ארגון הבריאות העולמי: הובנו לא נכון - מותר לאכול בשר
בעקבות הדו"ח שעשה סערה בעולם שקשר בין בשר מעובד לבין סרטן והביקורות שהוטחו בעקבותיו, מבהיר בסוף השבוע ארגון הבריאות העולמי כי לא המליץ להפסיק לצרוך בשר מעובד, אלא רק להפחית את הכמות. בארגון גם הבהירו כי מספר מקרי המוות מסרטן הקשור לבשר מעובד נמוך בהרבה מאלו הקשורים לזיהום אוויר או מעישון
חדשות משמחות לקרניבורים - אפשר לחזור ולאכול בשר: בעקבות הדו"ח שהצביע על קשר בין סיכון מוגבר לסרטן לבין צריכת בשר אדום ובשר מעובד, והביקורות הרבות שהוטחו על הפרסום, צייץ ארגון הבריאות העולמי בטוויטר הבהרה לפיה לא התכוון להמליץ על הפסקת צריכת בשר אלא צמצום כמותו, וכי הסיכון לסרטן מצריכת בשר אינו דומה לזה של סיגריות.
"אנחנו לא אומרים להפסיק לגמרי לאכול בשר", אמר דובר הארגון, "אל תקצצו בבשר לחלוטין כיוון שיש בו מרכיבי תזונה. החוקרים מציינים כי הפחתה של צריכת בשרים מעובדים יכולה להפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס". בארגון צייצו עוד, כי לא התכוונו לומר שהבשר המעובד מסרטן כמו עישון סיגריות.
בארגון הגנו עוד על הגוף שפרסם את הדו"ח ה- IARC, והבהירו כי מדובר בגוף אמין הקיים כבר 50 שנה וכפוף לארגון הבריאות העולמי.
ההשערה: הבשר מתפרק לכימיקלים מסרטנים
האזהרה של ארגון הבריאות העולמי שפורסמה השבוע, עוררה גלי ביקורת רבים. בדו"ח שפרסם הארגון, נקבע כי צריכת 50 גרם של בשר מעובד (כמו זה המצוי בנקניקיות, פסטרמה, שניצל מעובד או המבורגר) מגבירה את הסיכון ב-18% ללקות בסרטן. בדו"ח הוסיף הארגון (ולאחר מכן כאמור חזר בו) כי הסיכון מצריכת בשר כזה שווה לסיכון לסרטן מעישון סיגריות.
.jpg "(עיצוב: ידיעות אחרונות)")
החוקרים עדיין מנסים להבין כיצד בשר אדום ובשר מעובד גורמים לתאים להפוך לסרטניים. ייתכן שכימיקלים שנמצאים בבשר הם האחראים לכך. בבשר אדום, הבעיה מתחילה בחומר הכימי הם - מרכיב של הפיגמנט הנותן לדם את צבעו האדום - הוא ההמוגלובין.
חומר זה מתפרק במעיים ויוצר כימיקלים הקרויים N-nitroso. אלה פוגמים בתאי המעיים, כך ששכבת המעי נדרשת להשתכפל וליצור יותר תאים כדי לרפא את עצמה. תהליך השכפול הזה של תאים, עלול לגרום לטעויות בחומר התורשתי DNA, מה שעלול לגרום לסרטן. בתוך כך, בישול של בשר בטמפרטורות גבוהות כמו על האש, עלול ליצור כימיקלים נוספים מסרטנים.
תאוריה אחרת שהועלתה, גורסת שהברזל בבשר האדום עשוי לשחק תפקיד ביצירת תאים סרטניים. סברה אחרת אומרת כי ייתכן ולאוכלוסיית החיידקים השוכנים במעיים, יש חלק בסיכון המוגבר לסרטן.
בעקבות הדו"ח, פרסם משרד הבריאות המלצות לציבור בהן הוא קורא להגביל את צריכת כמות הבשר המעובד, להחליף בשר זה לבשר ממקורות חלבון אחרים כמו עוף ודגים, ולצרוך חלבון פעמיים בשבוע ממקורות חלבון צמחיים
כמו סויה וקטניות.
במשרד הוסיפו כי כדי להפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס, מומלץ גם להגדיל את צריכתם של פירות, ירקות, מוצרי חלב דלי שומן, וסיבים תזונתיים.
אוסטרליה וגרמניה בפאניקה
פרסום הדו"ח הלחיץ בעיקר את האוסטרלים, האומה שהוכתרה בתואר הלא מחמיא – שיאנית העולם בצריכת בשר: על פי הנתונים שפורסמו שם בסוף השבוע, אוסטרלי ממוצע צרך בשנת 2014 כ- 90.2 קילוגרמים של בשר בשנה. צריכת הבשר באוסטרליה גדלה ב-20 השנים האחרונות בעיקר בשל התיאבון המוגבר שלהם לצריכת עופות וחזירים.
עם פרסום הדו"ח, הזדעקו מומחים לרשתות הטלויזיה באוסטרליה, והרגיעו כי חרף ממצאי הדו"ח, אין סיבה להפסיק לצורך בשר, אלא רק למתן את כמות הצריכה של הבשר האדום המעובד.
גם מהנדס המזון (והבעלים של מסעדת נקניקיות) זאב טנא חושב שהסיכון מבשר מעובד הוא לא כל-כך גדול:
גם בגרמניה נלחצו מהדו"ח, ויום אחרי הודעת ארגון הבריאות העולמי, יצאה האומה הגרמנית למאבק על המאכל הלאומי שלהם – נקניקיות. שר החקלאות כריסטיאן שמידט, אמר כי לגרמנים אין סיבה לדאוג בנוגע לאכילןת ה"ברטוורסט" האהוב שלהם.
"אף אחד לא צריך לפחד לאכול ברטוורסט מדי פעם", הדגיש שמידט, שמתוקף תפקידו אחראי גם על תחום המזון. הוא השווה אכילת נקניקיות לצריכת אור השמש – דבר שיש לו השפעה חיובית אם הוא נעשה באופן מתון. "הכול תלוי בכמות ובמידה. יותר מדי – זה לא בריא", אמר שמידט.
לפנייה לכתב/ת 
