"כפולים": חזקה בביטחון
מרגלים, חיסולים והמוסד - הסדרה "כפולים" מכוונת לקהל המקומי עם עלילה שלקוחה ממהדורות החדשות, ועושה את זה כמו שצריך. אם לנצח נחיה על חרב, אז לפחות מול טלוויזיה ביטחונית משובחת
זה נמשך קצת זמן, אבל סוף סוף הבנו מה המשאב האטקרטיבי באמת של מדינת ישראל: סדרות טלוויזיה ביטחוניסטיות. תקציב הביטחון אמנם לא מגן עלינו ברחובות, אבל אם ממילא עדיף להישאר בבית, לפחות שם אפשר להתפנן עם סדרות כמו "פאודה", "תא גורדין", "חטופים" ועכשיו גם "כפולים", סדרת המתח שעלתה הערב (ה') בזכיינית ערוץ 2 קשת.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"קשר השתיקה": רבין מאת אביב גפן
"ארץ נהדרת": המציאות עולה על הסאטירה
הגז בדרך החוצה וים המלח כבר מזמן בר-מינן, אבל את המורשת הביטחונית איש לא יקח מאיתנו לעולם. לנצח נחיה על חרבנו, אבל זה לפחות מבטיח זרימה בלתי פוסקת של סדרות על המוסד, השב"כ, הסיירת ושאר זרועות הביטחון.
לפני חמש שנים בערך חוסל בדובאי בכיר החמאס מחמוד אל מבחוח. ישראל מעולם לא הודתה רשמית שהיא עומדת מאחורי החיסול, אבל איך אומרים – גם לא הכחישה, וכולנו טפחנו על שכמו של "המוסד הישראלי", זה שעד היום עדיין מרטיט מדי פעם סדרות מתח ואקשן אצל הגויים. מי שהיה קצת פחות מרוצה היו 11 איש, ביניהם כמה ישראלים, שהדרכונים שלהם זויפו והשמות שלהם נוצלו על ידי מבצעי החיסול. הגיבורים של "כפולים" הם אנשים כאלה, שזכו ל-15 דקות התהילה שלהם בעל כורחם. החיסול הוא של בכיר איראני ועל אדמת מוסקבה אמנם, אבל הסיפור אותו סיפור.
אז למה זה עובד? כי "כפולים" מדברת אלינו. כמו "חטופים" לפניה, גם היא מכוונת לקהל ישראלי, ואפשר להגיד שזה סממן של בגרות. סדרות שמכוונות לקהל המקומי שלהן, לא מנסות לחקות שפה וקצב של סדרות זרות. הן מאתרות את הגרעין ומתחברות אליו, ולא מסתמכות על מבנה רעוע של מניירות. אירועים מהסוג שלקוח ממהדורות החדשות בארץ, הם בסיס טוב לדרמה שנוכל להזדהות איתה. הכותבים והשחקנים יכולים ליצור את העולם הזה בצורה אותנטית יותר.
