נוטלים סטטינים? החיסון לשפעת עלול לא לעבוד
שני מחקרים חדשים מגלים כי תרופות הסטטינים להורדת רמות הכולסטרול בדם מונעות מהחיסון לשפעת לפעול ולהגן על הגוף. החוקרים הדגישו, שעדיין מוקדם מדי לקבוע כי הסטטינים הם האחראים ישירות, כיוון שייתכן שאלה לא התרופות עצמן, אלא מחלות הלב וכלי הדם של הנוטלים אותם
האם נטילת סטטינים עלולה לפגום ביעילות החיסון לשפעת? סטטינים הפחיתו בעשורים האחרונים תחלואה ותמותה ממחלות לב, אבל עכשיו מתברר שהם עלולות לסכן חיים, מכיוון אחר לגמרי: שני מחקרים מגלים שהסטטינים מפחיתים מיעילות החיסון לשפעת. התוצאה היא: המתחסן שנוטל אותם, עלול ללקות במחלה המסוכנת במיוחד באוכלוסייה הקשישה שנוטלת סטטינים ממילא.
עוד על החיסון לשפעת
נותנים דוגמה: ליצמן ומנכ"ל משרדו התחסנו נגד שפעת
מוקדם מהרגיל: כללית החלה לחסן לשפעת, מכבי תחל ביום א'
חיסון נגד שפעת: מתי להתחסן ולמי מומלץ?
ירידה באפקטיביות של החיסון
החוקרים אומרים שלא התכוונו ליצור פאניקה, אלא להסביר מדוע החיסונים לשפעת עובדים פחות טוב בקרב האוכלוסיה הכללית, ולעורר מחקרים נוספים בנושא.באחד המחקרים, צוות מבית החולים לילדים סינסינטי, בחן נתונים מ-7,000 איש בגילאי 65 שקיבלו חיסון שפעת במהלך תשע שנים. אלה שהיו תחת טיפול בסטטינים, ייצרו פחות נוגדנים נוגדי שפעת בעקבות החיסון. הממצאים דווחו בכתב העת למחלות זיהומיות.
צוות שני של חוקרים בחן תוצאות מקרוב ל- 140 אלף בני אדם בג'ורג'יה שבארה"ב. הם מצאו כי אלה שנטלו סטטינים והתחסנו נגד שפעת, לקו יותר במחלות נשימה, מאשר מתחסני שפעת שלא נטלו סטטינים.
"אם אתם נוטלים סטטינים, האפקטיביות של החיסון לשפעת נמוכה יותר", אמר ד"ר סעאד עומר מאוניברסיטת אמורי שהוביל את המחקר, "הממצאים עשויים להסביר מדוע החיסון לשפעת עובד פחות טוב ככל שאנו מזדקנים".
החוקרים הדגישו, שעדיין מוקדם מדי לקבוע כי הסטטינים הם האחראים ישירות, כיוון שייתכן שאלה לא התרופות עצמן, אלא מחלת הלב וכלי הדם, או הסיכון המוגבר של נוטלי הסטטינים, שפוגם בחיסון. חלק מהמומחים אמרו בעקבות הממצאים, כי על פי ההמלצות האחרונות, על קשישים לקבל מינון גבוה יותר של החיסון לשפעת, וייתכן שהסטטינים הם אחת הסיבות לכך.
סטטינים: חצי מהישראלים בדרך לטיפול
הסטטינים הם דרך הטיפול המקובלת בכולסטרול, שהוא הגורם מספר אחת בגורמי הסיכון הניתנים להשפעה. מדובר בקבוצת תרופות להורדת כולסטרול הפועלות על ידי חסימת האנזים האחראי ליצור הכולסטרול בגוף.
ידוע כי אצל אנשים שנמצאה אצלם רמת כולסטרול גבוהה, שינוי הרגלי התזונה וביצוע פעילות גופנית מפחיתים רק באחוזים בודדים את הסיכונים הכרוכים בכך.
לפני כשנתיים פורסמו המלצות חדשות של איגודי רופאים בישראל לרמת הכולסטרול "הרע" בדם. לפיהן, ערכי המטרה עבור אוכלוסייה הנמצאת בסיכון (אנשים שעברו אירוע לבבי או מוחי, חולי סוכרת או מי שסובלים מטרשת עורקים) יעמדו על 80 מיליגרם לדציליטר.
ההערכה היא כי בעקבות ההנחיות החדשות, כמחצית מאוכלוסיית ישראל מעל גיל 40 תזדקק לטיפול בסטטינים להורדת כולסטרול.
לפנייה לכתב/ת 
