקה מקצועית לבעלי עניין בספורט.

אי תכלול המערך למניעת אלימות בספורט בידי משרד התרבות והספורט והמועצה

בדו"ח מצוין כי בשש השנים האחרונות מאז הפעלת החוק על איסור אלימות בספורט ובניגוד לנדרש על פיו, לא המליצה המועצה למניעת אלימות בספורט על תוכנית פעולה להתמודדות עם האלימות בספורט. בנוסף, היא לא הציגה תכניות חינוכיות למניעת אלימות בספורט לילדים ולנוער וגם ניסיונה לבנות מסד נתונים המאגד נתונים על אירועי אלימות לא צלח.

שרת הספורט לשעבר, לימור לבנת(צילום: עוז מועלם)

משרד הספורט לא גיבש תוכנית כוללנית ליישום החוק לאיסור אלימות בספורט הכוללת יעדים, לוח זמנים להשגתם וכלי מעקב. ההתמודדות עם האלימות בספורט, על פי הדו"ח, לא קיבלה את תשומת הלב הראויה ולא מוצה הפוטנציאל הגלום בקיומו ובתפעולו של מערך אחד שיוביל פעילויות חינוכיות למניעת אלימות ופעולות עונשין לאכיפה.

שיטור, אכיפה ומניעה באירועי ספורט

דו"ח המבקר העיר למשרד הספורט על כך שיותר מארבע שנים מאז שעלה הצורך בעידכון תנאי הסף הנדרשים למנהל אירוע ספורט, טרם גובשה ההצעה לתיקון החוק בנושא. ככלל, מנהלי אירועי הספורט אינם מכינים דו"חות סיכום אירוע, והמפקדים הטריטוריאליים במחוז או במרחב לא מוודאים כי עשו זאת.

לפיכך, אין ברשות המשטרה והגופים האחרים תמונת מצב של כל אירוע ושל מכלול האירועים במשחקים כבסיס לקבלת החלטות. המשטרה גם לא שינתה את תוכנית ההכשרה של סדרנים, כך שיושם דגש מיוחד על יכולתם להתמודד עם הפרות סדר במגרשים.

שוטרים במגרשי הכדורגל(צילום: אורן אהרוני)

תפקודם הלקוי של סדרנים חוזר ועולה, מה שמעמיד בספק את ההסדר על פיו ניהול ואבטחת אירוע ספורט יועברו לבעלי תפקידים אזרחיים. המבקר מציין כי על משרד הספורט, המשטרה והגופים

האחרים להשלים גיבוש חקיקה לשיפור תפקוד הסדרנים ולסייע להם לשפר את תפקודם גם במסגרת החוק הקיים.

בנוסף, המשטרה לא הקימה מאגר סדרנים ולא יזמה דיונים בנושא מקורות המימון לכך. הדו"ח מציין כי הדבר איננו ראוי וקורא למשטרה להקים את המאגר, ולמשרד הספורט לעקוב אחר הקמתו.

במשטרה גובש מפתח המציין את כמות האבטחה הדרושה על פי רגישות המשחק. אחד היעדים שסומנו הוא צמצום כוחות האבטחה. עם זאת, בדו"ח מוצגים גרפים המראים כי בהרבה מקרים כוח האבטחה שקבעו מפקדי המחוז היה גבוה בהרבה מזה שנקבע במפתח.

ביקורת ספציפית מועברת על מרחב יפתח: בפגישה שנערכה עם ראש לשכת שיטור וקהילה וראשי הקבוצות בליגות החובבניות (א', ב ו-ג') נאמר כי בעלי קבוצות המתחייבים שלא לאפשר כניסת קהל, אינם מחויבים באבטחה. משרד מבקר המדינה מעיר כי שיטה זו מעודדת אי הגעת קהל למגרשים ומנוגדת לתכלית המרכזית של אירועים אלה המיועדים בראש ובראשונה לקהל הרחב.

בהרבה מקרים כוח האבטחה היה גבוה מזה שנקבע(צילום: אורן אהרוני)

למרות ההנחיות החוזרות למתן עדיפות לטיפול עבירות אלימות בספורט, לא חל שיפור בשלבי החקירה והתביעה. 76 אחוז מתיקי החקירה שנפתחו נסגרו, 76 אחוז מתוכם בגלל חוסר עניין לציבור. המשטרה, יחידות החקירה והתביעה אינן מיישמות את המדיניות המחמירה ואת הנחיות המפכ"ל בנוגע לפתיחת תיקים וסגירתם בתחום האלימות בספורט.

86 אחוז מהאוהדים שהורחקו מהמגרשים לא חויבו בצו להתייצב בתחנת משטרה. שנתיים וחצי לאחר פרסום המלצת ועדת צור שקראה להקמת יחידה לטיפול בהימורים בלתי-חוקיים, המפכ"ל לא אישר את מתווה היחידה והטיפול בכך טרם הושלם.

התמודדות עם התבטאויות גזעניות בספורט 

למרות שהמשטרה הציבה את הטיפול בגזענות כיעד מרכזי, היא לא גיבשה תוכנית פעולה לריכוז מכלול המשימות להתמודדות עם התופעה. המשטרה לא נערכה באופן מיוחד למשחקים המועדים להתבטאויות גזעניות.

שלט גזעני של אוהדי בית"ר ירושלים(צילום: חיים צח)

בין השנים 2011-2014 הוגשו עשרה כתבי אישום בשל התבטאויות גזעניות. לטענת הדו"ח, מדובר במספר המשקף חולשה מהותית ועשייה בלתי מספקת של כל מערך האכיפה המשטרתי. המספרים הללו עומדים ביחס הפוך להיקף גילויי הגזענות ביציעים. המבקר מציין כי ספק אם המשטרה, כמובילה של מערך האכיפה, נקטה בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי ליישם מדיניות של "אפס סובלנות" בנושא.

ההתאחדות לכדורגל איננה מחייבת את כלל הקבוצות לקבוע תוכנית חינוכית להתמודדות עם התבטאויות גזעניות (למעט בעת העברת זכויות על קבוצה), ולא מחייבת מאמנים ושחקנים (למעט מבמסגרת נבחרת ישראל) להירתם לפעילות פומבית נגד גזענות. בדו"ח מצוין כי יש לבחון גיבוש סנקציות נוספות (קנסות למשל) כנגד הנהלות המתעלמות לחלוטין מביטויי גזענות של אוהדיהן.

ההתאחדות, על פי הדו"ח, החמירה את האכיפה נגד התבטאויות גזעניות ויש לראות בחיוב את הפעולות שהיא מבצעת, אך לא מיצתה את השימוש בכלים שבסמכותה. בין השאר היא לא הסמיכה את שופט המשחק לעצור משחק ולהורות על פינוי יציעים במקרים של התפרעויות חמורות.

פצועה בתגרה במשחק ליגה לנערות

חינוך בליגות הילדים והנוער

בדו"ח נכתב כי המועצה למניעת אלימות בספורט, משרד הספורט ומשרד החינוך לא גיבשו תוכנית חינוכית להקניית ערכים של סובלנות המותאמת לילדים ולנוער. תחרויות לילדים ולנוער הנערכות מחוץ לכתלי בתי הספר סובלות מאלימות גבוהה יותר מזאת הקיימת בליגות המקצועיות לבוגרים.

איגוד הכדורסל נדרש להפחית מהיסודות התחרותיים של משחקי הילדים. אין שיתוף פעולה בין משרד החינוך ואיגודי הספורט. גם כשההתאחדות ואיגוד הכדורסל פנו למשרד החינוך, בבקשה לשתף פעולה בביצוע פעולות חינוכיות באירועי ספורט, דרישתן לא נדונה ונדחתה על הסף.

הנתונים על היקף אירועי האלימות בקרב ליגות הנוער בכדורגל מצביעים על פעולות לא אפקטיביות של משרד הספורט, משרד החינוך וגופי הספורט. בדו"ח נדרש לנקוט יד קשה כלפי כל ביטוי אלימות מצד ילדים או הוריהם, להעניק לשופט כלים להתמודדות עם מצבים כאלו ולנתב את ההורים לקחת חלק בפעילויות מאורגנות נגד אלימות בספורט.

יו"ר ההתאחדות עופר עיני והשרה מירי רגב(צילום: אורן אהרוני)

התנהגות האוהדים ושיפור חוויית הצפייה באירועי הספורט

עוד עולה מהדו"ח כי משרד הספורט, המועצה למניעת אלימות בספורט, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל לא גיבשו תכנית פעולה מקיפה לטיפוח האוהדים. למרות שהמועצה ומשרד הספורט הכירו בצורך במודל לעבודה משותפת עם אוהדים,

עד למועד סיום הביקורת לא התקיים דיון במודל כזה.

נושא הנפקת כרטיסי האוהדים טרם הוסדר. ההתאחדות לכדורגל, איגוד הכדורסל ומשרד הספורט לא גיבשו כלי המחייב קבוצות מקצועניות עם קהל אוהדים גדול לפעול לשיפור הקשר בין האוהדים והקבוצה ומיסודו.

הדו"ח מבקש ממשרד הספורט, המועצה למניעת אלימות בספורט וההתאחדות לקדם הגבלת שידור והפצה של אירועי אלימות במגרשים על ידי אמצעי התקשורת.

המושבים באצטדיונים מסומנים, אך אין אכיפה של הושבת אוהדים במקומותיהם. הכניסות והיציאות ממגרשי הספורט אינן נוחות. הקבוצות לא מעודדות הגעת קהל של נשים וילדים.

אתיקה מקצועית לבעלי עניין בספורט

מבקר המדינה מצא גם כי בעונת 2013/4 חלה עלייה תלולה בשיעור עבירות האלימות של בעלי עניין בספורט (191 לעומת 141 בעונה שקדמה לה). אחת הדרכים לטיפול בכך היא גיבוש, הסדרה והטמעה של כללי אתיקה - הקוד האתי שפירסם משרד הספורט ב-2011, אבל כמעט ולא ביצע פעולות מעקב על הטמעת הקוד.

ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל לא ביצעו פעילויות חינוכיות להטמעת הקוד. הדו"ח מבקש מההתאחדות ואיגוד הכדורסל לפעול להטמעת הקוד האתי ולמנות גורם אחראי בארגון שיטפל בנושא.