לעבור למקור האנרגיה הזמין שיכול להציל אותנו
הפתרון לאתגרים האנרגטיים של ישראל נמצא לפנינו, או ליתר דיוק מעל לראשנו, אנרגיית שמש. חשמל סולארי ממגר את שינוי האקלים ועל הדרך חוסך בנפגעי זיהום אוויר
גלי החום החריפים בעשורים האחרונים עלו פי 4 ואירועי הגשם הקיצוניים גדלו ביותר מ-20 אחוזים. זאת על רקע עלייה בטמפרטורת כדור הארץ של 0.85 מעלות בלבד. הצפי הוא כי עד שנת 2100, טמפרטורת כדור הארץ תעלה בעוד 4 מעלות ויותר, ללא מפנה ביחס שלנו לבעיה הזו.
התסריטים בהחלט מבהילים: עליית פני הים עד למטר תגרום למחיקת קווי החוף ולאובדן מאגרי מים; מכות חום שיהפכו לתכופות יותר ויותר ויהפכו אזורים לבלתי ראויים למגורי אדם; אירוע אקלים קיצוניים ובראשם תקופות יובש ארוכות מדי, אך גם והצפות וסופות שצפויות לזרוע הרס ולמוטט מערכות חקלאיות; הכחדה המונית של מיני צמחים ובעלי חיים שכמותה לא חווה כדור הארץ מאז היעלמות הדינוזאורים. התופעות הפיזיות יגררו משמעויות גיאופוליטיות הרות משקל: מאות מיליוני אנשים צפויים להפוך לפליטים ויערערו את היציבות הפוליטית העולמית.
תבינו שהתרחישים עדיין ניתנים לעצירה ולשינוי. הגורמים הראשיים לשינוי אקלים הם גז, נפט ופחם, שמשחררים לאטמוספרה קרוב לשני שליש מגזי החממה. הפתרון נעוץ בגמילה מדלקים מחצביים ומעבר לאנרגיה מתחדשת, נקייה וירוקה. כך, לפי ההערכות, נותיר את העולם מתחת לעלייה של שתי מעלות.
גורמים נזק לסביבה
בעידן של שינויי אקלים, למערכת החשמל בארץ שני חסרונות מהותיים. הראשון, היא מתבססת רובה ככולה על פחם וגז הגורמים לגזי החממה (וכמובן, לזיהום אוויר המתבטא בתחלואה ותמותה וסכומי עתק למשק). השני, רשת החשמל הריכוזית פגיעה במיוחד בפני אירוע אקלים קיצוניים: קריסת תשתיות, שימוש בסולר, הפסקות חשמל.
הפתרון לאתגרים האנרגטיים של ישראל נמצא לפנינו, או ליתר דיוק מעל לראשנו, אנרגיית שמש. פוטנציאל הייצור מאנרגיה סולארית הינו עצום ובלתי-נדלה, ורק מגגות ניתן להפיק עשרות אחוזים. חשמל סולארי ממגר את שינוי האקלים ועל הדרך חוסך בנפגעי זיהום אוויר. תוסיפו לכך את העובדה שמתקן סולארי על גג הבית חוסך עשרות אחוזים בעלויות חשמל. חשמל מאנרגיית שמש נצרך במקום ייצורו כך שגם קריסת תשתיות חשמל מרכזיות לא אמור לפגוע באספקת החשמל.
חרף היתרונות הרבים והחלטות הממשלה בנושא, מזה שנים שמשרד האנרגיה חוסם את מימוש הפוטנציאל מאנרגיית שמש. עיקר ההשקעה של המשרד והעומד בראשו בימים אלה, ד"ר יובל שטייניץ, מופנה לקידום מתווה הגז ולהרפתקאות מסוכנות הטובלות בנפט, בניגוד מוחלט לכיוון אליו הולך העולם: מעבר לאנרגיה מתחדשת.
בהיעדר חזון ויציבות בתחום האנרגיה הסולארית, לא עמדנו ביעד הראשון אליו היינו אמורים להגיע בשנה שעברה, 5 אחוזים חשמל ממקורות מתחדשים, וכיום אנו מגרדים בקושי 2%.
המצב העגום אומר דרשני לקראת היעד החדש אליו התחייבה ישראל לקראת ועידת פריז לאקלים: 17% אנרגיה מתחדשת ב-2030. זהו יעד נמוך במיוחד בהשוואה למדינות ה- OECD, ואף מול הברווז המכוער המסורתי בנושא אקלים, האמריקני, שהציב בהנחיית אובמה 32%.
המציאות העגומה אינה מתבטאת רק באחוזים: התקנת מערכת סולארית על גג בית אורכת בישראל ארבעה חודשים ויותר (יום בלבד להתקנה וכל היתר לרישוי) לעומת יומיים בלבד בגרמניה; החלטת הממשלה להכיר בתועלות הכלכליות של אנרגיות מתחדשות לא ממומשת; והתקציבים למחקר ופיתוח בתחום הסולארי לא קיימים או קטנים מדי.
אירועי אקלים כמו הסערה שחווינו בשבוע שעבר מחייבים את משרד האנרגיה והשר שטייניץ לקרוא מחדש את המפה ולקדם מתווה סולארי. מתווה זה יכלול פישוט בירוקראטי משמעותי, הכרה בתועלות הכלכליות של האנרגיות המתחדשות ופיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בתחום. הגיע השעה לצאת מעידן האבן ולממש את מאגר העל של ישראל, אנרגיית שמש.
הכותב הוא מנהל הקמפיינים בגרינפיס ישראל
לפנייה לכתב/ת 
