בעומק 60 מטרים: לראשונה תרגל צה"ל חילוץ מצוללת ישראלית שטבעה
לראשונה בתולדות צה"ל: בתום שנה של תכנון משותף השתתפו לוחמי חיל הים ומקביליהם בצבא האיטלקי בתרגול הצלת אנשי צוות צוללת. צפו בתיעוד
מסוכן, מורכב ומאתגר: לוחמי הצוללות של חיל הים תרגלו בפעם הראשונה בתולדות החיל חילוץ מ"צוללת שטבעה" בלב ים. התרגיל, שנערך בשבוע שעבר מול חופי עתלית, התנהל בשיתוף כוח מיוחד של הצי האיטלקי - מהבודדים בעולם שמחזיק ביכולת של חילוץ מצוללת שטבעה.
באימון הייחודי, שנמשך שלושה ימים, תורגלה "הצלת" 40 אנשי צוות צוללת של חיל הים מעומק של 60 מטרים. בתום שנה של תכנון האימון המשותף, רשם חיל הים היסטוריה כשהפך לאחד המעטים שביצעו תרגיל דומה.
בשל העלות היקרה, שנאמדת בעשרות מיליוני דולרים, לישראל אין יכולת של חילוץ מהמעמקים. אל מול הסבירות הנמוכה לאירוע של טביעת צוללת, נשלחו עד כה נציגים של שייטת הצוללות להשתלמויות חלקיות בנושא בנאט"ו.
"מדובר באירוע בינלאומי. את כלי החילוץ הללו יש למעט ציים כמו זה האיטלקי, לנאט"ו ולארצות הברית", הסבירו בחיל הים. מצד קציני חיל הים האיטלקי פיקד קצין בדרגה מקבילה לאלוף-משנה. כ-100 לוחמי חיל הים ורופאים ישראליים השתתפו בתרגיל, ולקחיו יופצו לאחר עיבודם לחילות זרים בעולם.
שני כלי החילוץ העיקריים שבהם נעשה שימוש בתרגיל היו ה"פעמון" – מעין צוללת קטנה – והרכב התת-ימי SRV300, שהגיעו על גבי אוניית אנטאו. באמצעות הכלים חולצו 40 אנשים הצוות בסבבים של 12 איש בכל פעם. כל סבב נמשך בין שעתיים לשלוש וכלל ירידה לקרקעית הים, חיבור פיזי לכלי השיט ואיסוף הלוחמים.
"האתגר הכי גדול במצבים האלה הוא היכולת הטכנית, ולאו דווקא מקום הטביעה, כי זה לא משהו שלצוות המחלץ או המחולץ יש שליטה עליו", הסביר ל-ynet רב-סרן במיל' ק' משייטת הצוללות. "חלק מהמוטיבציה לקיים תרגילים כאלה זה להתמודד גם עם קבועי הזמן במצבים של טביעת צוללת".
הוא הוסיף כי "צוללת שטבעה יכולה להתקיים בשגרת טביעה עם הצוות שבה במשך כמה יממות עד לחילוץ, ועבור האיטלקים, בשל הקרבה הגיאוגרפית אלינו, זה עניין של יומיים-שלושה עד שיגיעו אם וכאשר. במקרים רחוקים יותר, מטיסים את כלי החילוץ ומרכיבים אותם לפני היציאה לים".
בהיסטוריה נרשמו מעט מאוד טביעות של צוללות. ב-25 בינואר 1968 טבעה צוללת חיל הים "דקר" בעת שהייתה בדרכה מבריטניה לישראל וכל 69 אנשי הצוות שהיו עליה נספו. בשנות ה-60 וה-70 טבעו שתי צוללות אמריקניות ובשנת 2000 טבעה הצוללת הרוסית "קורסק".
צוללת לכל מח"ט?
בתוך כך, אחרי שהצוללת הרביעית והחדשה של חיל הים, אח"י תנין, רושמת זה כמה חודשים תפוקות מבצעיות ראשונות, ממתינים בחיל להגעתה במהלך השנה הקרובות של הצוללת החמישית מגרמניה.
בחודשים אלה מיישמים לראשונה בצה"ל, באמצעות אימונים, יכולת שעד כה נשמעה דמיונית: ליווי וסיוע צמוד של צוללות ללוחמי היבשה בתמרון הבא האפשרי של צה"ל בדרום לבנון.
מדובר ביכולת שהייתה קיימת עד כה על הנייר, אך בחיל הים הופכים אותה בחודשים אלה למציאות בת-קיימא, באימונים משותפים עם חטיבות יבשה שעתידות לתמרן בדרום לבנון. אף על פי שמרבית משימותיה ותכליתה של צוללת הן להוות נשק עם מאפיינים אסטרטגיים לאומיים, בחיל הים מתכוונים להשפיע באופן ניכר גם על הקרב הטקטי. "מל"ט שמלווה כוח מהאוויר רואה דרך 'קשית' תא שטח מסוים, מלווה רכב חשוד, אבל לא רואה את כל המרחב. צוללת יכולה עם כל המערכות שלה לראות כפר שלם משני צדדיו, ולהיות בקשר רציף עם מפקד הכוח המתמרן", אמרו בחיל.
לפנייה לכתב/ת 
