תחקיר: מה מסתתר מאחורי תעשיית הענק של הניתוחים לקיצור קיבה

יום ראשון, קומה מינוס 1, בניין ה"לב" בבית החולים איכילוב. אל רחבת המרכז לטיפול בהשמנת יתר מתחילים לטפטף אנשים. כולם כבדי משקל, שבאו לגשש את דרכם אל המועדון ההולך וגדל של ישראלים שעשו מהפך בחייהם והרזו בעזרת ניתוח קיצור קיבה. והיום הם כאן כדי להציג את טיעוניהם מול הוועדה המאשרת את הניתוח.

המחלקה, אחת הגדולות בישראל, ממוקמת בפרוזדור לבן. על הקירות תמונות "לפני" ו"אחרי" של מטופלים - ולצידן תודות חמות לצוות המסור. במרכז הרחבה מעגל של כ-30 כסאות. ברקע מזמזמת תכנית בוקר מהטלוויזיה, וכשמתחיל אייטם על דיאטות של אחרי החגים, מישהו מגביר את עצמת הקול וכולם נושאים עיניהם למסך.

צפו בקטע מהתחקיר

קיראו עוד על ניתוחים בריאטריים

מדריך: כל הסיבוכים בניתוחים לקיצור קיבה

עברתם קיצור קיבה? כך תשמרו על המשקל החדש

זינוק במס' ניתוחי ההרזיה; כמה מתו במהלך הניתוח?

"שתה הרבה מים לפני הוועדה ואל תלך לשירותים" 

בשעה 9:00 המחלקה כבר מלאה. אלה שלא מצאו מקום במעגל תופסים פינה מסביב. "מדי ראשון אנחנו מתחילים מההתחלה, עם קבוצה שיוצאת לדרך בתהליך שנקרא ניתוח בריאטרי, קיצור קיבה בשפת הרחוב", פותחת את המפגש רותי, האחות האחראית, ובטון מתורגל מרצה ממושכות על הניתוח, מתעכבת בעיקר על סיפור ההצלחה.

בין לבין אנחנו תופסים לשיחה שתי נשים, מיושבות המעגל. מסתבר שהן עשו עבודת הכנה לפני שבאו. "עשיתי דיאטת השמנה", מגלה אחת מהן, "אמרתי לבעלי יאללה, בוא נתפנק, נתחרע, זה למטרה טובה. עד שהגעתי ליעד. כשה-BMI היה 40, אישרו לי את הניתוח". חברתה מספרת שגם היא נקטה שיטה דומה, ובימים אלה אוכלת בכמויות כדי להגיע מוכנה ליום השקילה בוועדה.

לא כל אחד מתאים לעבור ניתוח לקיצור קיבה. הכשירות להליך זה נקבעת לפי ה-BMI, נוסחה המודדת את היחס שבין גובה ומשקל הגוף. לפי קריטריוני משרד הבריאות, ניתוחים אלו מתאימים לבעלי BMI מעל 40 או לבעלי BMI הגבוה מ-35 הסובלים ממחלות נלוות כמו סוכרת, יתר לחץ דם וכדומה. מלבד זאת, על המועמד לניתוח, כאמור, לעבור ועדה מיוחדת, ולקבל אישור רופא, דיאטנית ופסיכולוג.

אלא שמתחת לפני השטח, כך מתברר, רוחש שוק שלם של תחבולות. דיאטת השמנה היא רק טריק אחד. תראו, למשל, מה קורה כשבעל BMI 33 - כלומר בעל משקל הנמוך מהמינימום הנדרש לניתוח - מבקש עצה בפורום הפופולארי "קיצורי קיבה" באתר "תפוז".

"אל תשמין בכוונה ל-BMI 35, זה אסון שמשלמים עליו כל החיים ביוקר", כותבת לו מנהלת הפורום, אופירה ונטורה, ואז מוסיפה הצעה: "אם אתה רוצה לייצר מצג של BMI 35, השתמש באמצעים מלאכותיים כגון אכילה לפני הוועדה, שתייה מרובה מאוד ולא ללכת לשירותים קודם הוועדה, ותוספת של משקלונים כבדים המהודקים לבגדים התחתונים שאותם אין פושטים מהגוף בזמן השקילה בוועדה. יש משקלונים בחנויות המוכרות ציוד לחדרי כושר.

יש גם בחנויות טבע ופיצוחים משקלוני נחושת כבדים נגד עין הרע. גם מטבעות של שקל מתאימות לכך. תעשה ניסוי בבית, כמה אתה שוקל עם כל זה, ואם עלית ל-BMI 35 לאחר ההוספה המלאכותית" (תגובת ונטורה: "אני רק מנסה לעזור לאנשים לעשות את מה שהכי טוב לבריאות שלהם")

המשקל נמוך מדי לקבלת ניתוח לקיצור קיבה? שתה הרבה מים לפני הוועדה(צילום: סי די בנק)

תעשייה אדירה שמייצרת הרבה כסף

קשה להתפלא על הרצון להיות מנותח בכל מחיר. הניתוחים הבריאטריים – שם כולל לניתוחי קיצור הקיבה – הפכו בשנים האחרונות לטרנד רותח, אופנה של ממש, הסוחפת אחריה רבבות.

אלא שסביב ההליך הרפואי המהפכני הזה צמחה גם תעשייה כלכלית אדירה, שמגלגלת מאות מיליוני שקלים ומעוררת שאלות קשות. גלגלי התעשייה הזו, שמייצרת כסף, הרבה כסף, אינם נעים רק בכוחות עצמם. מלבד המנתחים והמוסדות הרפואיים הציבוריים והפרטיים, פועלים מאחורי הקלעים גם תאגידי הענק, שמספקים ציוד רפואי לביצוע הניתוחים ומרוויחים מכך הון עתק.

קשרי הגומלין שבין חברות הציוד הרפואי לבין הרופאים בישראל – בעיקר בתחום המתפתח של ניתוחי קיצורי קיבה - אינם גלויים לעין. זאת למרות שמדובר בתעשייה שנוגעת לבריאותם של עשרות אלפי אנשים, ומגלגלת מאות מיליוני שקלים.

ובכל זאת ישנן שאלות מטרידות בעניין הנוגעות לכולנו: כיצד בדיוק פועלים אותם קשרי גומלין בין החברות בעלות האינטרס העסקי לבין הרופאים שתפקידם לדאוג לשלום הציבור; כיצד קשרים אלה נתפסים בקרב גורמי הרפואה השונים? והאם יש בהם כדי להשפיע על החלטותיהם המקצועיות?

כדי לברר את אלה, וכדי לבדוק לעומק עדויות שהגיעו אלינו בעניין, יצרנו קשר באופן אקראי עם כמה מנתחים ידועים ובכירים. הצגנו עצמנו כנציגי קבוצת משקיעים, המבקשת להכניס לבתי החולים בישראל ציוד רפואי חדש בתחום קיצורי הקיבה. לרופאים שפגשנו, במסגרת סיפור הכיסוי הפיקטיבי, אמרנו שאנחנו מבקשים לפגוש אותם לצורך איושם לתפקיד "מנהל רפואי" בצוות המתגבש. המידע שחלקו איתנו חשף הרבה מעבר למה שדמיינו שנשמע.

"יש אנשים שנוסעים למשל לכנס, ולא קונים קפה בבוקר, כי הם מחכים שהסוכן (של חברת הציוד) יבוא ויקנה להם את הקפה", אמר לנו אחד מהם, "פשוט ככה זה עובד. יושבים על הבר עם הסוכן והסוכן מזמין אותם לבירה".

97 איש נפטרו ב-5 שנים

וכשהאינטרסים הכלכליים שעל הכף משמעותיים, לא מפתיע שאחד ההיבטים הפחות מיוחצנים בתחום הוא הסכנות שבניתוח: בחמש השנים האחרונות נפטרו בישראל 97 מטופלים שעברו את הניתוח, רבים נוספים התאשפזו, חלקם מעולם לא חזרו לעצמם.

תחקיר "ידיעות אחרונות" חושף את התעשייה הכלכלית האדירה שמאחורי טרנד ניתוחי קיצור הקיבה: הקשר ההדוק בין רופאים מנתחים לתאגידי הענק; עדוויות יוצאות דופן על הכסף הגדול שמזרימות החברות למימון כנסי רופאים, נסיעות לחו"ל ואפילו מלגות למתמחים בתחום; חשיפה בדבר נוכחות נציגי חברות הציוד הרפואי בחדרי הניתוחים עצמם, לעיתים ללא ידיעת המטופלים; טביעות האצבעות של גורמים מסחריים מאחורי פעילות ציבורית לעידוד ניתוחים; וההמונים שממהרים אל חדרי הניתוח, חלקים אפילו לא עומדים בקריטריונים שהציב משרד הבריאות לקיום הניתוח, אך מוכנים לנקוט תחבולות, מסכנות חיים לעיתים, בכדי לעבור את הניתוח הנחשק; ועדויות על שיתוף הפעולה מצד חלק מהרופאים שמעגלים פינות ומנתחים לעיטים גם את אלו שלא נמצאו מתאימים – אם רק ישלמו מספיק.

מלחמה במשקל כבד: התחקיר המלא ביום שישי ב-"7 ימים".