שובו של ילד הפלא: סרג'י רוברטו כובש את ברצלונה
מאז פריצתו לתודעה בגיל 17, סרג'י רוברטו הקפיד לאכזב את אלפי האוהדים שראו בו מנהיג עתידי. אחרי שש שנים, ודווקא בעקבות הפריחה בעמדת המגן הימני, הפך הקשר לאחד מהשחקנים המובילים של הקטאלונים העונה. וגם: הרכש של ולנסיה מפציץ שער בכורה, חלילוביץ' מנהיג את חיחון ומי החלוץ האנונימי שהשתווה לסוארס ורונאלדו? סיכום המחזור העשירי בספרד
כמעט כולם ויתרו על סרג'י רוברטו . כשהיה בן 16 הוא היה אחד מאותם ילדי פלא שגדלים באקדמיה של ברצלונה - חלקם בדיעבד מוצלחים יותר, חלקם הרבה הרבה פחות - אבל אם אתה לא פורע את השטרות, ומהר, אתה מיד מסומן כפלופ, כעוד אחד שנקשרו לו כתרים בטרם עת, ונשלח לגלוּת. יש עוד 15 טאלנטים שמחכים מאחוריך בתור, רובם הפכו מפורסמים מעט אחרי גיל עשר, ואם נכשלת, אז בבקשה תמשיך הלאה ופנה מקום לתקווה החדשה. הזמן של סרג'י, במונחים הללו, כבר נגמר מזמן.
לתקצירי הליגה הספרדית
לטבלת הליגה הספרדית
בגיל 14 הוא הגיע למחלקת הנוער של ברצלונה ומיד סומן כפוטנציאל ענק, "צ'אבי החדש". כבר בגיל 17 נכנס למים העמוקים-יחסית של ברצלונה ב', אותה אימן אז לואיס אנריקה, ובתחילה נראה היה שגרף ההתקדמות שלו ממשיך לעלות ושהכל הולך לפי התוכנית. אבל אז, כמו שקרה לכשרונות צעירים רבים לפניו, סרג'י רוברטו נעצר. הוא לא כבש מספיק שערים, לא סיפק מספיק בישולים, וגם התזוזה עם הכדור נראתה פתאום אחרת, חסרת ניצוץ. הוא ראה את האחים אלקנטרה מתקדמים בקצב מסחרר בעוד הוא דורך במקום, ובסך-הכל שיחק ארבע עונות תמימות בברצלונה ב' - לא נתון שמסמל התקדמות, אלא את ההפך המוחלט.
ב-2013/14 הוא עבר באופן פורמלי לקבוצה הראשונה תחת טאטה מרטינו, אבל לא קיבל קרדיט של ממש. הוא זכה רק לשתי הופעות בהרכב במפעלים המשמעותיים - אחת בליגה, אחת בליגת האלופות. זה לא הפתיע אף אחד, שכן איך יכולת מאכזבת בליגה השנייה תהפוך אותך למועמד מוביל לחולצת ההרכב של אלופת ספרד? רבים צפו שזו תהיה שירת הברבור שלו בברצלונה ושכמו רבים אחרים לפניו הוא ינסה את מזלו במקום אחר עם ציפיות אחרות, אבל אז הוא הגיע לישראל - ושמע את הבשורה.
לא, זה לא היה אלוהים שדיבר אליו בארץ הקודש. זה היה לואיס אנריקה. בסוף אותה עונה איומה תחת טאטה מרטינו נסע סרג'י לחופשה בישראל אצל החברה קורל סימנוביץ', ואז קיבל טלפון ממאמנו החדש-ישן, שזה עתה קיבל את המפתחות לקבוצה הראשונה. הוא הבהיר לו שהוא מאמין בו ושתחתיו הוא יקבל תפקיד משמעותי יותר, וזה הספיק לו בשביל לחתום על חוזה חדש עד 2019. עונת הבכורה של לואיס אנריקה הייתה כמובן מצוינת עבור ברצלונה והסתיימה עם טרבל מופלא, אבל גרף ההתקדמות של סרג'י רוברטו לא עלה כלל וכלל.
למעשה, הקשר בן ה-23 שיחק יותר דקות תחת טאטה מרטינו מאשר בעונת הבכורה של לוצ'ו, אם כי בהפרש קטן למדי - 919 דקות ב-13/14 לעומת 916 בזו שאחריה. הוא רשם שני שערים ובישול אחד, כולם בגביע המלך, ובמפעלים החשובים זיגזג לרוב בין הספסל ליציע. שום התקדמות משמעותית, למרות ההבטחות של המאמן. אחרי שתי עונות על הספסל, בלי שום סימנים מעודדים לעתיד, האוהדים והתקשורת הניחו שזה כבר לא יילך ועברו לדור הכשרונות הבא - סרג'י סאמפר, קרלס אלנייה ואחרים. כולם הרימו ידיים לגביו.
קיץ 2015 הגיע, ולפחות לפי הדיווחים באנגליה נראה היה שכאן ייגמר לו הרומן בין סרג'י רוברטו לברצלונה. השמועות אמרו שסטוק סיטי, חובבת ידועה של אקס-ברצלונאים, מתחילה לרקום עסקה ורק מחכה לחותמת סופית, אבל לואיס אנריקה לא ויתר, שב על הבטחותיו והצליח להשאיר את הקשר אצלו. הפעם הוא גם עמד במילתו, אם כי לנסיבות יש חלק גדול בכך.
19 דקות בתוך משחק הליגה הראשון של העונה איבדה ברצלונה את המגן הימני הבכיר שלה, הלא הוא דני אלבס, ולואיס אנריקה נכנס למלכוד. מרטין מונטויה עזב בקיץ (עוד אחד מבוגרי האקדמיה המאכזבים), ודאגלס הברזילאי הוא בגדר בדיחה עצובה מהרגע שבו נחת בקטאלוניה. אל המשבצת הלא מוכרת הזו נכנס סרג'י רוברטו, ולמרבה הפלא הוא פרח שם למן הרגע הראשון.
בהגנה, בהתקפה, במרכז המגרש - הכל עבד לסרג'י בצד ימין של הרביעייה האחורית. אחוזי הדיוק שלו בכדורי הגובה היו מוצלחים לאין ערוך מאלו של אלבס, התיאום שלו עם הבלמים היה נהדר, הוא פשוט היה בינגו בלתי צפוי בעמדה שהייתה כל-כך פגיעה בברצלונה של השנים האחרונות. הוא המשיך לקבל את הקרדיט בעמדה הזו ולקח את ההזדמנויות הללו בשתי ידיים - אולי לראשונה מאז גיל 17. צריך לומר שללואיס אנריקה יש עין טובה לדברים הללו, שכן גם לו יצא לחלטר פעמים ספורות בעמדת המגן הימני, כמו גם בעמדות אחרות. גם פפ גווארדיולה אולי ראה את הנולד כשאמר לפני שנים שסרג'י "יכול להצטיין בכל מקום על המגרש". ובכל זאת, בברצלונה היו המומים.
עד לתחילת חודש אוקטובר סרג'י המשיך לשחק בעיקר בעמדת המגן, אבל אז לקח את הביטחון שצבר לעמדתו המקורית במרכז הקישור - וגם בה השתדרג משמעותית. אל העבודה הקשה שהציג דרך קבע הוא הוסיף גם קור רוח, חוכמה ויצירתיות, ושבה במהירות את לב האוהדים, אותם אוהדים שכבר איבדו תקווה לגביו ופתאום זכו בו מחדש.
החותמת הסופית לקאמבק של סרג'י רוברטו הגיעה במחזור האחרון, כשברצלונה יצאה למשחק חוץ נגד חטאפה. שני בישולים נהדרים, הראשון עם מסירת עקב יוצאת דופן ללואיס סוארס והשני עם כדור מדוד לניימאר, נתנו לו את תואר איש המשחק ברוב מוחץ של 65 אחוזים מההצבעות ובעיקר ביססו את מעמדו כאחד השחקנים החשובים ביותר של ברצלונה בפתיחת העונה הנוכחית. הוא ואנדרס אינייסטה חזרו שניהם מפציעה לפני המשחק הזה, אבל הקרדיט ניתן דווקא לסרג'י ולא לאינייסטה שסופסל, ואולי גם זה אומר משהו.
"הוא הפך למנוע של הקבוצה", טוען העיתונאי הקטאלוני תומאס אנדראו. "עד למשחק מול חטאפה הוא הבריק בעיקר בעמדת המגן, אבל זה כבר לא המקרה. הוא שיחק כמו כוכב אמיתי שגורם לנו לתהות האם בארסה בכלל זקוקה לשחקנים ב-100 מיליון יורו כמו פוגבה או מרקו וראטי. המקרה הזה מראה מה אמון בכשרון אמיתי יכול להוליד".
ההתקדמות של סרג'י רוברטו הציתה עוד תקווה בקרב תומכיה של ברצלונה. חוליית הקישור, שבעבר הייתה לב ליבה של הקבוצה, היא היום כלי המשרת את ההתקפה הקטלנית שהיא שלישיית MSN (מסי, סוארס וניימאר) - אבל בצורה שונה בתכלית מבעבר. בעידן לואיס אנריקה שחקני הקישור עסוקים בעיקר במשחק הלחץ ובביסוס השליטה במגרש, אבל כשמדובר בבניית התקפות ובאיומים על השער - הכל עובר לשלושת הסופרסטארים מקדימה, שמזינים אחד את השני.
ללואיס אנריקה יש חלק גדול בסגנון ההולך ומאפיר של חוליית הקישור, אבל הוא לא ה"אשם" הבלעדי משום שגם השחקנים שלרשותו פחות אפקטיביים כשזה נוגע לשליש האחרון של המגרש: אנדרס אינייסטה רחוק משיאו, איבן ראקיטיץ' הוא בעיקר סוס עבודה וסרחיו בוסקטס, למרות תרומתו הרבה, ממעט לסייע ביצירת מצבים. העובדה שראפיניה גמר את העונה ושארדה טוראן עדיין לא עומד לרשותו של המאמן צפויים לתת לסרג'י רוברטו עוד לא מעט הזדמנויות להמשיך את מגמת העלייה הזו, ואולי גם להפיח רוח חדשה במרכז השדה הדליל של בארסה. אם זה אכן יקרה, אף אחד כבר לא יוותר עליו כל-כך מהר.
פוּנטוס
• תגידו מזל טוב לזקאריה בקאלי. הילד הרע בן ה-19 שברח לפ.ס.וו איינדהובן כבש את שערו הראשון במדי ולנסיה ב-0:3 על לבאנטה, ועשה זאת עם כיבוש פשוט נהדר שפותח את התיאבון לראות לאן יגיע הכישרון הזה בקבוצה של נונו סנטו.
• ואם בכשרונות צעירים עסקינן, אסור להתעלם מהדומיננטיות המדהימה של אלן חלילוביץ' בספורטינג חיחון. השער של המושאל מברצלונה ב-0:1 על מלאגה הוא השני שלו העונה, וביחד עם שלושת הבישולים שרשם עד כה הוא למעשה השחקן שהיה מעורב בהכי הרבה שערים בקבוצתו. וגם הוא רק בן 19.
• סלטה ויגו אמנם גברה 2:3 על ריאל סוסיאדד ושבה לכושרה בצמרת הליגה, אבל אסור להתעלם מהכושר הנהדר של אימנול אגירצ'ה. החלוץ של דייויד מויס כבש צמד בהפסד המדובר והעלה את מאזנו לשמונה שערים בשמונת המשחקים בהם שותף. כעת הוא נמצא במקום השני בטבלת הכובשים ובחברה טובה - בשורה אחת עם כריסטיאנו רונאלדו ולואיס סוארס.
לפנייה לכתב/ת 
