כך נראית החרדה: "הצרחות לא עוזבות אותי"

"ראיתי את המחבל רץ". זירת הפיגוע בראשון לציון(צילום: יואב זיתון)

"ראיתי את המחבל רץ ואז את כל כוחות הביטחון והאמבולנסים. בהתחלה הייתי בהלם ואחרי כמה שניות פשוט התחלתי לצעוק. לא הצלחתי להירגע או לנשום באופן סדיר, כל הזמן רעדתי", מספרת אביה (שם בדוי) שהייתה עדה לפיגוע השבוע בראשון לציון. "הרגשתי חסרת אונים. למרות שההורים שלי וחברות ניסו להרגיע אותי, לא הצלחתי לחזור לעצמי". היא פונתה לבית החולים אסף הרופא ושוחררה לביתה כעבור כמה שעות.

מלבד הפצועים שנפגעים בגופם, כמעט בכל פיגוע או אירוע ביטחוני יש גם כאלו שסובלים מחרדה. מאז תחילת גל הטרור הנוכחי טיפלו במד"א ב-72 נפגעי חרדה, וההערכה היא שעוד עשרות הגיעו באופן עצמאי לבתי החולים בעקבות הפיגועים האחרונים.

"חרדה או פחד זה חלק מהותי מהחוויה האנושית", אמר עודד המרמן, פסיכולוג מבית החולים שערי צדק שמתמודד בשבועות האחרונים עם נפגעי חרדה רבים לאור גל הטרור. "חשוב להבדיל בין סכנה לחרדה - כשמחבל מניף לעברך סכין, אתה חש בסכנה ובורח, אבל חרדה זו התחושה שנוצרת מהסכנה והיא יכולה להישאר גם אחרי שהסכנה חלפה".

לא כל מי שחושש הוא נפגע חרדה

לדבריו, לחרדה יש גם היבטים פיזיולוגיים וסימפטומים, בהם דפיקות לב מוגברות, קוצר נשימה, בחילות, הקאות, שלשולים, רעידות והזעה, ובמקרים קיצוניים גם כאבי ראש או כאבים גופניים אחרים. "מעבר להיבט הגופני, לאדם השרוי בחרדה יש גם מחשבות טורדניות וחשש שמשהו רע יקרה לו או שהאסון יחזור שוב. פעמים רבות יש גם תחושה שאי אפשר לסמוך על אף אחד בעולם. זה גורם לאנשים להפסיק לנסוע באוטובוסים ולצאת לקניות, ולעתים אפילו להסתובב עם סכין או מערוך", הוא מוסיף.

"הצרחות של האנשים לא עוזבות אותי". זירת הפיגוע בארמון הנציב(צילום: רויטרס)

"לא ישנתי לילה אחד רצוף במשך שלושה שבועות", סיפר מני לוי, ששהה בסמוך לפיגוע בארמון הנציב בירושלים לפני כשלושה שבועות. "הצרחות של האנשים לא עוזבות אותי. אני לא חושב שאי פעם אשכח את התמונה של המחבל שמסתובב לכיוון האוטובוס עם נשק. אני ממש ממעט לצאת מהבית מאז, אלא אם אני ממש חייב ואז אני עושה את זה באמצעות קרובי משפחה ומסתכל לכל הכיוונים".

"לא כל מי שחושש הוא נפגע חרדה", הבהיר המרמן. "אם החרדה פוגעת בתפקוד או במחשבות, אז אותו נפגע צריך טיפול. אדם יכול לפתח חרדה אפילו אם הוא לא נכח באירוע, אלא שמע עליו בחדשות או קרא עליו בעיתון", הוא הוסיף.

לדברי פסיכולוגים, אי אפשר להעריך מראש מי יהיה נפגע חרדה ומי לא. יש אוכלוסיות שלמות שעברו ועוברות טראומה, כמו תושבי הצפון בזמן מלחמת לבנון השנייה, תושבי הדרום בזמן מבצע "צוק איתן", וכמובן גם אוכלוסיית ירושלים בחודשים האחרונים. 90-85 אחוז מהם לא יפתחו סממנים של טראומה לטווח ארוך.

"כשילד מבקש מההורים שיסיעו אותו לבית הספר כי הוא חושש לנסוע בתחבורה ציבורית, זו תגובה לגיטימית ולא צריך לקחת אותו לטיפול", אמר המרמן. "כדאי לפנות לטיפול רק אם הדבר נמשך לאורך זמן ופוגע בתפקוד שלו".

כיום ניתן לפנות לקבל סיוע נפשי בכל קופות החולים, ולאחרונה נפתחו קווים חמים גם בבתי חולים רבים, אליהם ניתן להתקשר ולקבל עזרה וסיוע נפשי.