צ'אט עם הפסיכולוג: טיפול נפשי בסמארטפון
רוצים לקבל עזרה נפשית בכל מקום ובכל זמן, בלי צורך לדבר או אפילו להזדהות בשמכם האמיתי? קחו את הסמארטפון ותתחילו לסמס. האם הטיפול הפסיכולוגי בהודעות טקסט, שצובר תאוצה בארצות הברית, הוא התפתחות מבורכת או הליכה של צעד אחד רחוק מדי מחדר הטיפולים?
במרץ האחרון הודיעה עיריית ניו יורק על השקתו של מיזם חדש: שירות הודעות טקסט המיועד לבני נוער שסובלים מבעיות נפשיות. במסגרת השירות, NYC Teen Text שמו, ששלב הפיילוט שלו הושק בעשרה בתי ספר תיכוניים בעיר, יכולים בני הנוער ליצור קשר מיידי עם רשת פסיכולוגים מוסמכים מטעם העירייה ולהתייעץ איתם על הקשיים שהם חווים, הכל דרך הודעות טקסט בלבד.
"בני נוער רבים בניו יורק עדיין לא מוכנים לדבר על הכאב שלהם בקול רם, אבל הם יכולים להיות מוכנים לסמס למישהו שיכול לעזור להם", הסבירה לעיתונאים קרייה דה בלאזיו, בתו בת ה־20 של ראש עיריית ניו יורק, ביל דה בלאזיו, שסבלה בעבר מדיכאון וסייעה להשיק את הפרויקט.
"אני יודעת מניסיון אישי שהעובדה שיש למי לפנות כשכואב לך, יכולה להיות נקודת מפנה, הצעד ראשון בשביל המוביל להחלמה. "בני נוער יכולים להיות יותר גלויים בהודעות טקסט מאשר בשיחת טלפון או בפגישה פנים אל פנים", הוסיף ג'ון דרייפר, מנהל הקו הלאומי למניעת התאבדויות, שסייע בתכנון המיזם.
קיראו עוד
טיפול נפשי באינטרנט - יכול להחליף פסיכולוג?
סטארט-אפ ישראלי בניו יורק: טיפול נפשי בבועה ברחוב
איך בוחרים פסיכולוג: מהי שיטת הטיפול הטובה לכם
תשכחו מחדר ובו מטפל, מטופל וספה. תשכחו מהגדרה של מקום, זמן או גבולות טיפול. תשכחו אפילו מהצורך לדבר. אבל רגע לפני שאתם מתחלחלים, תפנטזו: על שפת הים, באוטובוס או בשירותים של המשרד, מכל מקום ובכל זמן, הסשן הטיפולי רחוק מכם בלחיצת Send בסמארטפון.
רבות כבר דובר על היציאה מחדר הטיפולים המסורתי והמעבר לפרקטיקות טיפול עכשוויות שמנסות להדביק את קצב החיים בעידן הדיגיטלי - טיפול בטלפון, טיפול במייל, טיפול בצ'ט, טיפול בסקייפ ועוד. אבל אם בכל אלה עדיין אפשר לזהות מרכיבים שמזכירים את הפרקטיקה הטיפולית הקלאסית, הרי שטיפול באמצעות הודעות טקסט הוא, כך נראה, השבר הסופי.
25 דולר לשבוע
עיריית ניו יורק היא לא הראשונה שעלתה על הרעיון. תוכניות דומות כבר הושקו בעבר ברחבי ארצות הברית. הגדולה בהן היא Crisis Text Line, שירות תמיכה נפשית חינמי דרך הודעות טקסט הפועל 24 שעות ביממה ומיועד לילדים ולבני נוער. השירות, שהוקם בשנת 2013, עונה בממוצע על כ־15 אלף הודעות ביום בעזרת צוות מתנדבים (שאינם פסיכולוגים) העוברים הכשרה מיוחדת.
אבל בני נוער הם לא הקהל היחיד של הפרקטיקה החדשה. חברת הסטארט־אפ האמריקאית Talkspace השיקה כבר ב־2012 אפליקציה המציעה טיפול פסיכולוגי באמצעות הודעות טקסט. לאחר שהמטופל נרשם לשירות ועובר ראיון אישי, מותאם לו מטפל מתוך 200 הפסיכולוגים המועסקים במיזם, והוא מתחיל לצ'וטט איתו.
על פי פרסומי החברה, מיום היווסדה נרשמו לשירות כ־70 אלף מטופלים. מחיר השירות עומד על כ־25 דולר לשבוע - כ־10% ממחירו של טיפול פסיכולוגי סטנדרטי בניו יורק - ותמורת סכום זה אתם מוזמנים לסמס 24 שעות ביממה ללא הגבלה. הפסיכולוגים המועסקים במיזם מחויבים לענות לכל מטופל פעם ביום לפחות.
לאחרונה פורסם כי טוקספייס - שיזמיה אורן ורוני פרנק הם ישראלים - הצליחה לגייס 9.5 מיליון דולר ממשקיעים (בנוסף ל־2.5 מיליון שגויסו לפני שנה). "אנחנו לא מחליפים את הטיפול המסורתי", הסבירו השניים בריאיון ל"פוקס ביזנס". "אנחנו מאפשרים אלטרנטיבה לאנשים שאין להם גישה לטיפול המסורתי בשל שלושה מכשולים מרכזיים - עלות, סטיגמה וגישה. טיפול אונליין הוכח כאפקטיבי לפחות כמו טיפול מסורתי - ואפילו יותר. מערכות היחסים שנרקמות במסגרת הודעות הטקסט עמוקות מאוד, ולמעשה, מניסיון שלנו אנשים נשארים בטיפול כזה יותר זמן מאשר בטיפול רגיל".
צפו בהסבר על שיטת הפעילות של Talkspace:
הסט הטיפולי נשבר
האם טיפול שמתבצע באופן כזה בכלל לגיטימי? האם שימוש בהודעות טקסט, שאולי יותר מכל דבר אחר מייצגות את תרבות האינסטנט, הוא אבולוציה טיפולית מתבקשת? האם הפסיכולוגיה המסורתית צריכה לשמור על עצמה, ועלינו, מפני סחרחורת השינויים שמאפיינת את העידן הדיגיטלי, או שתפקידה להשתנות יחד איתו?
הפסיכולוגית הקלינית ד"ר איריס רייצס, המשמשת כיועצת קלינית לטוקספייס, סבורה שמדובר בהתפתחות מבורכת. "הטיפול באמצעות הודעות טקסט לא בא להיות יותר או פחות טוב מטיפול פסיכולוגי מסורתי", היא אומרת. "הוא נותן מענה אחר. יש לו יתרונות, ובוודאי חסרונות, אבל עצם הנגישות שלו מתאימה ליומיום שלנו.
"מול מטפל קלאסי עדיין קובעים יום בשבוע, ואחרי הטיפול צריך לחכות עם הדברים בבטן לפגישה הבאה, שזה לא תמיד לרעה. אבל טיפול בהודעות טקסט, שקורה בזמן אמת, יכול לתת צילום רגשי של הדברים. המטופל כבר לא צריך לחכות שבוע כדי לשבת מול המטפל, והרציפות הזאת, שאתה שולח הודעה ומקבל תשובה, יוצרת עומק שנותן לטיפול תבלין מיוחד".
מה גילית על הטיפול שהפתיע אותך?
"בזמן שניסינו את השירות, הדבר שהכי הדהים אותי היה לראות כיצד לאנשים שכותבים, ולא נמצאים מול המטפל שלהם, יש יכולת גבוהה יותר לחשוף את עצמם".
ממה זה נובע?
"כשאתה יושב מול מישהו ישנו תמיד הפקטור של למצוא חן בעיניו, עולות מחשבות של 'מה הוא יחשוב עלי'. האלמנטים האלה נוכחים פחות בכתיבה. אתה עצמך הופך למעין אנונימוס. לא רואים אותך, לא יודעים איך אתה נראה, ואתה יכול אפילו לקרוא לעצמך בשם בדוי מול המטפל. אפשר להשוות את זה לפער בין מה שתכתבי ביומן הפרטי שלך ובין מה שתספרי לחברה".
עם זאת, הפרקטיקה הזאת שוברת כל אלמנט שאנחנו מכירים ממה שנקרא "הסט הטיפולי".
"הסט הטיפולי אכן נשבר לגמרי. היום אתה יכול לפגוש את המטפל בסקייפ או בכל וידאו אחר, אבל הבסיס של הטיפול, ולא משנה באיזו שפה או מדינה הוא מתקיים או באיזה שם נקרא לו, הוא היחס שבו מישהו אחד בא ומספר על עולמו הכאוב למישהו אחר, ונוצר קשר של אמון. אם הדבר הזה לא מתרחש גם דרך הודעות הטקסט, לא עשינו כלום. יש ברית טיפולית שבמסגרתה מישהו בא להיעזר, ואני כמטפלת צריכה להיות שם עם אמינות, ידע, כוונה ורצון של מאה אחוז. ברגע שאני באה עם זה לטיפול, תתרחש האינטרקציה הנכונה".
גם כשהאינטרקציה כל כך רחוקה עד כדי כך שאני לא רואה, שומעת או מכירה את המטפל שלי?
"בטיפול דרך הודעות טקסט אמור להתרחש אותו דבר שקורה בטיפול קלאסי. המטופל תמיד בודק אם התשובה של המטפל מוכיחה שהוא אמין, האם הוא מבין אותו, האם הוא שם בשבילו. זה יכול לארוך סשן אחד או ארבעה, אבל ברגע שהתשובה היא כן, המטופל נשען עליו, נעזר בו ושואל שאלות. דרך אגב, יש פה גם אתגר למטפלים. הם מאוד נעלבים אם המטופל מפסיק לפנות אליהם, כי חשוב להם לדעת שהם עוזרים. הם מקבלים הרבה פחות פידבק ממה שהם רגילים".
גם הפסיכולוג פרופ' עזי ברק מאוניברסיטת חיפה, המתמחה בהיבטים פסיכולוגיים של רשת האינטרנט, מברך על ההתפתחות. "התקשורת הבינאישית עוברת שינוי משמעותי ובו זמנית גם התקשורת הטיפולית", הוא אומר. "זה מתבטא בנושא של תמיכה טיפולית באמצעות מסרים כתובים שהתחיל במייל והתפתח להודעות טקסט ואפליקציות ייעודיות. לא הייתי מגדיר זאת כ'תופעה' אלא כשלב בהתפתחות הטיפול הנפשי־התנהגותי שמתאים את עצמו לאמצעים מתקדמים ולתרבות התקשורת המקובלת. זה נורמלי ורצוי כל זמן שהשיטות החדשות מבוססות על ידע מקצועי ולא על אינטואיציה בלבד, כללי אתיקה מקובלים ומחקר מלווה".
הופ, נגמרה הסוללה
מאחר שמדובר בפרקטיקה חדשה מאוד, עדיין לא קיימים כמעט מחקרים כבדי משקל הבודקים את השפעת הטיפול בהודעות טקסט לטווח ארוך. כן אפשר למצוא מחקרים המתייחסים ליעילות השיטה למטרה ממוקדת, כמו מחקר שנערך באוניברסיטת צפון קרוליינה ב־2009, שבו נעשה שימוש בהודעות טקסט במסגרת מעקב אחר תסמינים של בולימיה.
31 נשים הסובלות מבולימיה עברו טיפול קבוצתי במשך 12 שבועות, ובמשך 12 שבועות נוספים התבקשו לדווח בהודעות טקסט על "מעידות" כמו התקפי אכילה או הקאות וקיבלו מענה אוטומטי, אף הוא בהודעות טקסט. מתוצאות המחקר עולה ש־87% מהנשים הקפידו על הדיווח וחוו שיפור במצבן.
שלא במפתיע, יש גם מי שרואה בטיפול החדש בעייתיות רבה. כאשר נאדין קאסלו, נשיאת האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, נשאלה מה דעתה על המיזם החדש של עיריית ניו יורק, היא ענתה כי מבחינתה אין תחליף לייעוץ אישי פנים מול פנים, ושעדיין טיפול כזה הוא האפקטיבי ביותר לבני נוער עם בעיות נפשיות. בנוסף, קאסלו הביעה חשש בעניין האנונימיות הנגזרת משיטת הטיפול הזאת. "אין שום דרך להמשיך במעקב אחר המטופלים ולראות אם הם המשיכו בייעוץ או מרגישים טוב יותר", היא אמרה לאתר NPR.
ד"ר חני מן שלוי, פסיכואנליטיקאית, מנהלת המרכז הפסיכואנליטי הזוגי והמשפחתי בישראל, מתבטאת באופן נחרץ יותר. "בעיניי זה לא פחות ממזעזע", היא אומרת. "זה נטרול המקום הרגיש של הקשר האנושי וממש מתן גושפנקה לחוויית הניכור".
את מתנגדת לפרקטיקה הזאת גם מול בני נוער? הרי מדובר בעצם בדרך הכי טבעית שלהם לתקשר.
"בעיקר עם בני נוער. תחשבי על נער במשבר שלא חווה טיפול הורי ומוצא את עצמו מול מכונה. בעיניי זה כמו סרט בלהות גם מבחינת ההשלכות בקרב המטופלים. הפונה מקבל תגובה קרה, שמעלה מהלא מודע שלו תגובות קרות שיכולות אפילו לדחוף להתאבדות. כשמישהו לוקח על עצמו את דמות המטפל, מושלכות עליו ציפיות. אני חושבת שמי שמטפל בי ישמור עלי. השאלה הראשונה שצריך להעלות היא: האם דרך הודעות טקסט אפשר לספק את התנאים האלה? ואני חושבת שהתשובה לכך היא לא. המטופל שם את נפשו בטיפול ואין מי שיחזיק אותה. זו אשליה אחת גדולה".
ואם, כמו שטוענים למשל מייסדי המיזם בניו יורק, זו הדרך היחידה להגיע למטופל?
"לדעתי זה מסוכן יותר מאשר לא לטפל כלל. כי כשאדם יודע שהוא לא בטיפול, הוא מייצר כוחות לטפל בעצמו".
את לא רואה שום יתרון שיש לטכנולוגיה בתחום הטיפולי?
"אני מאמינה מאוד בשימוש בטכנולוגיה בטיפול. אני מעבירה הכשרות בווידאו קונפרנס ומטפלת בסקייפ, ואני יכולה גם להבין את השימוש בהודעות טקסט למקרי חירום או כהשלמה של טיפול, למשל התנהגותי. כשמטופל מסמס לי שהוא נשבר בדיאטה, אני מקבלת את זה. הודעות הטקסט יכולות לשמש בעיניי ככלי נוסף לקשר במהלך הטיפול אבל לא במקום טיפול. אחרי ההודעה הזאת חייב לבוא קשר טלפוני, קול אנושי. אני מרגישה שמי שמבקש טיפול מלא בהודעות טקסט איבד את התקווה שיש מישהו בעולם שישמע אותו".
יש מי שטוען שאנשים נפתחים מהר יותר בהודעות טקסט מאשר בעל פה.
"נגיד שזה נכון. להיפתח זה לא טיפול. ונגיד שהם כבר נפתחו, מי יהיה שם כדי לטפל בפצעים הפתוחים? אתה יכול להיות באשליה שהנה, הצלחת, פתחת את המטופל, והופ, נגמרה לך הבטרייה".
למה בעצם זה כל כך רדיקלי בעינייך?
"כי כשאנחנו מדברים על טיפול, אנחנו מדברים על עולם שבו המטפל מבין שכדי להביא לשינוי צריך להבין את הרבדים הלא מודעים - את המנוע הנסתר של החיים של המטופל, לאט ובעדינות, במקום מוגן ובחברת אדם שאכפת לו. היחסים האלה באמצעות הודעות טקסט מייצרים תלות בין המטפל למטופל ומערכת יחסים לא שוויונית שבה המטופל תמיד יחכה לתגובה מהמטפל שלו, תגובה שעלולה לא להגיע. הוא נמצא בהמתנה.
"אני חושבת שהטיפול צריך עד כמה שאפשר לשמור על שפיות בעולם כאוטי וחסר ודאות ובו בזמן להתאים את עצמו לעולם המשתנה", מסכמת מן שלוי. "בסקייפ, למשל, השילוב הזה יכול להתממש, אבל טיפול בהודעות טקסט הוא יומרה של מטפל שחושב שכמה שורות שיכתוב יגרמו למטופל להיות בסדר".
והמטופלים?
"אני חוששת שמדובר באנשים שהתייאשו מקירבה".
לפנייה לכתב/ת 
