הקריטריונים מוסתרים, בתי המחבלים עומדים על תילם
המדינה טוענת כי הריסת בתי מחבלים נועדה להרתיע מפגעים פוטנציאליים, אולם בדיקת ynet העלתה כי ב-22 חודשים שבהם נרצחו 33 בני אדם נהרסו חמישה בתי מחבלים בלבד. כך מנוהלת המדיניות שנותרה שנויה במחלוקת
33 בני אדם נרצחו על ידי מחבלים מתחילת 2014, אך למרות הנתונים הקשים הממשלה החליטה להשאיר על תילם את בתיהם של מרבית המפגעים. יותר מכך, עיון בלוחות הזמנים של מועדי הפיגועים, הנפקת צווי ההתראה להריסה וההריסה עצמה, מעיד על הדרך חסרת העקביות שבה משתמשת הממשלה בכלי שאמור להניא מחבלים פוטנציאליים מביצוע פיגועים נוספים.
ערב החלטת בג"ץ אם לקבל את העתירות נגד הריסת בתי המחבלים, שהיו מעורבים בפיגועים שבהם נרצחו בני הזוג נעמה ואיתם הנקין, מלאכי רוזנפלד ודני גונן, מתברר כי הממשלה מסתירה את הקריטריונים להריסת הבתים ולא נימקה מדוע לא הרסה את כל בתי המחבלים שרצחו או פצעו קשה אזרחים ישראלים.
בדיון שנערך השבוע בבג"ץ באותן עתירות טענה המדינה כי הריסת בתי מחבלים "תרתיע מפגעים פוטנציאליים מלבצע פיגועים בכלל וכדוגמת אלו אשר נפוצו לאחרונה בפרט". לפני הנתונים שמסרה המדינה בבית המשפט, בשנת 2013 נרשמו 1,414 פיגועים. שנה לאחר מכן כבר עלה מספר הפיגועים ל-1,650, והשנה עד אמצע חודש אוקטובר כבר נרשמו 1,703 פיגועים.
הממשלה מסרבת כאמור לפרסם את הקריטריונים שלפיהם נהרס בית של מחבל או לפי מה נקבע כי הבית ייהרס או לחלופין ייאטם – דבר שעשוי להעניק ביטחון למחבל שיוצא לדרכו כי ייתכן שמשפחתו כלל לא תיפגע. בנוסף, רק בחלק קטן מהפיגועים מואשמים בני משפחות המחבלים כי ידעו על תוכניתם לפגוע ביהודים ולא מנעו אותם.
לקראת כל אירוע של הריסת בתים דואגים בצה"ל להפיץ הודעה לתקשורת על אודות ההריסה. ההודעה מסתיימת לרוב בהסבר הבא: "צה"ל ימשיך לממש את הנחיות הדרג המדיני תוך שיתוף פעולה עם כלל גופי הביטחון ולא יהסס לנקוט בכלל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו על מנת לפגוע במחבלים והגורמים המסייעים בכדי להרתיע מביצועם של פיגועים נוספים".
במערכת הביטחון ובגופי המודיעין מתקשים להשיב באופן חד משמעי על השאלה האם הרס בתי מחבלים משפיע על מחבלים פוטנציאליים לצאת ולפגע ביהודים, כך ששאלת היעילות שבצעד זה נותרה פתוחה. בקהיליית המודיעין יש שגורסים כי הדאגה לבית המשפחה כלל לא חולפת בראשו של מחבל לפני יציאתו לפיגוע, בין אם מדובר במפגע בודד ובין אם מדובר בחוליית מחבלים מאורגנת של ארגוני הטרור.
שתי סיבות עשויות להשפיע על כך: לעולם לא ניתן יהיה לדעת איזה מחבל, בעיקר מפגע בודד, נמלח בדעתו והתחרט לפני שייצא לבצע פיגוע בגלל החשש שבית משפחתו ייהרס, וסיבה שנייה נעוצה בחוסר האחידות של ממשלת ישראל בביצוע הריסת בתי מחבלים.
ב-2014 רצחו מחבלים 20 בני אדם ובשנה הנוכחית 13 בני אדם. בתקופה של כמעט שנתיים נהרסו רק חמישה בתים של מעורבים בביצוע פיגועים: בתי משפחות המחבלים שחטפו ורצחו את הנערים בגוש עציון, בית משפחתו של רוצח קצין המשטרה ברוך מזרחי ובית משפחתו של המחבל שרצח את דליה למקוס בפיגוע דריסה בגוש עציון.
בנוסף הוצאו עוד שמונה צווי הריסה לבתי משפחות של מחבלים מהגדה, שביצעו ארבעה פיגועים בשנתיים האחרונות, אולם צווים אלה טרם מומשו בגלל עיכובים משפטיים. לפי הנתונים של צה"ל, גם הריסות או אטימות של בתי משפחות מחבלים ממזרח ירושלים, שמבוצעות על ידי פיקוד העורף וכוחות הנדסה צה"ליים, ניתן לספור על יד אחת.
שרים בקבינט: נתניהו עצר את התהליך
בקבינט המדיני-ביטחוני התקבלו אמנם במהלך גל הטרור הנוכחי החלטות לקצר את הליך ההריסה משנה לשבועיים וכמו כן להרוס בתים של מחבלים שפצעו ולא רק רצחו, לצד החלטה למנוע ממשפחות מחבלים שבתיהם נהרסו לבנות את הבית מחדש. החלטות אלו טרם יושמו, והתקבלו לאחר הידוק שיתוף הפעולה בין משרד המשפטים לשב"כ ביוזמת השרה איילת שקד. שרים בקבינט אמרו שמי שעצר עד לאחרונה את הריסת הבתים היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך נראה כי גישתו השתנתה בגל הטרור הנוכחי.
ביתו של המחבל שביצע את פיגוע הדריסה ברכבת הקלה בירושלים באוקטובר 2014 נהרס חודש לאחר מכן, אולם במקרים אחרים הפער בין יום הפיגוע ליום מימוש ההריסה נמשך חודשים ארוכים, לעתים אף שנה ויותר. בזמן שצה"ל מודד את בית משפחת המחבל ומוסר לה צו התראה להריסה, הרשות הפלסטינית דואגת מיד לבית חלופי מאובזר ומרוהט על חשבונה.
המדינה אטמה את בית המחבל שניסה לרצוח באוקטובר 2014 את יהודה גליק בתום הכנס השנתי של נאמני הר הבית, אבל לא הוציאה אף צו הריסה לעשרות המחבלים שפצעו קשה או אנוש אזרחים או חיילים בשבועות האחרונים.
בארגון "בצלם" טוענים כי מדובר בענישה קולקטיבית. כך למשל, טוענים בארגון, בהריסות של בתים בתחילת החודש במזרח ירושלים איבדו את בתיהם 13 בני אדם, בהם שבעה ילדים, שרובם כלל לא גרו
בדירות שיועדו להריסה.
"מדיניות הריסת בתי משפחות מפגעים מהווה ענישה קולקטיבית האסורה על פי המשפט הבינלאומי", נטען על ידי ארגון זכויות האדם המסייע לפלסטינים. "למרות קיצוניותו של צעד זה ועמדתם הברורה של משפטנים בארץ ובעולם שהוא אינו חוקי, בית המשפט העליון מאשר אותו פעם אחר פעם. הריסת בית או אטימתו הם צעדים דרקונים ונקמניים, הננקטים נגד משפחות שלמות שלא עשו דבר ושאינן חשודות בדבר".
דווקא שר הביטחון הנוכחי, משה (בוגי) יעלון, הוא זה שהעביר ב-2005 בעת כהונתו כרמטכ"ל לשר הביטחון דאז שאול מופז את ההמלצות של ועדה מיוחדת שהקים צה"ל לבחינת היעילות של הריסת בתי מחבלים.
320 בתי מחבלים נהרסו על ידי צה"ל החל משנת 2002, אך הוועדה גרסה כי אפקט ההרתעה כתוצאה משימוש בצעד זה נפגע, ועל כן קיבל אז מופז את ההמלצה לחדול מהריסת בתים. אמנם לאורך שנות האינתיפאדה השנייה נרשמו כמה עשרות בודדות של מקרים שבהם משפחות של מחבלים הסגירו את בניהם לפני שביצעו את זממם מחשש שבתיהם ייהרסו, אך ברוב המקרים, כך גרסה הוועדה בראשות אלוף במיל' אודי שני, הנזק בהרס הבתים גדול מהתועלת, שכן ההריסה מגדילה את כמות השנאה ורצון הנקם בקרב הפלסטינים.
היום התייחס לגל הטרור סגן מתאם פעולות הממשלה בשטחים, תת-אלוף גיא גולדשטיין, שאמר: "אנחנו לא בגל אלא בעימות. זה יימשך זמן לא מבוטל והוא עלול להית במינונים ובעוצמות משתנות. גם אם תהיה רגיעה מסוימת והלוואי ובימים הקרובים באמת יהיה שקט ולא יהיו פיגועים, עדיין כל התנאים קיימים. אנחנו יושבים על סוג של חבית של חומר נפץ בהקשר הזה. אלא אם כן יהיה איזה שינוי משמעותי, חלקו אם לא רובו בפן המדיני, כנראה שנמשיך לחוות את מה שאנחנו חווים".
לפנייה לכתב/ת 
