אנרגיה ירוקה - מה יש לישראל להציע?

בדצמבר 2009 נפגשו בקופנהגן מנהיגים מרחבי העולם במסגרת ועידת האקלים, כדי לנסות להגיע להסכם על קיצוץ בפליטת גזי חממה בעשרות השנים הבאות, אך ללא הצלחה.

לכתבות נוספות בנושא אנרגיה ירוקה:

נפתרה המחלוקת על הפחתת פליטת גזי החממה

כשתחנות כוח ידברו זו עם זו ויחסכו באנרגיה

6 שנים חלפו ובחודש הבא (דצמבר) ייפגשו המנהיגים שוב - הפעם בפריז, ונראה כי בשונה מבעבר יש סיכוי גדול יותר להסכם היסטורי. כבר 36 מדינות, בהן ישראל, התחייבו לאמץ את האמנה להפחתת גזי החממה שנוצרים בעיקר משריפת דלקים ויצור אנרגיה מזהמת.

אין זה סוד כי תחום האנרגיה הירוקה עובר שינויים מרחיקי לכת בשנים האחרונות, אם בזכות הטכנולוגיות החדשות, המחירים שהוזלו משמעותית ושהופכים את ההשקעה לכדאית יותר, והמודעות ההולכת וגוברת ברחבי העולם לכך שאם הנושא לא יטופל בהקדם - התוצאות יהיו הרות אסון.

אך למרות שישראל אינה נחשבת למצטיינת בתחום האנרגיה הירוקה, חברות ישראליות רבות הצליחו לפתח בשנים האחרונות טכנולוגיות ופתרונות, והן פועלות בשווקים הבינלאומיים: באירופה, ארה"ב ואפריקה. אחת מהן היא חברת תמוז אנרגיה שהוקמה לפני כשנתיים ע"י שני יזמים - שי בנימיני וד"ר דני כפתורי בתמיכת המדען הראשי במשרד הכלכלה וקרן "הון הטבע". החברה מפתחת מערכת לאספקת אנרגיית חום לתעשייה באמצעות קולטים סולאריים חדשניים ובמהלך נובמבר היא תשתתף בתערוכה לאנרגיה ירוקה בסין בעזרת מכון היצוא.

מהו חום תהליכי?

חום תהליכי (process heat) מהווה 66% מצריכת האנרגיה של השוק התעשייתי בכל העולם, ומדובר בכמות עצומה של אנרגיה. 99% מחום זה מיוצרים כיום באמצעות דלקים פחמניים יקרים ומזהמים כגון מזוט,סולר וגז טבעי לצורך ייבוש, פסטור, ניקוי, זיקוק ועוד תהליכים רבים בתעשיות שונות.

"מניתוח שוק התעשייה והצרכים שלו", אומר בנימיני, "הגענו למסקנות הבאות: חלק ניכר של האנרגיה נצרך באמצעות קווי קיטור בטמפרטורות של עד 300 מעלות צלזיוס. באזורי תעשייה רבים אין מקום פתוח להתקנת קולטים אבל ניתן לנצל את שטח הגגות לכך, ובנוסף, התעשייה מוציאה כסף רב על עלות האנרגיה - בממוצע מקום שלישי בשורת ההוצאות. ולכן פתרון סולארי חייב להיות זול, חכם, פשוט להתקנה ונוח לחיבור".

קולט שעוקב אחרי השמש. תמוז אנרגיה(צילום: תמוז אנרגיה)

מכאן ועד לפיתוח קולט מתאים זה היה יחסית קצר. "פיתחנו קולט חכם וזול, בעל טכנולוגיה חדשנית לספיחת החום והעברתו בנצילות גבוהה לזורם מותאם. הקולט מרכז את קרינת השמש ועוקב בציר אחד אחרי השמש. הוא מותאם להתקנה פשוטה על גגות מפעלים, בעל יכולות לספק את הטמפרטורות והלחצים הרצויים והמערכת כולה ניתנת להרכבה פשוטה על גגות ומתחברת בצורה פשוטה למערכת הקיימת של הלקוח".

איפה אתם עומדים כרגע מבחינת תהליך היצור?

"הקמנו אב-טיפוס בגודל מלא (full scale) של קולט, שעבר סדרת בדיקות בהצלחה מעבר לציפיות ואנו נמצאים בשלבי הקמה של מערכת הדגמה שתחובר למפעל תעשייתי גדול בארץ. במקביל אנו כבר נמצאים במגעים עם מספר מפעלים ברחבי הארץ שמעוניינים בהתקנת על גגות אולמות הייצור שלהם והחברה נמצאת בשלב זה בסבב גיוס".

לבנימיני ברור שיש מקום לרגולציות נרחבות בתחום מעבר לטכנולוגיות ירוקות גם בתחום החום לתעשייה, והוא לא חוסך בביקורת. "מדינת ישראל הייתה חלוצה ביישום דודי שמש לצרכנים ביתיים ומוסדיים, אין סיבה שישראל לא תוביל את המהפכה הירוקה גם בתחום החום התעשייתי". לדבריו, ניתן ליישם זאת גם באמצעות רגולציה בתחומי התייעלות אנרגטית והפחתת המזהמים לסביבה. "הטכנולוגיה קיימת, היא זולה ופשוטה ליישום - היא תחסוך כסף רב למפעלים ותאפשר חיים בסביבה נקייה יותר", הוא אומר. 

התקנת פאנלים סולארים בעזרת גוגל

ואכן, האנרגיה הסולארית תופסת תאוצה וגם טכנולוגיות שעד לפני כמה שנים לא היו רלוונטיות הופכות לכאלו. כזאת היא חברת התוכנה Sol View. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לחברות סולאריות גדולות המתקינות מערכות ביתיות, לקבל את המיקומים המדויקים ביותר להתקנת הקולטים והמערכות הסולאריות על גגות הבתים, וזאת באמצעות ניתוחי תמונות לווין כדוגמת גוגל ומיקרוסופט.

קודם מזהים את המיקום המדויק ואז שולחים סוכן. Sol View

"מדובר בתהליך שחוסך לשוק הרבה מאמץ וזמן", אומר עופר צדקה מנכ"ל Sol View. "עד היום, הסוכנים הסתובבו תחילה מבית לבית כדי להציע את המערכת, וכאשר הייתה התעניינות מצד הדיירים היו נשלחים המומחים לבדוק האם המקום בכלל מתאים. Sol View משנה את כל תהליך השיווק באופן כזה שאנחנו קודם כל מזהים מי מתאים ורק אחר כך שולחים לשם את הסוכן. זה חיסכון שמגולגל לצרכן הסופי באופן שהוא משלם פחות על כל מערכת".

אתם פועלים בארץ או שהפעילות היא רק בחו"ל?

"בינתיים לצערנו אין בארץ מדיניות של התקנת מערכות על גגות כפי שהיינו רוצים. לכן הכיוון שלנו הוא השווקים הגדולים בעולם בגרמניה ובארה"ב - שם יש מדיניות שמאוד מעודדת את זה".

"נבאדה וקליפורניה מאוד תומכות בכל תחום האנרגיה הסולארית וגם אפריקה חזק בתמונה", הוא מוסיף. לדבריו, בכל מקום בו יש משבר אנרגיה, הממשלה מחפשת אלטרנטיבות ואנרגיה סולארית נחשבת לאלטרנטיבה מאוד טובה. "מחירי ההתקנה ירדו בצורה דרמטית, זה משהו מאוד אמין ומאוד מיינסטרים ולכן רואים מיליוני התקנות בכל העולם".

למה זה לא קורה בארץ. למה אי אפשר לצאת עם בשורה?

"אפשר אבל זה נורא תלוי ברשויות עצמם. אין ספק שזה מייצר תוספת לכלכלת המדינה וגם גיון אנרגטי ולאורך תקופה ארוכה. מישהו צריך להרים את הכפפה".

עדי בוקובזה, מנהלת ענף קלינטק במכון הייצוא, אומרת כי ארה"ב ואירופה אכן מובילות בתחומים הללו, ובשנים האחרונות הוקמו שם שדות סולאריים וגגות בתים רבים כוסו בקולטים - "בשונה מישראל, שם יש תחרות אמיתית בין חברות חשמל שונות שמאפשרות ליצרן החשמל הקטן לדעת מה תהיה שורת הרווח שלו". לדבריה, השאלה בימים אלו היא איך לשמר ולאכסן את האנרגיה המיוצרת במהלך היום, והאתגר הוא לאפשר שימוש בחשמל הסולארי גם בלילה. "כרגע ישנן שיטות מזהמות כדוגמת סוללות, כאשר בסופו של דבר הן לא באמת אנרגיה ירוקה. הן בעצמן מהוות מפגע סביבתי מאוד קשה. אך יש כבר פתרונות שונים שבעתיד הקרוב הולכים להיכנס, וחלקם אף נולדו בסטארט-אפים ישראליים".

דלקים משמן משומש

פיתוח ישראלי נוסף בתחום האנרגיה הירוקה הוא בתחום הביו-דיזל. הביו-דיזל הוא סוג של דלק ביולוגי, המיוצר משמנים צמחיים או שומן מן החי ויכול לשמש כתחליף חלקי ואף מלא לסולר. היתרון בביו-דיזל שניתן להפיקו משמנים צמחיים כגון סויה, קנולה, תירס, ועוד, ואף למחזרו משמן טיגון.

פליטות גזי חממה (צילום: רויטרס)

ביודיזל הינו אחד המקורות הפוטנציאלים ביותר לייצור תחליף לדיזל ממקור של נפט. על פי נתונים שפורסמו לאחרונה, ערך השוק הכולל של דיזל בארצות הברית נאמד בכ-50 מיליארד דולר לשנה. באירופה מדובר באותו סדר גודל, ובמדינות מזרח אסיה נאמד השוק אף בסכום גבוה יותר ונמצא בעליה מתמדת.

הבעיה בפיתוח ייצור הביודיזל, הייתה בשיטה הקיימת שנחשבת למסובכת וקשה לביצוע בתעשייה ואף פולטת מזהמים כבדים לסביבה.

מי שמציעה פתרון לבעיה היא חברת טרנס-ביודיזל שהוקמה בשפרעם. החברה פיתחה טכנולוגיה חדשה לייצור ביודיזל על בסיס ידידותי לסביבה. "השיטה האנזימטית שפותחה אצלנו, מציעה פתרונות הקשורים להורדת העלויות הכלכליות ביחס לתהליכים המסורתיים, מניעת פליטת מזהמים סביבתיים וגם מאפשרת שימוש בחומרי גלם שלא ראויים למאכל אדם ומייצרת מהם ביו-דיזל", אומר אחמד טאפש, סמנכ"ל פיתוח עסקי של החברה.

"האומדנים מראים כי פוטנציאל השוק העולמי של ביו-דיזל יגיע לכמה עשרות מיליארדי דולרים בתקופה של העשור הבא", הוא מציין, "לפיתוח שלנו יש הוזלה משמעותית בתהליך הייצור, הפחתה בצריכת האנרגיה, הורדה משמעותית בעלויות הקמת תשתיות הייצור עד לכ- 50% והתוצרים הם בעלי איכות גבוהה".

לדבריו, אם חברה הייתה צריכה להוציא עד היום בממוצע כ-800 דולר לטון דלק, בזכות השיטה החדשה העלות ירדה לכ-300 דולר בלבד. "כל העולם מגיע אלינו כי אנחנו החברה היחידה שעושה את זה. יש לנו שיתוף פעולה במדינות כמו פרו, ארה"ב, קוריאה הדרומית ואנחנו נכנסים לעוד מקומות בעולם. יש פה ניצחון כפול", הוא מציין בגאווה. "במקום שחברות יזרקו את השמן המשומש אנחנו לוקחים את זה ומטפלים בלי שזה יזהם את הסביבה ומוכרים במחיר זול יותר, כך יוצא שכולם מרוויחים".

בארגון הסביבה גרינפיס ישראל קובלים על המצב בישראל: "אנחנו מצפים כי בוועידת פריז יתחייבו המדינות על תום עידן הפחם, הנפט והגז ומעבר לעידן המתבסס על אנרגיה ירוקה ונקייה". לדבריהם בישראל ממשיכים לשדר 'עסקים כרגיל' ולא פועלים למימוש החלטות הממשלה בנושא.

"הוצבו יעדים נמוכים במיוחד ובמידה רבה משאירים אותנו בעידן האבן. במקום לקרוא מחדש את המפה האסטרטגית ולממש את החדשנות הטכנולוגית כחול-לבן, משרד האנרגיה אינו ממלא אחר החלטת הממשלה לתמיכה ביצרני אנרגיה מתחדשת מאוקטובר אשתקד. מהפידבאקים שאנחנו מקבלים חברות ישראליות רבות נאלצות לפרוץ עם טכנולוגיות חדשניות מעבר לים, עקב היעדר תכנון לטווח ארוך ושינוי תדיר בהסדרות בתחום. אנחנו קוראים למשרד האנרגיה להציב מתווה ברור לאנרגיות מתחדשות, בדגש על המאגר הבלתי-נגמר של ישראל, אנרגיית שמש".