תבעה את רואה החשבון כי איבדה קצבת נכות

אישה שהפעילה קייטנת קיץ ועברה בה אירוע מוחי, גילתה שנשללה ממנה גמלה כי איחרה לעדכן את פעילותה כעצמאית. מה קבע בית המשפט?

עו"ד סברינה ג'הראדפורסם: 02.11.15 , 23:16

הביטוח הלאומי שלל ממבוטחת גמלה כנפגעת עבודה לאחר שגילה כי לא נרשמה כעצמאית. האישה האשימה במחדל את רואה החשבון שלה ותבעה ממנו פיצוי של מיליוני שקלים, אולם בית המשפט המחוזי בבאר שבע גילה שגם היא לא הייתה תמימה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-2002 פעלה התובעת בעצת רואה החשבון וביטלה את רישומה כעובדת עצמאית. כשנה לאחר מכן היא החלה להפעיל קייטנת קיץ והתכוונה להודיע על חידוש הפעילות כעצמאית החל ממועד קבלת ההכנסות מהעסק. אלא שכבר בתחילת הפעילות של הקייטנה, במהלך ויכוח עם אחת העובדות, היא לקתה באירוע מוחי. ביטוח לאומי הכיר במקרה כ"פגיעת עבודה" וקבע לה גמלת נכות בשיעור 100%.

תביעה

העו"ד התרשל – הגרוש איבד את חלקו בדירה

עו"ד אורי צפת

הסכם ממון שעליו חתמו בני זוג שנפרדו פתח סאגה משפטית ארוכה סביב סעיף שלא עמד בדרישות חוק הירושה. העו"ד ישלם יותר מ-60 אלף דולר

העו"ד התרשל – הגרוש איבד את חלקו בדירה

אלא שלא חלף זמן רב והביטוח הלאומי גילה שהאישה לא עדכנה את מעמדה כנדרש, ושלל את זכאותה לקבלת הגמלה כנפגעת עבודה, כך שהיא נותרה רק עם גמלת נכות רגילה ונמוכה יותר.

היא האשימה במצבה את רואה החשבון ובאוקטובר 2010 פנתה לבית המשפט ותבעה ממנו כ-3 מיליון שקל. לטענתה, סכום התביעה מסמל את ההפרש בין הגמלה שהיא מקבלת כיום בענף נכות כללית, לבין הסכום הגבוה יותר שהייתה מקבלת בענף נכות מעבודה.

מנגד, טען רואה החשבון כי התובעת היא זו שהגישה את הדו"ח הראשוני שהוביל לסגירת התיק כעצמאית. במקביל הוא שלח הודעת צד שלישי לביטוח הלאומי, בטענה שהתרשל בניסוח טפסיו, שלשיטתו אינם ברורים והטעו את התובעת.

ה"חסכון" עלה ביוקר

השופט שלמה פרידלנדר ציין כי קשה לו להאמין לעדויות ששמע – הן מצד התובעת והן מצד רואה החשבון - כיוון שעושה רושם ששניהם ניסו להתאים את גרסתם לתוצאה הרצויה מבחינתם. כך, התובעת ניסתה "לא לזכור" מכתבים שקיבלה, "שכחה" לספר על הגדלת גמלת הנכות שלה ב-2,000 שקל, והציגה את עצמה כ"חסרת מושג" לגבי ההתנהלות הנדרשת מול ביטוח לאומי, למרות ניסיונה הקודם כעצמאית.

רואה החשבון, מצדו, ניסה להשתמט מחובותיו המקצועיות כלפי התובעת, וניסה להטיל עליה את כל האחריות לפעולות מול ביטוח לאומי, אף שנערכו בסיועו ולפי הנחיותיו.

השופט קבע שרואה חשבון התרשל בתפקידו כאשר לא הנחה את התובעת לדווח לביטוח לאומי ללא דיחוי על תחילת עבודתה כעצמאית. עם זאת הוא הבהיר שהתובעת, בעלת ניסיון מוכח בעיסוקים עצמאיים, נכשלה במילוי חובתה החוקית לדווח בזמן על עיסוקה. מכיוון שכשלונה לא היה מקרי, אלא מרצון לחסוך בעלויות, ייחס לה השופט אחריות בשיעור 50% מנזקיה.

לצורך חישוב הנזק שנגרם לתובעת הורה השופט לרואה החשבון להגיש חוות דעת אקטוארית מטעמו תוך כחודש, ובינתיים הורה לו לשלם לה 5,000 שקל עבור שכר טרחת עו"ד, ו-30 אלף שקל עבור עגמת נפש.