הרוסים כבר מחפשים יורש לאסד
הוועידה בוינה הסתיימה בלי הסכמה על מתווה מדיני לסיום מלחמת האזרחים בסוריה, אבל רוסיה מנהלת מגעים אינטנסיביים עם ראש המודיעין הסורי הגנרל עלי ממלוכ, אך ההדחה של אסד עדיין לא נראית באופק. פוטין פועל במטרה להנחית מהלומות כואבות על ארגוני המורדים, עד שיסכימו לשבת למו"מ בתנאים שמכתיבות מוסקבה וטהרן. בינתיים הלחימה גובה קורבנות
המלחמה בסוריה - עדכונים אחרונים
ארה"ב: "הכוחות המיוחדים לא יילחמו בסוריה"
איראן מאותתת: "לא מתעקשים שאסד יישאר"
"185 אזרחים נהרגו בתקיפות של רוסיה בסוריה"
רוסיה רוצה מאחז קרקעי וימי במזרח הים התיכון, היא רוצה להפוך לגורם משפיע באזור על חשבונה של ארצות הברית. פוטין גם ינסה למנף את ההצלחה בסוריה כדי להגיע להסכמות עם המערב בעניין אוקראינה, וישנו כמובן האינטרס הכלכלי ששוויו מיליארדים - לשמור על המזרח התיכון כשוק לנשק ולציוד צבאי רוסי - ואף להרחיבו. כדי להשיג את כל אלה זקוקים הרוסים למשטר בסוריה שהוא בן-חסות ותלוי במוסקבה, לא רק תלוי אלא גם אסיר תודה לה. כלומר, משטר בראשותו של בשאר אסד, גם אם הוא שולט רק בחלק קטן מסוריה המקורית. 3
לרוסים מספיקה "סוריה הקטנה", המשתרעת לאורך החוף ומשם במסדרון צר לדמשק. מה שמשרת הכי טוב את רוסיה זו יציבות באזור, והם מאמינים שאסד בשלטון מספק להם את היציבות. זה גם גורם לסיפוק בישראל, ולהערכה בירושלים שנוכחות רוסית בסוריה פועלת בסופו של דבר לטובתנו.
מקורבי פוטין מאותתים מפעם לפעם שהרוסים אינם מתעקשים על כך שאסד יישאר נשיא סוריה, אבל הם עומדים על כך שאסד יעזוב בכבוד, אחרי תקופת מעבר, וגורלו לא יהיה כגורל מועמר קדאפי. אותם גורמים רוסיים גם מנהלים מגעים אינטנסיבים עם ראש המודיעין הצבאי הסורי, גנרל עלי ממלוכ העלאווי. ייתכן שהוא המועמד מבחינתם לרשת את בשאר אסד, בהסכמת העדה העלאווית. לפי ארגוני המורדים, עלי ממלוכ נחשד לפני כמה חודשים בכוונות למרוד באסד, אולם כעבור זמן קצר הוא שב והופיע בפומבי לצידו של הנשיא בדמשק. הרוסים, כאמור, רואים בו בן-שיח רצוי.
האינטרסים האלה אינם דבר חדש והם ידועים במערב. מה שעורר תהיות היה: איך רוסיה, אחרי המפלה המבישה שספגה באפגניסטן, שתרמה באופן מכריע להתמוטטות ברית המועצות, מוכנה להיכנס למעורבות צבאית בהיקף נרחב יחסית הרחק מגבולותיה. כעת מתבהרת התמונה: כוח המשלוח, האווירי בעיקרו, ששיגר פוטין לאזור לטקיה, נועד להשיג מטרה מדינית: להנחית מהלומות כואבות על ארגוני המורדים הסורים עד שיסכימו לשבת לשולחן המשא ומתן בתנאים שמכתיבות מוסקבה וטהרן.
הרוסים לא פראיירים, הם רוצים לשמר את שלטונו של אסד אבל זוכרים את אפגניסטן ולכן אינם רוצים חיילים משלהם על הקרקע. בשביל זה ישנם האיראנים. המנהיג העליון עלי חמינאי שלח לסוריה כ-2,000 לוחמים מאנשי משמרות המהפכה וקאסם סולימאני, מפקד כוח קודס, הוסיף עליהם אנשי מיליציות שיעים מאיראן ומאפגניסטן וגם מליציות שיעיות מעיראק. כוח קרקעי נכבד זה אמור להסתייע בהפצצות המטוסים הרוסים כשהוא כובש מידי המורדים מאחזים עיקריים שלהם באזור אידליב, העיר חאלב, בלטקיה וחמה.
המתקפה שבה לוקחים חלק גם צבא סוריה וחיזבאללה נועדה להשיג שני יעדים מערכתיים-צבאיים: הראשון, להרחיב את המובלעת העלאווית ולמנוע את כיבוש לטקיה בידי קואליציית המורדים האיסלאמיסטית "ג'יש אל-פתח" (צבא הניצחון). היעד השני הוא כאמור להסב למורדים אבדות כבדות ולעקור אותם מהאזורים הבנויים, כדי שיכנסו לחורף במצב גרוע מבחינתם. השגת שני היעדים הצבאיים האלה אמורה לגרום למורדים לחשוב מחדש על סרובם לשבת לשולחן המשא ומתן, ולהסכים לפתרון שיאפשר לבשאר אסד להישאר בשלטון, כפי שנחוץ לרוסים ולאיראנים.
בשבוע שעבר, ימים ספורים אחרי שהמתקפה הרוסית-איראנית החלה, פתח פוטין בשלב המדיני. הוא הזמין את בשאר אסד לקרמלין, הסביר לו את עובדות החיים וכנראה שקיבל את הסכמתו של השליט הסורי למתווה הבא: תחילה, אחרי חתימת הסכם, תוקם ממשלת מעבר שבה יהיו מיוצגים גם המורדים וגם נאמני המשטר בסוריה. אסד יישאר בתפקידו כנשיא לתקופת ביניים שתימשך בין חצי שנה לשנה וחצי. אחר כך יהיו בחירות בסוריה, תחילה לפרלמנט ואחר כך לנשיאות, ומה שיקבע העם - זה מה שיהיה, אפילו אם אסד ייאלץ לפרוש בסופו של התהליך.
נציגי קואליציות המורדים הסונים בסוריה הגיבו מיד בשלילה מוחלטת למתווה הזה, אבל בקרמלין כנראה לא מתרגשים. פוטין הוכיח כבר שהוא חסיד נלהב של העיקרון "מה שלא הולך בכוח - ילך בעוד יותר כוח". לכן המתקפה נמשכת ובמקביל לה יזמו הרוסים את הוועידה לפתרון המצב בסוריה שהתכנסה ביום שישי בווינה, והסתיימה בלי הסכמה.
המחלוקת העיקרית הייתה כמה זמן יישאר בשאר אסד בשלטון ואם יהיה חלק מתהליך המעבר למצב הקבע בסוריה. המורדים הסעודים בטורקיה סירבו בכלל להשלים עם המשך שלטונו של אסד אפילו לזמן קצר, אולם דווקא האיראנים, הרוסים והאמריקנים הראו גמישות והסכימו לתקופה קצרה שאסד יישאר בשלטון כמה חודשים ואז יעזוב בשלום עם משפחתו ונאמניו.
וושינגטון, פריז, ברלין וגם ריאד ומפרציות אחרות וכן מצרים ועיראק, נציגים מכל המדינות הגיעו לשם. האמריקנים הסכימו לראשונה שגם איראן תהיה שותפה במציאת הפתרון המדיני, מה שמעיד על הכוונה של ממשל אובמה לקיים קשרים עם איראן לא רק בתחום הגרעין, אלא גם בתחומים נוספים אחרים. חמינאי הודיע לעת עתה שהוא לא מתכוון להסכים לכך, אבל בכל זאת שלח לוינה את שר החוץ שלו זריף ואת שני סגניו.
זו פחות או יותר האסטרטגיה המדינית-צבאית הרוסית, שאיראן היא שותפה מרכזית לה, אולם בשטח הדברים נראים פחות טוב. ראשית, ישנם חיכוכים ומריבות בלי הפסקה בין אנשי הצבא הבכירים האיראנים והרוסים. האיראנים מתלוננים כל הזמן שהרוסים לא נותנים סיוע התקפי מספיק לכוחותיהם על הקרקע, ולכן גם המתקפה בשני צירים בצפון סוריה לא מתקדמת בקצב הרצוי. האיראנים ממש מתוסכלים, מפני שבתוך איראן יש ביקורת גלויה על המעורבות הצבאית הישירה האיראנית בסוריה. עד עכשיו האיראנים הסתפקו במשלוח יועצים וציוד צבאי ובמעורבות עם היחידות הלוחמות של חיזבאללה. כעת הם לוחמים ישירות בעצמם לשימור משטרו של אסד וזה מכעיס מאוד את מי שמכונים 'הרפורמיסטים' באיראן - אלה התומכים בנשיא חסן רוחאני
וכלי התקשורת המבטאים את דעותיהם מפרסמים מאמרי ביקורת גלויים.
איראן לחוצה להגיע להישג בסוריה והטענה של הדוברים האיראנים הרשמיים היא שהחיילים נשלחו להגן על המקומות הקדושים לשיעים בסוריה. תמיכה צבאית באסד - הס מלהזכיר. הבעיה הפנים-איראנית מחריפה במיוחד לנוכח האבידות הרבות שסופג כוח המשלוח האיראני בסוריה. יש לאיראנים כנראה יותר מ-20 הרוגים, בהם גנרל חמדאני שהיה סגנו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני. סולימאני עצמו מגיע לסוריה לעיתים תכופות, כנראה כדי לפקח על ביצוע המתקפה שלעת עתה אינה מתקדמת כראוי.
המורדים משנים אסטרטגיה
הרוסים לעומת זאת טוענים כלפי האיראנים שהם מכבדים מאוד את ההסכמות שהושגו בין פוטין לקאסם סולימאני ולשר החוץ האיראני, ולראיה, הם מאפשרים למטוסים עם ציוד צבאי ונשק מאיראן לנחות בשדה התעופה ליד לטקיה, שאותו הרחיבו לצרכי עצמם. אבל גם לרוסים יש בעיות לא קטנות בלחימה: ראשית, ההפצצות לא ממש עושות רושם על המורדים הסורים. נראה שאלה אימצו אסטרטגיה משלהם, עוזבים את מאחזיהם בשטחים הבנויים ומתפזרים לתוך האזורים הכפריים שאינם מוכרים למודיעין הסורי. הרוסים צריכים לחפש אותם עכשיו בעצמם באמצעות מל"טים, מזל"טים וכל מיני אמצעים אחרים. זה לוקח זמן ולא תמיד יעיל.
חמור מזה, לפני כשבוע וחצי נהרגו לרוסים עשרה חיילים בהפגזת מורדים באזור דמשק. מתברר שבניגוד להבטחותיהם והצהרותיהם הרשמיות, הרוסים כן הביאו כמה יחידות מיוחדות ומובחרות שילחמו על הקרקע. אחת מהן היא יחידת צלפים צ'צ'נים שאותה הציבו בשכונות קו התפר בדמשק, בין האזור הנשלט
על ידי המורדים למרכז הנשלט על ידי המשטר.
הצלפים הצ'צ'נים ידועים גם בצה"ל כמומחים גדולים בתחום, וכמה עולים מצ'צ'ניה ששירתו בצה"ל יכולים להרחיב בנושא. בסוריה לא שיחק להם מזלם: הקרמלין מסרב להודות שלובשי מדים רוסים נהרגו על הקרקע בסוריה, אבל גורמים יודעי דבר במערב מאשרים את העובדה. הקרמלין חוזר וטוען שאין לו כוונה לשלוח כוחות קרקע וכי ההפצצות בסוריה נועדו בעיקר לפגוע בדאעש. אולם פוטנציאל ההסתבכות של הרוסים בסוריה קיים, והוא נעשה מוחשי מיום ליום.
גם בזירה המדינית הדברים אינם מתקדמים בכיוון הרצוי לרוסים. הם הצליחו אמנם להכריח את וושינגטון להסכים למעורבות איראנית בשיחות בוינה, אבל כאמור ארגוני המורדים הסורים, הנתמכים על ידי סעודיה ומדינות ערביות אחרות, אינם מראים סימני גמישות וקשה לראות באופק פריצת דרך גם בסיבוב הבא בשיחות בוינה. בכל מקרה, אסד עדיין לא הולך לשום מקום, וגם הרוסים לא.
לפנייה לכתב/ת 
