"פאפא נבון": "איבדנו את האבא של הלדינו"
הנשיא החמישי, שהלך לעולמו בגיל 94, קידם בישראל את שפת מגורשי ספרד. אברהם מונסון, שהיה חברו הקרוב של נבון ואחד ממקימי העמותה להפצת שפת הלדינו, נפרד ממנו בבכי: "הוא אמר שאסור שהשפה תישכח"
"זו ממש אבדה של חבר ואדם יקר, אני בוכה מרוב הצער". מותו של נשיא המדינה החמישי יצחק נבון היכה בתדהמה את צאצאי מגורשי ספרד, שגדלו על ברכי שפת הלדינו. במחזה "בוסתן ספרדי" שכתב, שילב נבון את השפה העתיקה שהשתמרה בקרב העולים מיוון, בולגריה וטורקיה. "מר נבון השאיר מורשת ענפה, היום לומדים בספריות ובאוניברסיטאות את שפת הלדינו", סיפר אהרון פסח (81). נבון יובא למנוחות מחר בשעה 12:00 בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים.
לפני 15 שנים הקימו יוצאי ספרד בישראל עמותה להפצת שפת הלדינו. אברהם מונסון (80), יליד הארץ ובן להורים מסלוניקי, היה חברו הקרוב של נבון ואחד ממקימי העמותה. "הוא תמך בנו במלוא כוחו ובמלוא פרסומו", סיפר מונסון. "היו לנו מופעים בשפת הלדינו ומאז שהוקמה העמותה היינו עושים מדי שנה כנסים כשבכל אחד מהם היו מאות משתתפים. מר נבון הופיע בכל כנס, הוא דיבר בזכות הלדינו שזו שפה שאסור שתשקע ותישכח".
העמותה לקידום מורשת תרבות הלדינו הקימה בשנים האחרונות כיתות לימוד שלומדים את השפה. בבואו של מונסון לדבר על ההיכרות עם יצחק נבון הוא פורץ בבכי. "היכרנו בזמן הכנסים והייתי המלווה האישי שלו, אשתי ואני היינו צמודים אליו ואל אשתו מירי והתיידדנו מאוד, ביקרנו אחד את השני. כשאתי נפטרה לפני כשנתיים הוא בא יחד עם אשתו להלוויה מירושלים לחיפה".
מונסון סיפר עוד כי "היום צלצלתי למירי אשתו והשתתפתי בצערה. הייתה לנו חברות מאוד טובה למרות שהוא מבוגר ממני ב-14 שנה. חבל שהוא הלך מאיתנו, הוא היה אומר דבר נחמד מאוד – 'כשהגעתי לגיל 70 הייתי ישיש, כשהגעתי לגיל 80 הייתי קשיש כשהייתי בגיל 90 אני בקשיש'- יענו תיהנה מזה, זה בחינם. זה יצחק נבון שלנו שאחרי כל כנס היינו יושבים והוא עם מיקרופון היה שר ומספר וסיפורים על ילדותו".
אהרון פסח שנולד בסלוניקי ינק את שפת הלדינו בבית. "בשפת היהודים הלדינו נקרא ספניולית ובשפה הזאת דיברו כל יוצאי יוון, בולגריה וטורקיה וכמובן שבירושלים. בשנות ה-80 חוקק חוק בכנסת שזו תהיה שפה מיוחדת בדומה ליידיש, רק יהודים דיברו בה והיה להם מעמד מיוחד. אנחנו נמצאים עכשיו מבחינת השפה בתנופה די גדולה, כשכמובן האיש החזק היה הנשיא נבון. קשה להגיד זיכרונו לברכה כיוון שהיינו בידידות גדולה. ספגנו מכה מאוד קשה".
אבא בלדינו זה פאפא, משפחה בלדינו זה פמייה וסבתא בלדינו זה נונס. לדברי פסח, "מדובר במילים שספגו גם מהמקומות שבהם דיברו כשיהודים חיו בהם. הטורקית השפיעה מאוד על הלדינו. שפת הלדינו ושפת היידיש הן השפות שאיתן הלכו למשרפות והלדינו נפגעה קשה מהשואה כי זו שפה יהודית. מר יצחק נבון היה האבא של השפה, וגרם לשפה שתהיה לה המשכיות".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו התייחסו בדברי ההספד שלהם לפועלו שלו נבון בנושא יהדות ספרד. ריבלין ציין כי "יצחק ירושלמי, בן בנם של ירושלמים, היטיב לשמור על המסורת היהודית-ספניולית, מסורת שיצרה ישראליות חדשה, הגאה במקורותיה ואיננה שוכחת את שורשיה".
ראש הממשלה נתניהו אמר כי "נבון היה שותף מלא לעיצובה של ישראל כמדינה חופשית, יהודית ודמוקרטית. תמיד התרשמתי מעומק השכלתו, מפתיחותו לבריות ומאהבתו העמוקה לעם ישראל ולמורשתו. כנשיא, סופר ומחזאי הוא פעל לקירוב לבבות בין עדות ישראל, להנצחת יהדות ספרד ולהכרת תולדות ירושלים שבה נולד והתגורר כל חייו. נבון ייזכר כאחד מאצילי האומה וכאחד מבכירי בניה".
מת בביתו בשיבה טובה
נבון הלך אמש לעולמו בגיל 94, ומשפחתו מסרה כי הוא מת בביתו בשיבה טובה. נבון נולד בירושלים. הוא היה בעל השכלה בספרות, בחינוך ובתרבות האיסלאם. הוא עסק בהוראה ועמד בשנות ה-40 בראש המחלקה הערבית של ה"הגנה" בירושלים. הוא גם שימש מזכירו האישי של שר החוץ הראשון, משה שרת, בשנים 1952-1950. הוא גם כיהן כמזכירו המדיני של ראש הממשלה דוד בן-גוריון במשך 11 שנה, ונעשה לאחד מעוזריו הקרובים ביותר.
נבון הוא היה חבר הכנסת השישית, התשיעית, ה-11 וה-12, תחילה כנציג רפ"י ואחר כך, משהוקמה מפלגת העבודה, היה לאחד מנציגיה הבולטים. בכנסת השביעית היה יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ובמקביל תפקד כיו"ר הוועד הפועל הציוני בשנים 1977-1972. לאחר מלחמת ששת הימים הזדהה כבעל דעות "יוניות" וקרא להידברות עם הפלסטינים ולא עם חוסיין מלך ירדן.
שמו הוזכר לראשונה בתור מועמד לנשיאות ב-1973. בהצבעה במרכז המפלגה הוא הפסיד לאפרים קציר אך ב-1978 נבחר לתפקיד, למרות היותו באופוזיציה, וזכה לפופולריות רבה בקרב כל שכבות האוכלוסייה.
במהלך כהונתו כנשיא המדינה הירבה יצחק נבון לטייל בארץ, קרא להעלאת רמת החינוך ולצמצום הפערים הבין-עדתיים. ב-1980 יצא לביקור ממלכתי במצרים ונאם בערבית מול הפרלמנט שם. ב-1982 איים להתפטר אם לא תוקם ועדת חקירה בעקבות אירועי סברה ושתילה.
לקראת סיום כהונתו הועלתה אפשרות שיתמודד על ראשות מפלגתו כדי להיות מועמד המפלגה לתפקיד ראש הממשלה. לאחר תקופת צינון חזר לזירה הפוליטית, אך ויתר על התמודדות על ההנהגה מול שמעון פרס. בממשלת האחדות הלאומית שהוקמה ב-1984 נבחר לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות. בשנות
ה-90 הצטרף לתומכים ביצחק רבין, אך בבחירות הבאות הופיע במקומות לא ריאליים ובכך תמה פעילותו הפוליטית. בבחירות לכנסת ה-20, שנערכו מוקדם יותר השנה, הוצב נבון במקום ה-120 והאחרון ברשימת "המחנה הציוני" - השמור למכובדים.
את אשתו הראשונה אופירה ז"ל, שהלכה לעולמה ב-1993 לאחר שנאבקה במחלת הסרטן, פגש נבון בבית-קפה "ורד" בתל-אביב, כשבאה לחופשת מולדת מלימודיה בארצות-הברית. העובדה שהיה מבוגר ממנה ב-15 שנים לא הפריעה לה לפסוק במכתב לחברתה: "אני חושבת שפגשתי את הגבר של חיי". מאז שנישאו ניסתה הרעייה שוב ושוב להרות - אך בלא הצלחה. לבסוף אימצו בני-הזוג את נעמה, אותה לימים ליוותה האם, כאשר זו החליטה לפתוח את התיק ולהתחקות אחר הוריה הביולוגיים. שלושה חודשים לאחר האימוץ הרתה אופירה, וארז נולד.
מירי שפיר, רעייתו של נבון, אמרה ל-ynet: "כבר חודשיים אנחנו יודעים שזה יגיע, אבל כשז מגיע זה כואב באותה מידה. הוא חי חיים טובים והלך לעולמו בביתו עטוף אהבה וכבוד. הוא הספיק להיפרד מכולם, לאט לאט. הוא היה צלול עד רגעיו האחרונים ונפרד בשקט, בגאווה ובנועם ההליכות שהיו לו כל חייו".
לפנייה לכתב/ת 
