קלינטון להמונים בכיכר רבין: "מורשתו ברורה, הוא צדק. אתם תכתבו את הפרק האחרון"
כ-100 אלף איש הגיעו אמש לתל אביב לטקס במלאות שני עשורים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. הנואמים עמדו מאחורי זכוכית משוריינת. קלינטון: "רבין רצה לפתור בעיות, לא להתחמק". אובמה בנאום מוקלט ששודר בכיכר: "כדור יכול להרוג, אבל חלום השלום לעולם לא ימות"
תחת אבטחה כבדה השתתפו אמש (שבת) בתל אביב עשרות אלפי בני אדם בעצרת המרכזית לציון 20 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין . הנואם המרכזי היה נשיא ארצות הברית בזמן הסכמי אוסלו ביל קלינטון, שאמר: "מורשת רבין היא ברורה ולא ניתנת לערעור. הוא סיכן את חייו כדי להגן על ישראל. הוא שירת את ישראל ונתן את חייו כדי שאתם תוכלו לחיות בשלום. אתם צריכים לכתוב את הפרק האחרון של חייו של רבין. מספיק לדבר, בואו נסיים את מה שהתחלנו".
קלינטון, שכמו כל הנואמים עמד מאחורי זכוכית משוריינת, סיפר: "אתמול כשהייתי בירושלים עשיתי את מה שאני עושה בכל פעם שאני מגיע לישראל ב-20 השנים האחרונות. הלכתי להר הרצל ועמדתי לבד מול קברו של יצחק רבין. חשבתי על חייו, על השיעורים שהוא העביר אותנו ועל המורשת שהוא השאיר לכולנו. הוא הגן על המדינה וקידם את הערכים הבסיסיים לישראל. הוא נלחם על חירות, שלום, קבלת השונה ושימור הדמוקרטיה.
"למדתי הרבה כשותפו של יצחק רבין לתהליך השלום. התבוננתי בו בכל מפנה כשהוא סירב לעשות את הדבר הקל, שזה להכחיש את העובדות. ראיתי שבכל פעם שהייתה בעיה הוא רצה לפתור אותה, לא לברוח ממנה או להכחיש אותה. כשהוא חתם על הסכם השלום במדשאת הבית הלבן בספטמבר 93' הוא אמר לפלסטינים: 'נועדנו לחיות ביחד על אותה אדמה'. וכששאלתי אותו למה לעשות את זה הוא אמר שיש שתי סיבות: 'אני לא מאמין בעולם המודרני. אני לא מאמין שחתיכת אדמה בגדה המערבית מציעה לנו ביטחון על פני טכנולוגיה מודרנית. ושנית, איני רוצה לראות את מדינת ישראל מגיעה לצומת דרכים שבו תצטרך להחליט אם להיות יהודית או דמוקרטית'.
"למדתי שאחרי כל המלחמות שהוא חווה בחייו, הוא אף פעם לא הפסיק לראות אנשים אחרים, כולל את יועציו, כבני אדם. הדבר השלישי שלמדתי ממנו, וזה הדבר החשוב ביותר: הוא סירב לוותר על חלום השלום מול האלימות. וזה מאוד רלוונטי על מה שעובר עליכם היום. תמיד כשהיה אירוע איום כאן הייתי מצלצל אליו והוא תמיד אמר וניסח במה שאנחנו כינינו 'החוק של רבין': אנחנו נילחם בטרור כאילו אין מו"מ וננהל מו"מ כאילו אין טרור.
"מורשת רבין היא ברורה: הוא סיכן את חייו כדי לאפשר להגן על ישראל. הוא חי את חייו למען המדינה והוא נרצח כדי שאתם תוכלו לחיות בשלום. במה כל זה מסתכם? זה תלוי בכם. לפני עשור, כשהוזמנתי לעמוד כאן, אמרתי שלו יכולתי להקים לתחייה את רבין הוא היה אומר 'מספיק לדבר עליי, בואו נחזור לעבודה ונסיים את מה שהקרבתי את חיי עבורו'. כולכם כאן עכשיו צריכים להחליט. כי הפרק האחרון צריך להיכתב על ידי אנשים שלמענם הוא הקריב את חייו. צריך לשמור על מורשתו ולטפח אותה, לסיים את מה שהוא הקריב.
"למדתי לאהוב את ראש הממשלה שלכם. היום שבו נרצח היה הגרוע ביותר בכל שמונה שנות כהונתי כנשיא. אבל חשוב להבין שהוא היה מודע היטב למה שיכול לקרות לו והוא היה מודע לכך שזה יכול לקרות על ידי אזרח ישראלי שלא יסכים עם דרך הפעולה שלו. מדינת ישראל היא כבר מעצמת גילויים טכנולוגיים ושגשוג, מדינה מדהימה של אנרגיה עצומה, לפיד של דמוקרטיה באזור שיש מעט מדי ממנו, אבל הצעד הבא ייקבע על ידי מה שאתם תחליטו. ואני מקווה שתחליטו שיצחק רבין צדק ואתם צריכים לתת לילדים שלכם סיכוי. אתם צריכים להילחם למען השלום. הסיכון שבשלום אינו חמור יותר מהסיכון בהליכה מן השלום. אלו מאיתנו שאהבו אותו ואוהבים את מדינתכם מתפללים שתעשו את ההחלטה הנכונה".
לפי המארגנים, הגיעו לכיכר כ-100 אלף איש. נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס בדבריו להסתה ולאלימות בחברה הישראלית בתקופה האחרונה, ואמר: "לפני 20 שנה עמד כאן הרוצח הארור וכיוון את כוונת האקדח ליצחק רבין. יצחק נפל במערכה. כולנו היינו על הכוונת: מדינת ישראל, הדמוקרטיה הישראלית, החברה הישראלית, התקווה הישראלית".
הנשיא ריבלין המשיך: "אנחנו מתייצבים כאן היום, יחד, מול הכוונת של אותו הרוצח. מול השנאה והמשטמה של שוליים קיצוניים ואלימים, כדי לומר: לא תוכלו לנו. מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, מדינת ישראל של מגילת העצמאות, לא תיפול קורבן על מזבח האלימות וההפחדה שלכם. למשתיקים, ולמאיימים, למניפי האגרופים הקפוצים, ליוצרי תמונות האס-אס, למאיימים על חברי וחברות כנסת, שופטים ושופטות, למאיימים על שרים וראשי ממשלות, אני רוצה לומר היום: אנחנו לא מפחדים.
"אנחנו אולי מתווכחים על הדרך, אבל אנחנו חולמים יחד על ישראל שמתנערת מהקיצוניות ומהגזענות. על ישראל שבה אנחנו מקשיבים אחד לשני. שבה אנחנו לומדים לכבד אחד את השני. מבלי תלות בצבע, במין, במגדר, במוצא ובשפה. אנחנו מתווכחים על הדרך, אבל אנחנו חולמים יחד על ישראל שכולנו נרגיש חלק ממנה. על ישראל יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית בדיבור אחד".
איתן הבר, מנהל לשכתו של רבין והאיש שהודיע על מותו בבית החולים, אמר לפני העצרת: "אני לא זקוק ליום אחד בשנה כדי לזכור את רבין. אני זוכר את רבין כל יום, כל שנייה. כשאני מתעורר בבוקר ואני רואה מה החליטו, מה עשו, אני משווה את זה למה רבין היה עושה".
על מסכי הענק בכיכר הוקרן נאומו של נשיא ארה"ב ברק אובמה, שאמר: "כדור יכול לקחת את חייו של אדם, אבל הרוח שלו, החלום שלו על השלום, לעולם לא ימות".
אובמה הוסיף ש"רבין הבין את הסכנות שעמן מדינת ישראל מתמודדת. אחרי הכול הוא הגן על ישראל כחייל וכרמטכ"ל. אבל הוא גם אמר שהפלסטינים לא יוכלו להישלט לנצח בעזרת הכוח. וכמו מדינאי אמיתי הוא התכוון לבחון כל הזדמנות, כל אפשרות להשיג שלום. ובימים קשים אלה, לישראלים, לפלסטינים ולאזור, החיים של יצחק, החלום שלו, ממשיכים לעורר בנו השראה.
"כשאתם עומדים פה למען העתיד שאתם מאמינים בו, דעו לכם שהמחויבות של ארה"ב לביטחונה של מדינת ישראל מעולם לא תתערער. כך גם מחויבותנו לתמוך בישראלים ובפלסטינים בניסיונם להשיג שלום. אני עדיין מאמין במה שאמרתי בירושלים לפני שנתיים: ששלום הוא נחוץ, צודק ואפשרי.
"שלום הוא אפשרי אם שני הצדדים מוכנים לעשות פשרות ולקחת סיכונים למען הפתרון האמיתי היחיד - שתי מדינות לשני עמים. מדינה יהודית דמוקרטית שחיה לצדה של מדינה פלסטינית, עצמאית, נפרדת ובת קיימא. לא משנה כמה קשים הימים. לא משנה כמה קשה הנתיב. זה החזון שאיננו יכולים לוותר עליו".
הנכד יונתן בן ארצי אמר: "קריאות עם הנצח החי לעולם על חרבו מציעות עתיד ללא תקווה, שורפות בתים ותינוקות בשנתם. חברים, הדת היהודית לא מושתתת על העיקרון כי על חרבנו נחיה, ואני לא מוכן להסביר לילדים שלי שלחיות כאן זה מלחמות והרוגים תמיד. אבל יש פתרון, אחד ויחיד. כל מי שרוצה בטובת עם ישראל והדמוקרטיה, וכל מי שמאמין כי העם היהודי צריך לשמור על מדינה ברוב יהודי, משמאל ומימין, חייב לצאת מכאן בצעקה גדולה לממשלת ישראל להכריז באופן מיידי על הכרה ללא תנאים במדינה הפלסטינית".
הנשיא לשעבר שמעון פרס אמר בכיכר: "זהו יום עצוב ומרגש עבורי. הכדורים של הרוצח השפל היו מכוונים גם אליי, ואני מחויב לעד לדרכו של יצחק. דרך רבין הייתה דרך אמיצה לשלום ושמירה על ביטחון ישראל, קבלת החלטות והכרעות קשות למרות כל הקשיים. את הדרך הזו אסור לטשטש. עד נשמת אפי האחרונה אגיע לכיכר ואלחם על דרכו של יצחק רבין".
הרב יובל שרלו, חבר הנהלת ארגון רבני צהר וראש ישיבת אורות שאול, נאם גם הוא באירוע ואמר: "אם חשבנו לאחר הרצח כי דברים אלה יהיו מובנים מאליהם, התברר לנו, עשרים שנים לאחר הרצח הנורא, כי המציאות מרה הרבה יותר. ילדה נרצחה בשעת מצעד בירושלים. אלימות מילולית נוראה מתחוללת ברשתות החברתיות. איומי אלימות נשמעים מכל עבר. שליחי ציבור מתאבדים גם בשל חוסר יכולתם לעמוד באימת המילים המסוגלות להרוג. וכל זה מעורר שוב את התביעה כלפי הרוב הדומם – שלא יישאר בשתיקתו. גם לא רק במחאתו. אלא יתנער, כאופיין של תנועות הנוער המופלאות שכאן, ויוליך אותנו למקומות אחרים וטובים".
שגם הילדים ילמדו
את העצרת ארגנה קואליציית "זוכרים את הרצח. נאבקים על הדמוקרטיה" בהובלת תנועות הנוער הציוניות, ארגונים חברתיים, התנועות המיישבות ומרכז רבין. ממארגני העצרת נמסר: "חלפו 20 שנה אבל המאבק שלנו עוד לא תם. אנו מאמינים כי רצח רבין חייב להיות תמרור אזהרה לציבורים רחבים ושונים בתוך החברה הישראלית. דווקא השנה, ועל רקע המצב, כל מי שהדמוקרטיה בישראל יקרה וחשובה לו – היה חשוב שיהיה בכיכר".
את קלינטון הציגה בתו של רבין, דליה, שאמרה: "לא ניתן לפגוע ברקמה הדקה של החברה הישראלית וכולנו נצא מכאן שלא תהיה יותר אלימות בתוכנו".
ערן נעם, תושב תל אביב, הגיע לעצרת יחד עם גיא, בנו בן ה-9: "הייתי בן 18 כשזה קרה. הגעתי לפה עם בני כי אני רוצה שהוא יבין איפה אנחנו נמצאים היום, ואני חושב שזה מקום טוב לעשות זאת. מהקולות ששומעים היום,
מההתלהמות שאנחנו עדים לה ברשתות החברתיות אני רואה שהמסר לא עבר".
עופר, תושב מבשרת ציון, היה בכיכר לפני 20 שנה. "ברגע שהסתיימה העצרת נסעתי הביתה ובדרך שמעתי מה קרה אז חזרתי", הוא נזכר. "להגיע לכאן היום זה מאוד קשה. התחושות הן נוראיות. כל ההסתה שאנחנו עדים לה בשבועות האחרונים עושה לי רע".
חגית דן מקיבוץ נחשונים הגיעה עם בן זוגה, עם שני ילדיהם בני 9 ו-5 ועם אמה. "באנו להראות לילדים שלנו שאולי בכל זאת תהיה תקווה, כי בישראל של היום היא לא קיימת", היא אומרת. גם חגית הייתה בכיכר בליל הרצח: "הייתי בת 20 ובהתחלה לא הבנו מה קרה, רק בהמשך קלטנו את גודל האסון. עד היום מאוד קשה להיזכר ביום הזה. להיות פה היום זו תחושת החמצה מאוד גדולה, ואני מאוד מקווה שיקומו פה מנהיגים שיחזירו לנו את האור בעיניים".
לפנייה לכתב/ת 
