משחק השרוכים של הפועל ת"א / טור
המתנגדים למינויו של אלישע לוי למאמן האדומים שכחו שגם קבוצתם הייתה מעורבת בביזיון ארבע שנים לפני אותו "משחק שרוכים" מפורסם. קבלו חומר למחשבה לבעלי זיכרון ארוך, אבל סלקטיבי
פארסת מינוי המאמן החדש של הפועל תל אביב שברה שיאים והדגישה את הניהול החובבני של הקבוצה, שמתבסס על הלך הרוח של האוהדים. ומכיוון שלכל יציע ולכל קבוצת אוהדים יש דיעה אחרת, גם ההחלטות מתנדנדנות ברוח ונוטות פעם לפה ופעם לשם.
שיא השיאים היה ההתנגדות הנחרצת למינויו של אלישע לוי בגלל מעורבתו ב"משחק השרוכים" של הפועל בית־שאן נגד בית"ר ירושלים, שמנע את האליפות מהפועל ת"א ב־1998. כמה צביעות יש בטענה הזו. בדיוק כמו בשלט שתולים האדומים ביציע "מייצגים את הפועל לא את ישראל", כך גם הטענה הזו היא מפגן של אגוצנטריות, של אנשים שלא רואים את הדבשת של עצמם.
בואו נלך 4 שנים אחורה מאותו "משחק שרוכים" בקריית־אליעזר. התאריך הוא ה־3 ביוני 1994, המחזור ה-39 והאחרון של העונה. הפועל כפר סבא והפועל חיפה נאבקות נגד הירידה, כשהירוקים מהשרון מובילים בנקודה על יריביהם. כפר־סבא מארחת את מכבי חיפה, שהבטיחה כבר את הזכייה באליפות. החיפאים משחקים בספורטיביות ומנצחים 1:4.
הפועל ת"א היא סיפור אחר לגמרי. הקבוצה שמדורגת במקום החמישי חושבת על גמר הגביע, שעומד להיערך 4 ימים מאוחר יותר, והיא, איך נאמר זאת בעדינות, קושרת שרוכים נגד הפועל חיפה מהמקום האחרון, שמנצחת 1:4 מוחץ בבלומפילד, חולפת על פני כפר־סבא ונשארת בסופו של דבר בליגה אחרי משחקי מבחן נגד שמשון ת"א. עד כמה הפועל ת"א זלזלה במשחק הזה ניתן ללמוד מהעובדה שהמאמן שלה משה סיני נשאר בכלל בבית בגלל מחלה, ואת המשחק ניהל עוזרו יעקב כהן צדק.
כהן צדק, שנשאר לבד במערכה, זעם בסיום: "מספר שחקנים אצלנו הוכיחו היום, שאין להם אופי. הם לא בוגרים מספיק בשביל להבין באיזה מועדון מפואר הם נמצאים. זה נותן לנו חומר למחשבה לגבי עתידם".
בין אותם שחקנים היה חיים רביבו, שתירץ: "מבחינתי, זה היה משחק של סוף עונה. השתדלנו כל עוד היה לנו כוח". גם שחקני בית־שאן, אגב, השתדלו 4 שנים מאוחר יותר כל עוד היה להם כוח. ומוטיבציה.
בכפר סבא לקחו כמובן קשה את הירידה, והמגן גבי ספיר מירר בבכי: "אני רק מאחל להפועל ת"א, שכמו שאנחנו סובלים עכשיו, עם הדמעות בעיניים, הם יסבלו בגמר ביום שלישי". היו"ר שימי אביב
הוסיף: "כבר שלושה שבועות זה כבר לא ספורט אלא פוליטיקה. כולם הולכים עם החזקים. כל העולם רצה לעזור לרובי שפירא ולכסף שלו".
גם למאמן ניסים בכר היו טרוניות: "בלי שום קשר להפועל כפר־סבא, צריך לבדוק טוב־טוב מה קורה לכדורגל שלנו. קצת קשה להבין מה קרה להפועל ת"א נגד הפועל חיפה. משהו לא נראה טוב". מזכיר המועדון שאולי דור: "הפועל ת"א לא הסכימו שישדרו את המשחק שלהם, שלא יראו את הבושות".
מכבי חיפה הוכיחה שאפשר גם אחרת והמנג'ר שלה גיורא שפיגל אמר: "שיחקנו קודם כל עבור מכבי חיפה ולא בשביל אף אחד אחר. עם כל הצער שלנו על כפר־סבא, כל אחד צריך לעשות את העבודה שלו. זו הדרך שלנו".
העונש המיידי של הפועל ת"א היה הפסד בגמר הגביע, 2:0 למכבי ת"א, אבל האם כתם "משחק השרוכים" שלהם נדבק במישהו מהמעורבים? זה היה ההרכב של האדומים באותו משחק: באקו, אבי דבח, לוקאשיק, בן־דב, גל הרשליקוביץ', אוסובסקי, אלון אופיר (אבי אדרי), רביבו, אליהו, מדר, יניב ירון, קונסטנטין מרקו.
ומשה סיני? חמש עונות מאוחר יותר הוא אימן את... הפועל כפר־סבא. אז הנה חומר למחשבה לאוהדי הפועל ת"א בעלי הזיכרון הארוך אבל הסלקטיבי.
לפנייה לכתב/ת 
