נחשף מבצר בעיר דוד: כך פיקח אנטיוכוס על בית המקדש
התגלתה המצודה שממנה שלטו היוונים על בית המקדש לפני יותר מ-2,000 שנה. אבני קלע מעופרת, ראשי חצים מברונזה ואבני בליסטראות מעידים על הקרבות בימי החשמונאים, שניסו לכבוש את המבצר מידי אנטיוכוס
תגלית מרעישה בבירה: חלקי מבצר שהתגלו לאחרונה בחפירת רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד, מהווים עדות לחלקים ממערך ההגנה שהוקם בראש גבעת עיר דוד בימיו של המלך היווני אנטיוכוס (הרביעי) אפיפנס, שגזר גזירות שמד על היהודים.
מדובר באחת התגליות החשובות ביותר של השנים האחרונות בירושלים. היא מאירה מחדש את שאלת מקומה של ה"חקרא היוונית", המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס, במטרה לפקח ממנו על הפעילות בעיר ובבית המקדש.
חניון גבעתי שייך לגן לאומי סובב חומות ירושלים. כבר מאה שנים עסוקים חוקרים וארכיאולוגים בשאלת מיקומה של ה"חקרא", המוזכרת בספרי המכבים ובתיאוריו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו. מקורה של האי-ודאות טמון במיעוט השרידים האדריכליים שניתן לשייך לזמן נוכחותם של היוונים בירושלים.
בחודשים האחרונים נחשפו בגבעת עיר דוד עדויות לשרידיה של המצודה: קטע של חומה מסיבית, בסיס מגדל שמידותיו מרשימות (רוחב של ארבעה מטרים ואורך של 20 מטרים) ואלמנט הגנתי משופע, בשם "חלקלקה", שנבנה בסמוך לחומה ועשוי משכבות עפר, אבנים וטיח שנועד להרחיק את התוקפים מבסיס החומה. שיפוע זה הגיע עד לערוץ הטירופיאון, העמק שחצה את העיר בעת העתיקה, במטרה להוות מכשול נוסף במערכת שהגנה על המבצר.
בנוסף נמצאו באזור החפירות אבני קלע מעופרת, ראשי חצים מברונזה ואבני בליסטראות, המהווים הוכחה לקרבות הקשים שהתנהלו במקום בימי החשמונאים בנסותם לכבוש את המבצר, שניצב כ"עצם בגרונה של העיר". על פי המקורות, אנשי ירושלים סבלו קשות מיושבי המבצר שבו שכנו אנשי צבא שכירים ויהודים מתייוונים. מערכת הביצורים האיתנה עמדה בפני כל ניסיונות הכיבוש, ורק ב-141 לפני הספירה, בתום מצור ממושך והרעבתם של אנשי חיל המצב היווני, עלה בידי שמעון החשמונאי להכניעם.
"תגלית מרעישה זו מאפשרת לראשונה לשחזר את המציאות היישובית ואת מראה העיר, ערב פרוץ מרד החשמונאים. הממצאים הארכיאולוגיים החדשים מעידים על הקמת מצודה מבוצרת כהלכה, שנבנתה על מצוק הסלע הגבוה ושולטת על מדרונותיה התלולים של גבעת עיר דוד", אמרו הארכיאולוגים ד"ר דורון בן עמי, יאנה צ'חנוביץ ושֹלומה כהן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות.
"מצודה זו חלשה מקרוב על כל דרכי הגישה אל המקדש, וניתקה אותו מחלקיה הדרומיים של העיר. המטבעות הרבים מימי המלכים אנטיוכוס הרביעי ועד ימי אנטיוכוס השביעי, והמספר הרב של קנקני יין שיובאו מהמערב לירושלים והתגלו באתר מספקים עדות לזמן שבו חיו במצודה, וכן לזהות הנוכרית של יושביה".
את חפירות המצודה שהחלו בגן לאומי עיר דוד כבר לפני עשור מממנת עמותת אלע"ד שמתפעלת את הפעילות בגן הלאומי. בחג חנוכה הקרוב ייפתח האתר לציבור הרחב, והעמותה תקיים סיורים מודרכים שבמהלכם ניתן יהיה להתרשם מהממצאים החדשים.
לפנייה לכתב/ת 
