"למה אני צריכה לבקש כל דבר 10 פעמים?"
מבקשים מהם לקום בבוקר, לצחצח שיניים, לשבת לאכול או להכין שיעורים. למרות שמדובר בבקשות לגיטימיות, הילדים פשוט מתעלמים או מגיבים אך לא מבצעים את המטלה. איך אפשר לפתור את הבעיה בלי צעקות ואיומים?
זהו ערב רגיל, השעה שבע ואורית מבקשת מבתה ללכת להתקלח. רבע שעה חלפה, אורית מגיעה לסלון ומגלה שהילדה עדיין לא עשתה שום צעד לכיוון המקלחת. אורית מתוסכלת ומתחילה לצעוק בכעס על הילדה, שלא ממש מבינה מה הבעיה.
נשמע מוכר? אתם מבקשים מספר פעמים והם מסרבים להפסיק את המשחק במחשב ולגשת לאכול ארוחת בוקר, מבקשים מהם להפסיק לצפות בטלוויזיה וללכת לישון ושלא נדבר על הכנת שעורי הבית שלעיתים דורשת גם אלף בקשות.
למרות שאמרתם שוב ושוב, הילד מתעלם מבקשתכם וממשיך לעשות מה שהוא רוצה. במידה ושללתם בעיית שמיעה, כנראה ילדכם מסרב לשתף פעולה עם בקשתכם.
קראו עוד בערוץ ההורים :
הוואטסאפ של הילדים - להציץ או לא?
מרגש: תמונות הילד שנפטר - בחתונת האם
"הבת שלי אומרת בגאווה שיש לה שתי אמהות"
ההורים מונעים מרגשות אשמה ועייפות
למה זה קורה? הורים מרגישים שאין להם כוח לשמוע א הבכי והצרחות או להתמודד עם משא ומתן של הארכת זמן, כאשר הם מבקשים מילדיהם להפסיק פעילות אהובה או לבצע מטלה מסוימת.
רובנו עובדים שעות רבות ורוב היום לא רואים את הילדים. הורים רבים חשים לעיתים אשמה ומרגישים שעליהם לפצות את ילדיהם על הזמן האבוד. במידה ו"יבזבזו" את הזמן הקצר שיש להם יחד בבכי או במריבות, הם ישפטו את עצמם כהורה רע.
סיבה נוספת היא קצב החיים העמוס והמסחרר, שמתיש אותנו. כשהורה מגיע הביתה, כל מה שהוא רוצה זה לשכב על הספה. לפעמים קל יותר להורים לוותר לילד מאשר להתמודד עם בכי או עימות.
בנוסף, משפחות בהן ההורים גרושים נפוצות בימינו. אצל חלק מההורים הגרושים ההורה חש בתחרות מול ההורה השני. לעיתים הוא מרגיש אשמה על הפרידה מבן הזוג ולכן הוא רוצה לפנק ולפצות את הילד ולאפשר לו לעשות כרצונו, רק כדי שיהיה מרוצה, שחלילה לא יסבול או יתווכח או יעדיף את חברת ההורה השני.
כולנו חולמים לבוא הביתה, לשתות קפה בנחת ושהכול יזרום על מי מנוחות, ללא מריבות, צעקות ועימותים. זה יכול לקרות, אבל שם כך עלינו לבנות בסיס איתן של מערכת יחסים אמינה ועקבית.
איך עושים את זה?
צרו סדר יום קבוע - הקפידו על רוטינות קבועות במהלך היום: שעות קימה, השכבה, הכנת שעורי בית ומקלחות. כאשר הילדים יודעים מתי מצופה מהם לעשות דברים ומה מתבצע אחרי מה, למשל סידור הצעצועים לפני ארוחת הערב, קל להם יותר לשתף פעולה.
היו עקביים - מידת העקביות שלכם מעידה על הכוונה האמיתית, וממנה לומד הילד על הציפיות והכוונות של הוריו. ברגע שההורים מגיבים פעם בכעס ופעם מוותרים, הילד לומד שהם לא עקביים, ובודק עד כמה ניתן "למתוח את החבל". את זאת הוא עושה באמצעות עקשנותו.
לפייסבוק הורים כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
"עוד חמש דקות" - בדרך כלל הילדים מבקשים עוד קצת זמן, ואנחנו מסכימים מתוך רצון להתחשב. הבעיה היא שמאותו רגע אנחנו משהים את בקשתנו והזמן חולף עד שאנחנו מתפרצים עליהם בכעס. הכעס הוא לא על כך שהם לא ביצעו את ההוראה לאחר חמש דקות, אלא על כך שהם הצליחו לנהל את הבית. לכן במידה וילדכם ביקש הארכת זמן של חמש דקות, עמדו על כך שאלו יהיו חמש דקות ולא יותר. לשם כך הישארו בסביבה.
הנחייה ברורה - הקפידו לנסח את הוראתכם ללא סימני שאלה. אל תאמרו "אתה מוכן בבקשה ללכת להתקלח?" הנחייה הנשמעת כשאלה, מעבירה לילד מסר שהוא יכול לבחור אם לבצע את ההוראה או לא, ויתכן שאנו לא נאהב את תשובתו. לכן, הקפידו להשתמש בקול שקט, ברור ותקיף והחליפו את סימן השאלה בסימן קריאה.
עודדו אותו על שיתוף פעולה - ישנם מקרים בהם אנחנו מבקשים מהילדים שלנו לבצע דברים מסוימים ובאורח פלא הם עושים זאת מיד. לרוב אנחנו לא מתייחסים לזה כי לכאורה הכל מתנהל כרגיל, ורק כאשר הם מסרבים לבקשתנו, אנחנו כועסים. חשוב לחזק ולשבח דוקא את המצבים בהם הילד משתף פעולה. חיזוק שכזה יעודד אותו לעשות זאת בהמשך.
הציעו סיוע - כאשר מדובר בילדים קטנים, אפשר להציע להם לעשות זאת בעצמם או עם סיוע שלכם. למשל "אתה יכול לבחור אם ללכת למקלחת לבד או שאני אקח אותך".
היו תקיפים - למרות שביקשתם שוב הילד מתעלם מדרישתכם? מנעו ממנו לעסוק בפעילות בו הוא עוסק. ילדים לרוב מסרבים לבצע הוראה כשהם עוסקים בפעילות מהנה ועליהם להפסיקה לטובת פעילות פחות מהנה (מצפייה בטלוויזיה ללכת להתקלח). לשם כך עלינו לדרוש בכל תוקף את הפסקת הפעילות המהנה. התמדה ושמירה על קור רוח יסייעו לכם בהסרת העקשנות ובהגברת שיתוף הפעולה עם הילד.
הכותבת היא מנתחת התנהגות ומדריכת הורים
שישה כללים לגידול ילדים מאושרים. מהם? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
