התעשייה האווירית שכרה יועצים במיליונים, בלי מכרזים
מבקר המדינה: 42 יועצי שיווק ואסטרטגיה, חלקם בכירים לשעבר במערכת הביטחון ובמגזר הציבורי, קיבלו 56.5 מיליון שקל ללא מכרז מהתעשייה האווירית. עוד בדו"ח המבקר: העסקים הקטנים סובלים מחוסר השקעה ממשלתית, היצואנים לא מודעים לזכויותיהם והממשלה מתעלמת מפצצת הזמן של הביטוח הלאומי
ליקויים חמורים בפעילותה של התעשייה האווירית, אשר על אף היותה חברה ממשלתית, שכרה יועצים חיצוניים בעלויות מנופחות וללא הקפדה על התנהלות תקינה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד'). בדו"ח התגלו ליקויים - חלקם חמורים - "בתהליכי הבחירה וההתקשרות עם יועצי שיווק ואסטרטגיה, אשר התנהלו "ללא קיום מכרזים וללא הקפדה על ניהול התקשרויות תחרותי ושוויוני". מדובר בתקופת כהונת ההנהלה הקודמת בחברה, תחת היו"ר יאיר שמיר.
דוח המבקר - כתבות נוספות
כך נוצר משבר החשמל: חוסר התייעלות, חובות תופחים ושכר מנופח
גם המבקר מתלונן על הדואר: ניהול בעייתי ובזבזני מבקר המדינה: הממשלה לא מטפלת מספיק ביוקר המחייהדו"ח המבקר: על רשות המסים להחזיר מיליארדים לציבור
על פי הדו"ח, בין השנים 2008-2012 שכרה תע"א שני יועצי שיווק ואסטרטגיה בכירים ביותר במערכת הביטחון, בהיקף כספי של כ-1.9 מיליון שקל, "ללא דרישה לדווח על פעילותם". בנוסף קיבלה תע"א חשבוניות משלושה יועצי שיווק ואסטרטגיה נוספים, בלי שצורפו אליהן דו"חות פעילות כלל.
"העסקת היועצים בחברה הייתה במקרים רבים לקויה, ללא הקפדה נדרשת על בחינת פעילות היועצים ועל תרומתם לחברה. מדובר בהתנהלות בלתי תקינה, שאין לקבלה", נכתב בדו"ח. בסך הכל קיבלו 42 יועצי שיווק, חלקם בכירים לשעבר במערכת הביטחון ובמגזר הציבורי, כ-56.5 מיליון שקל בתקופה זו.
למרות שמחברי הדו"ח ציינו בחיוב את הודעת החברה בדבר צעדי שיפור, בכל זאת הבהירו כי "נדרשת מערכת בקרה רציפה כדי לוודא את ביצועם".
מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה: "דו"ח המבקר מתייחס לשנים 2010 עד ינואר 2013, ונוגע בעיקר בנושאים מנהלתיים סביב שירותי הייעוץ הרבים להם נדרשת החברה בתוקף היקפי פעילותה הנרחבים. הליקויים שנמצאו, בהתייחס למכלול פעילותה של התעשייה האווירית, הינם מעטים, ובחלקם הינם כשלים טכניים נקודתיים שאינם מלמדים לחלוטין על אופן התנהלות החברה. יחד עם זאת, החברה אינה מקלה ראש במצאי דו"ח המבקר, והיא פעלה בשנים האחרונות לתיקונם, ואף תמשיך לפעול ככל הנדרש. כך ננקטו פעולות במקרים בהם היו סטיות מהסטנדרטים הנדרשים, תוקנו ליקויים והוסדרו נהלים והליכים על מנת להבטיח התנהלות תקינה וראויה".
המדינה מתעלמת מהעסקים הקטנים
דו"ח המבקר מייחד פרקים נפרדים לסיוע שמעניקה הממשלה לעסקים הקטנים וליצואנים. כותבי הדו"ח מונים אמנם צעדים שנקטה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה לטובת מגזר העסקים הקטנים - בהם שיפור אמצעי התמיכה הקיימים, פיתוח כלי סיוע חדשים ויזום פעילויות סיוע, אולם לצד זאת הם מציינים גם מספר גורמים שנותרו ללא טיפול. בין היתר מציינים כותבי הדו"ח כי יש להסיר חסמים על השתתפות במכרזי רכש של גופים ציבוריים, להסדיר את התגמול לבעלי עסקים המשרתים במילואים ולסייע לעסקים להיערך כראוי למצבי חירום, אסונות ומשברים.
כתבות נוספות בנושא בערוץ הקריירה :
"סופה של 10 דקות, הפסד של עשרות אלפים"
המצב הביטחוני משפיע על הלקוחות: ירידה בהיקפי העסקאות
בי-ם קורסים ומורידים מחירים: "רק תבואו"
ההמלצה העיקרית של מחברי הדו"ח היא הגברת הפיקוח - הן על ועדות המכרזים של משרדי הממשלה, שנועדו לאתר חסמים המקשים על העסקים הקטנים את ההשתתפות בהם, והן על הלווים בקרן ההלוואות הייעודית. כמו כן קוראים המחברים להגביר את זמינות המידע על זכויות בעלי העסקים ברשת: "מן הראוי שהסוכנות תרכז באתר האינטרנט שלה את המידע המקצועי הרלוונטי לעסקים הקטנים והבינוניים, לצורך היערכות למצבי חירום ואסונות. כמו כן עליה להעמיד לרשותם כלים שיסייעו להם להיערך בהתאם".
"הממשלה אינה מייחדת לתחום זה את תשומת הלב הראויה", כותב המבקר, אשר ציין כי המגזר כולל יותר מחצי מיליון עסקים המהווים כ-99% מהעסקים במדינה ואחראי להעסקת כ-70% מהמועסקים במגזר העסקי. "מדובר באחד הקטרים לצמיחה והוא בעל חשיבות רבה לפיתוח ישובי הפריפריה - יש לתת לנושא את העדיפות הראויה לו".
חסמי היצוא: כלי הסיוע לא מוכרים מספיק
לא רק העסקים הקטנים והבינוניים סובלים - הדו"ח מגלה כי גם היצואנים סובלים מהיעדר מידע על זכויותיהם. פרק בדו"ח מוקדש לשוק היצוא הישראלי, אשר על אף היותו "הקטר המניע של המשק" - סובל מחסמים המקשים על התפתחותו. ע"פ הדו"ח, משרד הכלכלה ומכון היצוא אמנם פיתחו כלי סיוע ליצואנים, אולם אלו אינם מפורסמים ונגישים דיים ליצואנים, ולחלקם אין יעדים מוגדרים. בנוסף סובל השוק מריכוזיות גדולה וסיוע מצומצם למגזר היצואנים הקטנים והמתחילים - אף על פי שהם מהווים רוב בשוק, "ופוטנציאל הגידול בהיקף היצוא שלהם הוא רב".
כצעד מתקן קוראים מחברי הדו"ח "לבחון את האפשרות לפצל את השירותים שמכון היצוא מספק, לתמחר אותם ולנסות להוזילם בהליך תחרותי ושוויוני". בנוסף קוראים מחברי הדו"ח למשרד הכלכלה, מכון היצוא ומכון התקנים לחלוק מידע ולעבוד בתיאום רב יותר זה עם זה.
הביטוח הלאומי: פצצת זמן לא מטופלת
בנוסף מתריע המבקר מפני אי הטיפול המתמשך במשבר הביטוח הלאומי, אשר אם לא יטופל בעוד פחות מ-30 שנה קופת המוסד תתרוקן: "הביטוח הלאומי משקיע את עודפי הכנסותיו בממשלה ואמור לנהל אותן, אך אינו עושה כך", נכתב בדו"ח.
עורכי הדו"ח מאשימים את משרד האוצר על שטרם הביא לדיון בממשלה פתרון לגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי, שיבטיח את מילוי התחייבות הממשלה לביטוח הלאומי.
"היעדר טיפול יסודי בגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי עשוי להפסיק את הגידול בקרן הביטוח הלאומי בתוך כעשר שנים, לרוקן את הקרן כעשרים שנים לאחר מכן, ובעתיד לפגוע בתשלומי הקצבאות לאזרחים ולהעמיד בסיכון את הביטחון הסוציאלי שלהם", מתריעים כותבי הדו"ח.
עוד בערוץ הכלכלה: צפו בדיון על פרסום דו"ח המבקר על מחדלי הגז הטבעי באולפן ynet:
לפנייה לכתב/ת 
