החיילת שנפצעה אנושות בפיגוע מתאוששת: "אני אהיה הרמטכ"לית הראשונה"
"ידיעות אחרונות" מפרסם היום ראיון ראשון עם סמלת אוראל עזורי שנפצעה בפיגוע הדריסה בגן שמואל. 13 ימים שכבה ללא הכרה, והרופאים ניצחו לבסוף במאבק על חייה. הדרך להחלמה עוד ארוכה: "אני בטוחה שעוד אעמוד על שתי רגליים, אחזור להיות לוחמת"
את הרגע שבו נפצעה היא זוכרת בבהירות. "הייתי באימון ליד חברון ועשיתי את הדרך חזרה לבסיס שלי בצפון. חיכיתי בתחנת אוטובוס ליד גן־שמואל, והיה שם זוג קשישים. פיניתי להם מקום לשבת ובינתיים שוחחתי בטלפון עם חברה. איך שניתקתי את השיחה, המחבל נכנס בי בעוצמה", היא משחזרת.
המחבל, בן 20, תושב אום אל פחם, נהג במהירות ברכבו לעבר התחנה שבה עמדה אוראל, דרס אותה, ירד מהרכב ודקר עוד שלושה אנשים לפני שנוטרל. "הרגשתי את המכה ועפתי כמה מטרים קדימה. המחבל עלה עליי כמה פעמים עם הרכב, והדבר הבא שאני זוכרת זה את כל האנשים סביבי בבית־החולים, בטיפול נמרץ. הייתי בשוק. התעוררתי למציאות שונה לגמרי", היא מספרת.
בבית־החולים סיפרו לאוראל מה אירע. "אמרו לי שהמחבל ראה שאני חיילת ולכן הוא החליט לדרוס דווקא אותי. השוטרים אמרו לי שהוא ניסה להרוג אותי, אבל אותי אי־אפשר להרוג כל כך מהר", היא צוחקת.
אוראל פונתה על ידי צוותים של מגן דוד אדום לבית־החולים הלל יפה בחדרה, ואחרי כמה שעות הוחלט להעביר אותה לטיפול נמרץ בבית־החולים תל־השומר. במשך ימים ארוכים נלחמו הרופאים על חייה של הצעירה, עד שניצחו.
עזורי (20) התגייסה לפני שנה ושמונה חודשים. מגיל 6 היא חלמה להיות חיילת קרבית, וזה מה שביקשה בבקו"ם. "קצין המיון אמר לי: חמודה, את לוחמת לא תהיי", היא נזכרת, "אבל אני אמרתי לו: אין דבר כזה, אני אראה לך שאני אהיה לוחמת". אחרי כמה שבועות שבהם היא לא הייתה מוכנה לוותר, שובצה אוראל בתפקיד לוחמת במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר. "היא הייתה חיילת לא פשוטה, שעשתה הרבה שטויות. השארנו אותה בבסיס כמה שבתות. אבל אין מי שלא מתאהב בה מהרגע הראשון", מספר המפקד שלה לשעבר, שהגיע לבקרה בבית־החולים.
אחרי ההכשרה שובצה עזורי בתפקיד לוחמת בסוללת בזלת של כיפת ברזל. "הסוללה שלנו הייתה פרוסה בכל מקום, מאילת ועד קריית־שמונה. זה היה מאוד כיף", היא מספרת. בצוק איתן הוצבה הסוללה במרכז הארץ ומנעה מטילים ששוגרו מרצועת עזה ליפול על תל־אביב. "עשינו עבודה טובה, אני מעריכה שהצלנו חיים של כמה אנשים", היא אומרת בגאווה. אחרי שנה החליטה לעבור להיות לוחמת בסוללת חץ. למה? "רציתי להישאר לוחמת, אבל לעבור למשהו קצת שונה ואחר".
בעמוד הפייסבוק שלה כותבת עזורי פוסטים ציוניים. "אני לא קוראת לצבא שלנו צה"ל. אני קוראת לו צבא ההגנה לישראל", היא מבקשת להדגיש. "אני אוהבת מאוד את המדינה שלנו. רציתי להתגייס, רציתי להיות לוחמת מאז שהייתי ילדה קטנה ואני רוצה כבר לחזור לצבא".
הרופאים מעודדים ממצבה של אוראל. בשבוע שעבר היא עברה ניתוח ברגל, והיא צפויה לעבור עוד כמה ניתוחים. בסוף השבוע, בפעם הראשונה, היא ירדה מהמיטה לכיסא גלגלים ויצאה לשאוף אוויר מחוץ למסדרונות בית־החולים. "נלחמתי להיות לוחמת, ועכשיו נלחמתי לחזור לחיים. אני אמשיך להילחם. עדיין כואב לי מאוד, אבל העיקר שאני חיה. כרגע אני לא יכולה ללכת, אבל אני בטוחה שעוד אעמוד על שתי רגליים ואראה לכולם מה אני מסוגלת", היא מודיעה. "אני בעיקר רוצה לחזור לשגרה, לבית ולחברים, אבל אני מאמינה שעוד אחזור להיות לוחמת. אני הרי רוצה להיות הרמטכ"לית האישה הראשונה, ואף מחבל לא יהרוס לי את התוכניות".
לפנייה לכתב/ת 
