תביעתו של המאבטח הבדואי נגד קצין הכנסת

בקשתו של איש משמר הכנסת להאריך את העסקתו נדחתה בטענה ל"נוהל" שמגביל את השירות לחמש שנים. הוא התעקש ופנה לבית המשפט

עו"ד ששון חורשפורסם: 02.11.15 , 08:19

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים הורה לאחרונה להשאיר בתפקידו מאבטח במשמר הכנסת, שקיבל הודעת פיטורים בשל "נוהל" לא רשמי המגביל את השירות במקום לחמש שנים. עם זאת דחה השופט דוד חשין את טענתו של המאבטח, ממוצא בדואי, שלפיה קיימת אפליה של בני מיעוטים בהעסקה במקום.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הפרשה החלה כשהמאבטח ביקש להאריך את שירותו במשמר ונדחה על ידי קצין הכנסת בטענה לנוהל המגביל את משך השירות. על פי אותו נוהל, הוסבר לו, הדרך היחידה להאריך את תקופת שירותו הייתה להעבירו לתפקיד "מזכה", דוגמת אבטחת חברי כנסת או תפקיד פיקודי.

תביעה

מעסיקה תבעה: העובד 'בילה' שעות באינטרנט

עו"ד שלומית שרייבר

עובד חברת "הנסיך הקטן" הגיש תביעה על פיטורים שלא כדין ונענה בתביעה נגדית: "חצי מהזמן הוא ראה סדרות וסרטים ברשת". מה קבע בית המשפט?

מעסיקה תבעה: העובד 'בילה' שעות באינטרנט

לאחר שהעסקתו הסתיימה דרש המאבטח לקבל לידיו את "הנוהל", אבל בתגובה קיבל מכתב שבו צוין שההחלטה לסיים את שירותו לא נתמכת בנהלים כתובים, אלא לפי "נוהג", שלפיו פועל משמר הכנסת מזה שנים.

בעתירה שהגיש המאבטח בינואר 2015 נגד הכנסת וקצין הכנסת הוא טען שה"נוהג" הוא גורף, בלתי סביר והתקבל בחוסר סמכות. בנוסף, הנוהל לא מבטיח ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית, המהווים לדבריו פחות מ-1% מאנשי המשמר.

מנגד טען קצין הכנסת שהנוהל נועד לצורך "רענון השורות" בשל חשש משחיקת אנשי המשמר, וגם אם הוא לא כתוב – הרי שהוא מוכר לכל אנשי המשמר. לדבריו ניתנה לעותר הזדמנות להתמודד על תפקיד "מזכה", אך הוא לא ניצל אותה. בנוגע לייצוג בני המיעוטים נטען כי מאחר שתפקידי אבטחה מחייבים רקע של שירות צבאי קרבי, שיעור המשרתים הלא-יהודיים מוגבל בצורה משמעותית.

נהלים צריך לכתוב

השופט דוד חשין את טענת הכנסת שלפיה לא ניתן היה להשאיר את העותר בתפקידו אך ורק בשל השתייכותו לאוכלוסייה הזוכה לתת-ייצוג במשמר הכנסת. "הכנסת הינה קודש הקודשים של הפוליטיקה הישראלית", כתב והדגיש את החשיבות בבחירתם הפרטנית של אנשי המשמר, שתפקידם לשמור על נבחרי הציבור.

אלא שטענה זו לא הכריעה את הכף. השופט חשין הוסיף כי "עתירה זו מצביעה על קיומו של חוסר סבירות אינהרנטי בנוהל, מעצם היותו נוהג לא כתוב, המורכב ממקבץ של הוראות בעל פה והנחיות של מפקדי משמר הכנסת". נהלים צריך לכתוב ולפרסם, הדגיש השופט.

מי שהיה רשאי לקבוע את הנוהל הוא יושב ראש הכנסת, הסביר השופט, ותהה מדוע חשבו המשיבים כי קצין הכנסת רשאי לקבוע נהלים ולפעול לשינוי תנאי השירות.

לבסוף קיבל השופט את העתירה של המאבטח וביטל את תוקפו של הנוהל. בהתאם ביטל השופט את החלטת המשיבים לסיים את שירותו של העותר והורה להם לשלם לו הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.