משחקי הדירוג

החינוך האקדמי הפך בשנים האחרונות לגלובלי. על פי ההערכות של אונסקו כשבעה מיליון סטודנטים לומדים כיום מחוץ לגבולות ארצם. באוניברסיטאות רבות בארה"ב, אוסטרליה, אירופה וגם באסיה, למעלה מ-50% מהסטודנטים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים הינם זרים. גם חברי סגל רבים באוניברסיטאות ברחבי תבל הם "זרים", שגויסו על סמך כישוריהם והישגיהם האקדמיים ללא כל קשר לאזרחותם. אחת התוצאות של הגלובליזציה בחינוך האקדמי הייתה הופעתן של חברות ייעוץ והשמה לסטודנטים המתלבטים היכן ללמוד והופעתם של מדורי חינוך בעיתונים וירחונים שמתמחים בחינוך אקדמי.

עוד דעות ב-ynet:

העסקים בירושלים בקריסה, הממשלה ישנה בעמידה

אני חייב את חיי לתוקף שלי

לא לתבוסתנות, כן לתקווה

מה באמת קורה כשנתניהו מלמד היסטוריה

מיומנו של ליכודניק בעצרת ב-4 בנובמבר 95'

זהו הרקע לתופעת הדירוגים הבינלאומיים של אוניברסיטאות, שהתפשטה בשנים האחרונות כאש בשדה קוצים, וגורמת לנשיאי אוניברסיטאות ברחבי תבל לנדודי שינה בחודשים יולי אוגוסט, מועד פרסומם של הדירוגים השנתיים של האוניברסיטאות.

אלא שבשנים האחרונות, דירוג האוניברסיטאות, שהחל לפני למעלה מ-50 שנה ככלי עזר לסטודנטים ועוד יותר להוריהם, לבחירת הקולג' או האוניברסיטה בארה"ב, הפך בעיני הציבור לתחרות המעידה כביכול על מצוינות אקדמית. פרסומו של כל דירוג זוכה מיד לכותרות בעיתונות והופך לנושא לדיון בשיח הציבורי. הפופולריות הרבה של "משחקי הדירוג" אף גרמו לכך שאוניברסיטאות רבות שכרו יועצים לשיפור דירוגם, ואילו אחרות מציגות בגאווה את דירוגם בדף הבית שלהם, כאשר, לא מפתיע, הדירוג המוצג הוא הטוב ביותר מבין הדירוגים שפורסמו עבור האוניברסיטה.

גבוה באחד, נמוך באחר

אלא שהן כתבי העיתונות המדווחים בהתלהבות על דירוגי האוניברסיטאות והן הציבור הרחב כלל אינם מודעים לכך שהדירוגים הרבים המתפרסמים חדשות לבקרים, שונים באופן מהותי זה מזה, ולכן אוניברסיטה שמדורגת גבוה בדירוג אחד, תדורג בתחתית הרשימה באחר.

לדוגמה, דירוג ה QS מתפרסם בחודש ספטמבר על ידי חברה בריטית העוסקת בייעוץ והכוונה של סטודנטים. דירוג האוניברסיטאות על פי ה QS נעשה על פי ארבעה תחומי עניין: מחקר, הוראה, העסקת סטודנטים לאחר סיום לימודיהם ומוניטין בינלאומי. מחקר, הוראה ומוניטין בינלאומי נקבעים על-ידי סקר בין אקדמאים (40%), ושביעות הרצון של מעסיקים נמדד אף הוא על ידי סקר (10%). מדדים נוספים הם היחס בין מספר חברי הסגל לסטודנטים (20%), מספר הציטוטים למאמרים מדעיים לחברי סגל (20%), ואחוז הסטודנטים וחברי הסגל הבינלאומיים (10%).

(באדיבות הטכניון)

עיתון הטיימס של לונדון מפרסם במוסף החינוך דירוג משלו וגם הוא מקדיש משקל רב למוניטין הבינלאומי של האוניברסיטה כפי שנקבע על ידי משאל. כמחצית מציונה של כל אוניברסיטה בהוראה ובמחקר נקבע על ידי סקר בין "אקדמאים". כמו ב QS קריטריון נוסף למוניטין האוניברסיטה הוא אחוז הסטודנטים וחברי הסגל הזרים בה.

דירוג נוסף שזכה לפופולריות רבה הוא של אוניברסיטת - ג'יאו טונג בשנחאי. דירוג שנחאי, אשר בתחילה דרג רק אוניברסיטאות סיניות, איננו מסתמך על סקרים, אלא על קריטריונים ברי מדידה: מספר הבוגרים או חברי הסגל שזכו בפרסי נובל, או פרסי פילדס (הפרס המכובד ביותר במתמטיקה), מספר חברי הסגל המצוטטים ביותר בתחומם, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בעיתונות המדעית המובילה ומספר המאמרים הכללי.

עוינים לישראל

לא מפליא איפה ששיטות הדירוג השונות מביאות לתוצאות שונות, לעתים בצורה קיצונית. הדבר נכון במיוחד עבור האוניברסיטאות בישראל. הן ה-QS והטיימס מסתמכים בדירוגיהם על משאלי פופולריות בקרב אקדמאים ומעסיקים, שזהותם לא ידועה.

נקל לשער שאם הסקרים כוללים אקדמאים או מעסיקים ממדינות עוינות לישראל, הרי שאוניברסיטאות בישראל לא יזכו לציונים "מזהירים". יתרה מזאת, ייתכן אף שהאווירה האנטי ישראלית בקמפוסים רבים באירופה ובמיוחד באנגליה, משפיעה גם היא על תוצאות משאלי הפופולריות הללו.

גם המדד של אחוז הסטודנטים וחברי הסגל הזרים מפלה לרעה אוניברסיטאות בישראל. בעוד שאוניברסיטאות במדינות דוברות אנגלית הנן אבן שואבת לסטודנטים זרים, מחסום השפה בצירוף לחששות בגלל חוסר היציבות במזרח התיכון גורמים לכך שאחוז הסטודנטים הזרים בישראל קטן ביותר. העסקתם של חברי הסגל הזרים אף בעייתית מכך. במצב המשפטי כיום אם ישנם חברי סגל זרים באוניברסיטאות בישראל הם חייבים לעזוב את הארץ לאחר חמש שנות שהייה.

פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון(צילום: יואב בכר)

רק לאחרונה ועד ראשי האוניברסיטאות פנה לשר הפנים לאפשר למדענים וחוקרים ידועי שם לקבל מעמד של "תושב קבע" בישראל. מגבלה זאת אינה קיימת באירופה ואפילו לא בארה"ב. ולבסוף, אם כי למדד של יחס סגל-סטודנטים ישנה חשיבות לגבי איכות ההוראה, לאוניברסיטאות בישראל יש מעט מאוד שליטה עליו, שכן הוא נגזר ישירות מתקציב האוניברסיטאות (אשר נופל בהרבה מהתקציבים בארה"ב ובמקומות אחרים).

לא מפתיע איפה שעל פי דירוג שנחאי, המתבסס על מדדים אובייקטיביים, מקום הטכניון (77) , האוניברסיטה העברית (67) ואוניברסיטת תל אביב ( 151-200), גבוה בהרבה מאשר

 על פי דירוג ה - QS (טכניון – 198, העברית – 148 ות"א 203) , והטיימס: (טכניון (301-350), העברית (178) ות"א (201-250) בהם המדדים העיקריים מסתמכים על משאלים סובייקטיביים. ההבדלים קיימים גם עבור הדירוג של שטחים ספציפיים, לדוגמה, בתחום של מדע והנדסת מחשבים, הטכניון ואונ' ת"א מדורגים במקומות ה- 18 וה-20 על-פי שנחאי, בעוד שה QS מדרג אותן במקומות 51-100.

המסקנה המתבקשת היא שיש להתייחס לדירוגים הבינלאומיים של אוניברסיטאות בזהירות רבה ואין לראות בהם עדות למצוינות או הצלחה אקדמית. לאוניברסיטאות במדינת ישראל ישנה תרומה אדירה לחוסנה של המדינה ואין אנו זקוקים לדירוג זה או אחר בכדי להעריך זאת.