דווקא בתקופת נתניהו: המגזר הציבורי תופח
ראש הממשלה היה זה שטבע את המונח "האיש השמן והאיש הרזה", אולם נתוני איגוד לשכות המסחר מגלים כי המגזר הציבורי צמח לשיעור הגבוה ב-20 השנים האחרונות. נכון ל-2014, אחד מכל שלושה עובדים במשק הוא עובד ציבור. באיגוד מציעים לצמצם: לקלוט רק עובד אחד כנגד שניים שיפרשו
המגזר הציבורי תופח: נתונים שמפרסם היום (א') איגוד לשכות המסחר מגלים כי דווקא בתקופת כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מי שטבע את המונח "האיש השמן והאיש הרזה" כמטאפורה לנטל המגזר הציבורי על העסקי - צמח מגזר זה לשיעור של 55% מהמגזר העיסקי. המשמעות היא שנכון לשנת 2014, אחד מכל שלושה עובדים הוא עובד ציבור.
על פי בדיקת האיגוד, מדובר בשיא השלילי הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות, ביחס שבין מספר העובדים במגזר העסקי ובמגזר הציבורי. הנתונים מגלים כי במגזר הציבורי הועסקו בשנת 2014 כ-1.261 מיליון עובדים, המהווים 35% מכלל המועסקים במשק, לעומת 2.294 מיליון במגזר העסקי - המהווים 65% מהמועסקים. סך המועסקים במשק עמד על 3.555 מיליון עובדים.
מדובר בגידול ניכר בהשוואה לתקופת כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה - בשנים 1996-1998- אז היווה המגזר הציבורי 29% מהמועסקים במשק ועמד כ-42% מהמגזר העסקי. מדובר היה בשיעור הנמוך ביותר שנמדד על ידי האיגוד, כאשר שיעור זהה של 42% נרשם גם בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט (בשנים 2006-2008).
עוד מעלה הבדיקה, כי עד לכהונתו השנייה של נתניהו כראש ממשלה, שהחלה ב-2009, הגידול בשיעור חלקו של המגזר הציבורי לעומת המגזר העסקי עמד על אחוזים בודדים. אולם בתקופות כהונתו השנייה והשלישית של נתניהו - נרשמה קפיצה דרמטית לשיעורים של 46% ו-55% בהתאמה.
הנתונים גם מגלים כי משנת 2009 עד 2014, רשם המגזר הציבורי גידול של כ-4% מדי שנה - פרט לשנת 2012, בה נוספו כל החיילים למדידה (כחלק מהמגזר הציבורי). באיגוד מציינים כי מדובר בגידול של עשרות אלפי עובדים מדי שנה. כך למשל, בשנת 2013 נרשם גידול של כ-50 אלף עובדים ובשנת 2014 נרשם גידול של כ-45.5 אלף מועסקים.
הפיתרון המוצע: ניידות עובדים בתוך המגזר הציבורי
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הזהיר היום בעקבות הנתונים, כי "אם שר האוצר וממשלת ישראל לא יתנערו משלוותם ויבינו, כי זהו אחד האיומים המבניים המסוכנים ביותר לעתיד הכלכלה - אנו נחזה בשנים הקרובות בצמיחה שלילית. כמדי שנה, חוזרים על הריטואל הקבוע של דיונים על העלאות שכר ומתחמקים מלעסוק בביצוע שינוי מבני:.
"מבנה כוח האדם במגזר הציבורי מתפתח באופן מעוות והוא גדל בהתמדה הרבה יותר מאשר המגזר העסקי", הוסיף לין. "מדובר במגמה מסוכנת שעלולה להטיל עול כבד מנשוא על המגזר העסקי, שתצמצם מאד את המשאבים העומדים לרשות המדינה, בתחומי פעילות שאינם נוגעים ישירות לתשלומי שכר".
בעקבות הממצאים, באיגוד מציעים לכלול במסגרת המשא ומתן בין האוצר להסתדרות על הסכם השכר, מהלכים שיאפשרו לשנות את מגמת הגידול המתמיד של העובדים במגזר הציבורי. ראשית - קביעת קריטריון לפיו במשך 5 שנים - כנגד שני עובדים הפורשים מרצונם ייקלט עובד אחד. באיגוד מבהירים כי הכוונה לפרישה טבעית של עובדים, בין אם יציאה לפנסיה ובין אם מבחירה מרצונו החופשי של העובד.
שנית, באיגוד מציעים לקבוע ניידות פנימית לרוחב כל המגזר הציבורי. "מדובר במתן אפשרות שהעובדים במגזר הציבורי כולו, בכלל זה: שירות המדינה, רשויות מקומיות, חברות בבעלות המדינה, יוכלו מרצונם ועל פי הצורך לעבור ממקום עבודה אחד לאחר, תוך הבטחה שהזכויות שהם צברו לאורך השנים לא תפגענה", מסבירים שם.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הטענה אינה נכונה. גודל המגזר הציבורי בישראל זהה לממוצע במדינות ה-OECD. המחקר המצויין בשאלתכם מתייחס לשירותים ציבוריים ולא למיגזר הציבורי (ובכלל זה שירותים ציבוריים כוללים גם מועסקים באוניברסיטאות ומלכ"רים שאינם נכללים במגזר הציבורי ואינם עובדי מדינה).
עוד בערוץ קריירה: כך מבצעים ראיונות עבודה בוידאו צ'אט. צפו
לפנייה לכתב/ת 
