כששינויי האקלים מכים לנו בפנים
צריך לומר זאת בבירור ובפשטות - הסופה האחרונה היא תוצר ישיר של ההתחממות הגלובלית, והיא איתות נוסף שלא מדובר כאן בתאוריה ובחיזוי עתיד של מדענים - אלא במציאות מולה אנחנו צריכים להתמודד. דעה
הסערה האחרונה הפתיעה רבים מאיתנו והחזאים הגדירו אותה כמתקרבת בחוזקתה לסופת טורנדו. רבים תלו את האשמים בחברת חשמל עם ביקורת מוצדקת בעיקרה על שלא ביצעה עבודתה נאמנה ולא סיפקה מענה לפגעי מזג האוויר והותירה אלפי משפחות ללא חשמל במשרך ימים ארוכים. הגדילו לעשות גורמים שונים שבניסיון למצוא פתרון למצב טענו כי יש לכרות אלפי עצים וזאת, כדי למנוע הפרעה לקוי המתח - אמירה אבסורדית המענישה את הטבע ואיכות חיינו על פגעי מזג האוויר.
כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה
הדיון הציבורי סביב הסערה ונזקיה משול במידה רבה לניסיון הנואש לחפש את המטבע מתחת לפנס הלא נכון. צריך לומר זאת בבירור ובפשטות - סופה זו היא תוצר ישיר של ההתחממות הגלובאלית והיא איתות נוסף שלא מדובר כאן בתאוריה ובחיזוי עתיד של מדענים, אלא במציאות מולה אנו ניצבנו בשבוע החולף, כמו גם במזג האוויר הקיצוני המאפיין אותנו בשנים האחרונות - ימי אובך קשים, חום קיצוני וסופות גשם שמגיעות כמעט ללא התראה ומורידות בשעה כמות משקעים בלתי נתפסת.
הבשורות הרעות הן שאם העולם לא יתעשת ויתחיל לפעול באופן רציני נגד ההתחממות, מציאות קשה זו תלך ותחריף. הבשורות הטובות הן שיש דרכים להקל על ההתמודדות ולהערך לשינויי מזג האוויר, דרכים שישראל נוטה להתעלם מהן והדבר בא על חשבון איכות חיי התושבים והשבוע האחרון מהווה סימפטום נוסף לכך.
בעולם, ערים שונות נערכות להתמודדות מול פגעי מזג אוויר קיצוני ומתחסנות באמצעים שונים. מגמה זו של שינויים בערים קרוי "ערים חסונות" ואנו נחשפים למגוון של צעדים חשובים ויצירתיים שנועדו להתמודד עם פני הבאות. החל מפתרונות להתמודדות מול מקרי הצפה בערי חוף, דרך היכולת לספק מזון לאוכלוסייה רבה במקרים של ניתוק מגישה למקורות המזון ועד לאפשרות לספק חשמל במקרי חירום של ניתוק ממקורות ייצור חשמל מרכזיים.
בהקשר זה, ערים רבות מיישמות פתרונות של "ערים חכמות", שמאפשר להן ניהול נכון יותר של משאבי העיר באמצעות טכנולוגיות חדישות המתגברות על פגעי מזג האוויר. כך לדוגמה, באזורים רבים בעולם (וגם במוקדים שונים בישראל) מטמינים קווי חשמל תת קרקעיים ועל ידי כך מבטלים את החשיפה שלהם לפגעי מזג האוויר.
בחשיבה על הערכות לאתגרי האקלים הנוכחיים משתלבת הבנייה הירוקה המספקת שורה של כלים להקמת מבנים וסביבה בנויה שמצד אחד מצמצמת את בזבוז המשאבים ומשפיעה על הפחתת ההתחממות הגלובלית ומצד שני, מטמיעה שינויים באופני הבנייה המחסנות את האזורים המאוכלסים כמו במקרה של ביזור מקורות האנרגיה והגדלת השימוש ממקורות אנרגיה מתחדשים, שמצמצמים את תביעת הרגל האקולוגית ומאפשרים שימוש באלטרנטיבות נקיות במקרה שמקור אנרגיה אחד קורס. דוגמה רלוונטית נוספת היא ביצירת מבנים מאופסי אנרגיה שאינם תלויים באספקת אנרגיה ממקור מרכזי.
כאמור, מהלכים אלה כמעט שאינם קיימים במציאות הישראלית ובמקום זה אנו עדים להטחת האשמות הדדית שאינה תורמת ומשפרת את ההערכות למקרה הקיצון הבא ואלה שיבואו אחריו. חשוב לציין שבימים אלו שוקדת ממשלת ישראל על הכנת תוכנית לאומית להתמודדות עם שינויי האקלים כשבמוקד - תקצוב שורה של צעדים שנועדו לתרום להפחתת פליטות גזי חממה ולעמידה ביעד הלאומי להפחתת פליטות שישראל התחייבה לו בהחלטת ממשלה מהחודשיים האחרונים.
הסערה האחרונה צריכה להיות קריאת השכמה לממשלה ולרשויות שלא להזניח את חוסן הערים מפני הנזקים הצפויים לנו מהמשך ההתחממות, לצד עמידה ביעד של הפחתת הפליטות. ערים חסונות, יעילות בצריכת המשאבים וירוקות, יבטיחו הגנה אפקטיבית על פגעי מזג האוויר ויקדמו סביבה בריאה ואיכותית יותר עבורנו ועבור הדורות הבאים.
הכותבת היא מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
לפנייה לכתב/ת 
