אלפים עברו ליד ארונו של הנשיא לשעבר יצחק נבון. ראובן ריבלין: "איש העם, מורם מעם"
הבוקר הוצב ארונו של הנשיא ה-5 בבית הנשיא. נבון, שהלך לעולמו בליל שבת בגיל 94, יובא למנוחות בצהריים בהר הרצל, שם יספידו ראש הממשלה נתניהו והנשיא ריבלין. רעייתו: "הוא נפרד בשקט, בגאווה ובנועם ההליכות שהיו לו כל חייו"
היום (א') בצהריים יובא למנוחות יצחק נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל, שהלך לעולמו בליל שבת והוא בן 94. טקס הקבורה יתקיים בהר הרצל בנוכחות נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. קודם לכן הוצב ארונו בבית הנשיא והציבור הוזמן להגיע ולחלוק לו כבוד. לאחר מכן ליוו ריבלין והנשיא לשעבר שמעון פרס את הארון להר הרצל.
ליד הארון אמר הנשיא ריבלין: "היית איש העם, מורם מהעם. אתה עיצבת את בית הנשיא כבית העם. כולם ידעו שדלתך פתוחה לכל איש ואישה בישראל, ובאותה עת ידעו כי יוכלו להסתכל עליך כשהדרך אינה ברורה דיה".
בפתח ישיבת הממשלה הבוקר אמר נתניהו כי נבון הוא "אחד מאצילי האומה ומבכירי בניה. הוא השתתף במערכה להקמת המדינה היהודית ולאחר השגת העצמאות תרם תרומה בולטת לשירות הדיפלומטי ולעבודת הממשלה. הוא הטביע את חותמו על מפעל התקומה. הבחירה של נבון כנשיא שיקפה את היותו אדם שצמח מתוך העם וחי בתוך העם".
לאחר מכן החל טקס אשכבה מצומצם בנוכחות המשפחה. בשעה 12:00 יחל טקס הקבורה בהר הרצל בהנחיית יהורם גאון והוא יהיה פתוח לקהל הרחב.
סיגלית ניר מירושלים הגיעה למשכן הנשיא ואמרה: "הגעתי גם מההיבט האישי: המשפחה שלי היא מתרבות הלאדינו. אני זוכרת אותו כשר חינוך מגיע לבקר בבית הספר התיכון שלי באשקלון. הוא תמיד התבלט במתינות ובאינטלקטואליות שלו. הוא היה שותף לעשייה מראשית המדינה, אדם שוחר תרבות ושלום ואוהב בני אדם".
אסתר קורקוס הוסיפה: "הגעתי לכאן בצוואתה של אמי איידה וקנין ז"ל, שהעריצה את נבון הערצה גדולה, כדי לחלוק לו כבוד אחרון. אנחנו דור שני להערצה לאיש ולמנהיגות ולמורשת. הוא היה מנהיג ענק. במובן מסוים הוא פרץ את הדרך של הספרדיות".
נבון נולד בירושלים. הוא היה בעל השכלה בספרות, בחינוך ובתרבות האיסלאם. הוא עסק בהוראה ועמד בשנות ה-40 בראש המחלקה הערבית של ה"הגנה" בירושלים. הוא גם שימש מזכירו האישי של שר החוץ הראשון, משה שרת, בשנים 1952-1950. הוא גם כיהן כמזכירו המדיני של ראש הממשלה דוד בן-גוריון במשך 11 שנה, ונעשה לאחד מעוזריו הקרובים ביותר.
נבון היה חבר הכנסת השישית, התשיעית, ה-11 וה-12, תחילה כנציג רפ"י ואחר כך, משהוקמה מפלגת העבודה, היה לאחד מנציגיה הבולטים. בכנסת השביעית היה יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ובמקביל תפקד כיו"ר הוועד הפועל הציוני בשנים 1977-1972. לאחר מלחמת ששת הימים הזדהה כבעל דעות "יוניות" וקרא להידברות עם הפלסטינים ולא עם חוסיין מלך ירדן.
שמו הוזכר לראשונה בתור מועמד לנשיאות ב-1973. בהצבעה במרכז המפלגה הוא הפסיד לאפרים קציר אך ב-1978 נבחר לתפקיד, למרות היותו באופוזיציה, וזכה לפופולריות רבה בקרב כל שכבות האוכלוסייה.
במהלך כהונתו כנשיא המדינה הרבה יצחק נבון לטייל בארץ, קרא להעלאת רמת החינוך ולצמצום הפערים הבין-עדתיים. ב-1980 יצא לביקור ממלכתי במצרים ונאם בערבית מול הפרלמנט שם. ב-1982 איים להתפטר אם לא תוקם ועדת חקירה בעקבות אירועי סברה ושתילה.
לקראת סיום כהונתו הועלתה אפשרות שיתמודד על ראשות מפלגתו כדי להיות מועמד המפלגה לתפקיד ראש הממשלה. לאחר תקופת צינון חזר לזירה הפוליטית, אך ויתר על התמודדות על ההנהגה מול שמעון פרס. בממשלת האחדות הלאומית שהוקמה ב-1984 נבחר לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות. בשנות ה-90 הצטרף לתומכים ביצחק רבין, אך בבחירות הבאות הופיע במקומות לא ריאליים ובכך תמה פעילותו הפוליטית. בבחירות לכנסת ה-20, שנערכו מוקדם יותר השנה, הוצב נבון במקום ה-120 והאחרון ברשימת "המחנה הציוני" - השמור למכובדים.
לפנייה לכתב/ת 
