הורשעת ומצבך הרפואי רע? יוקל עונשך
מתחם הענישה לא מאפשר כיום לשופט להתחשב במצבו הבריאותי של מורשע בעבירה או להקל בעונשו של מי ששילם מחיר אישי כבד אף שהפר את החוק. היועמ"ש ושרת המשפטים נחלצים לסייע
חוק חדש יסייע לשופטי ישראל להקל בעונשם של מורשעי עבירה: היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין השלים בימים אלה חקיקה שתסייע לקבוע עונשים בהתחשב במצבם הבריאותי וגילם של המורשעים, ולהקל בעונשים במקרים נוספים. שרת המשפטים איילת שקד תגיש את ההצעה בקרוב תחת תזכיר חוק ממשלתי.
שופטי בית המשפט העליון, שופטים מחוזיים וסנגורים העלו טענות בשלוש השנים האחרונות, מאז כניסתו לתוקף של "החוק להבניית הענישה", כי הוא קובע בדרך מסורבלת וסכמטית את דרך אופן גזירת העונש ומונע מהשופטים לסטות ממתחם הענישה במקרים שלדעתם יש לעשות כן.
הבעייתיות בחוק באה לידי ביטוי במלוא עוזה בפסק דין "הולילנד" שבו נאלץ השופט דוד רוזן להטיל על ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי, שלקה בסרטן, עונש מאסר כבד של שש שנים כיוון שלא יכול היה להתחשב במצבו הבריאותי.
החוק במתכונתו הנוכחית מאפשר הקלה בעונש רק מטעמי שיקום, ואילו את הנסיבות האישיות ניתן לשקול בתוך מתחם ענישה נוקשה בלבד. התיקון המוצע ירחיב את שיקול הדעת של בית המשפט.
החוק שניסח המשנה ליועמ"ש רז נזרי מתווה כמה שלבים שיידרשו שופטים לפרט בבואם לגזור דינו של מורשע. מטרתו של התיקון המרכזי היא לאפשר לבית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם, כאשר נסיבות אישיות חריגות כמו מחלה קשה או גיל מבוגר מצדיקות זאת.
תיקון מרכזי נוסף נוגע להקמת ועדה מייעצת, שתערוך מחקרים באשר לרמת הפסיקה הנהוגה כדי להקל על שופטים ולסייע להם לקבוע מתחמי ענישה בעת גזירת הדין במטרה לקדם שוויון בענישה. כמו כן מוצעים בתזכיר שני תיקונים לפרק הבניית הענישה. האחד מבקש לשפר את אופן גזירת הדין במקרים של ריבוי עבירות. התיקון השני מבטל את חובת ההנמקה בגזרי דין בעבירות קלות.
מאז כניסת החוק להבניית ענישה לתוקף, התלוננו רוב השופטים העוסקים בפלילים ובעקבותיהם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ושופטי בית המשפט העליון על בעיות קשות ביישום החקיקה. במשפט "הולילנד" ייחד השופט דוד רוזן פרק שלם לבעיות החקיקה שמגבילות למעשה את שיקול דעתו בעניין הענישה ומסרבלות את הכרעת הדין וגזר הדין.
על פי המתווה המתגבש, תוטל חובה להתחשב בנסיבות אישיות קיצוניות במצבו של המורשע. כך למשל מצבו הבריאותי יהווה עילה לסטות מרף הענישה המינימלי. סעיף זה למשל היה מסייע להטיל על ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי עונש מופחת.
ניתן יהיה לסטות במתחם הענישה על הריגה במצבים שבהם האדם כבר שילם מחיר אישי כבד ביותר. כך אם לדוגמה אדם הורשע בעבירת הריגה בתאונת דרכים שבה נהרג בן משפחתו מדרגה ראשונה, או במקרה שילד מת כיוון שהורה שכח אותו במכונית. במקרים כאלה ניתן יהיה לסטות מטווח העונש המינימלי הנקבע בשל הריגה.
שיקולי הגנה מן הצדק: במקרים שבהם במהלך המשפט התברר כי המשטרה או הפרקליטות נהגו באורח לא ראוי, יוכלו השופטים להתחשב בכך ולהפחית מהעונש. מצב אחר שיכול להצדיק חריגה מהמתחם הוא כשחלף זמן ניכר ממועד ביצוע העבירה.
בנוסף תתאפשר "האחדה" של עבירות מאותו סוג: על פי החוק כיום, אם אדם ביצע כמה פשעים מאותו סוג החוק מחייב את השופט להציג כל אירוע בנפרד ולהטיל עונש נפרד. אך מעתה מוצע שהמקרים יתכנסו לאירוע אחד לצורך קביעת העונש. למשל, אדם שביצע אונס ולאחריו שוב אנס בנסיבות דומות - כל האישומים נגדו יכונסו לכדי אחד, וכך יאפשרו לשופט לחסוך זמן בכתיבת פסק הדין.
החוק החדש יפטור שופטים מהנמקות מפורטות של ענישה בעבירות קלות וזניחות.
לפנייה לכתב/ת 
