שירת חייה: הבת של טניה הדר מתאבלת על הבמה
שנה לאחר מות אמה, המשוררת המוערכת טניה הדר - מנסה מיכל פרץ לאסוף את השברים על הבמה. ההצגה שכתבה הפגישה אותה לראשונה עם שיריה של אמה, שאותם סירבה לקרוא בחייה, והיא מחטטת בחוויית היתמות, ביחסים הלא פתורים - ובתהליך הפרידה הארוך. "אנשים אומרים לי: לכי לפסיכולוג טוב. מה את צריכה קהל?"
"אִמָּא שֶׁלִּי מְכֻסָּה גֶּשֶׁם. כַּפּוֹת יָדֶיהָ - קְעָרוֹת שֶׁל אַהֲבָה. נְשִׁיקוֹתֶיהָ - פֵּרוֹת עַל פָּנַי", את השיר הקצרצר והאינטימי הזה, כתבה מי שנחשבה לאחת המשוררות הישראליות הבולטות ופורצות הדרך, טניה הדר ז"ל. במלאת שנה ללכתה, מעלה בתה, השחקנית מיכל פרץ, את השכול והיחסים הלא סגורים עם אמה על הבמה, במופע שבו היא שוזרת צחוק ודמע, עם הזמרת והיוצרת ליאת יצחקי.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
פרץ (39), אם לשישה, צברה קילומטרז' לא מבוטל על בימות המגזר, אבל עשר שנים היא נמנעה מלעלות עליהן. "גידול ילדים, הריונות, לידות ותיאטרון, הייתי צריכה לעשות ג'גלינג בין כל החלומות", היא מספרת. "זה לא מתאים לכל אחת בכל זמן: הצגות בוקר, צהריים וערב. אך חיידק הבמה לא עזב.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- "ווג": אופנה דוסית זה סקסי
- לא רק "אשתו של השליח": השליחות מאירות את העולם/ ציפי קולטוניוק
- ארץ ישראל החדשה והטובה: "בוא ונצא"
"בשלב מסוים, עשיתי יותר 'מאחורי הקלעים', יותר בימוי של תיאטרון קהילתי, קבוצות. ועל הבמה עליתי בעיקר דרך קבוצת 'פלייבק', קטעי אלתור, לא חומר אישי. אחרי עשור אני חוזרת חשופה לגמרי, עם החומר הכי אישי שיש - ישר מהקישקעס".
הקומדיה האלוהית של החיים
לצד "מיליון פרפרים בבטן" ואבל טרי, קיים גם החשש מהביקורת. "יש את השאלה למה את צריכה
ללכת ולעלות מופע עם חומרים כאלה אישיים? לכי לפסיכולוג טוב, תשלמי את הכסף, תעברי את העיבוד הזה בעצמך. מה את צריכה אנשים? קהל?"
ומה את עונה לקול הזה?
"שאני חושבת שזה מתחיל ממקום אישי, ועם זאת זה משותף לכל אחד. גם למי שלא עבר חוויה של יתמות. לכל אחד יש את המקום של אמא בתוכו. יחסי אם ובת הם היחסים הכי מורכבים, הכי טעונים שיש, והם נקודת הזדהות רחבה. האירוניה וההומור עוטפים בעצם את הקושי. מצד שני, נטע (רוטנר, הבימאית) כל הזמן אומרת לי בחזרות שזה בסדר לגרום לקהל לבכות קצת".
את תהליך הפרידה מאמה, מתארת פרץ כחוויה הטראומטית בחייה, שהדרך לשרוד אותה, הייתה רק באמצעות רגעים קומיים: "מהרגע שהבנו שהמצב הולך ומתדרדר לכיוון אחד, סופי - מצאתי את עצמי בכל מני מצבים חברתיים, רפואיים, משפטיים הזויים. קוסמי פלא שצצו עם כל מני תרופות שונות ומשונות. החיים עצמם סיפקו לי כל כך הרבה חומרים, שלא יכולתי שלא לתעד אותם. לראות את הקומיות שהמציאות הקשה יצרה.
"הייתי בהריון בכל התהליך הזה. אמא נפטרה ארבע חודשים בלבד אחרי שילדתי, והשינוי שעברתי תוך כדי הוא פשוט מדהים. אמא שלי הייתה כל כולה מוקדשת לנכדים, סבתא מפנקת ואוהבת. פתאום ביום אחד היוצרות מתהפכים, ואני זו שדואגת לה".
אהבה, זה כל הסיפור?
לאזכרתה של אמה ביקשה פרץ להלחין שניים משיריה. היא פנתה לחברה ותיקה, הזמרת והיוצרת ליאת יצחקי, שלקחה על עצמה את המשימה: "את ליאת אני מכירה למעשה עוד מהאולפנה", פרץ משחזרת. "אני הייתי המחזור הראשון של מגמת תאטרון במכללת 'אמונה'. היא הייתה אז בכלל בכיוון של עיצוב גרפי. למדנו יחד, אני היא ונטע רוטנר - הבימאית של המופע".
שני השירים שהולחנו זכו, לדברי פרץ, לתגובות נלהבות במיוחד, והפכו את המופע לחוויה משותפת:
בלי ספוילרים, הדמות שעוזרת לפרץ לעשות את הגישור הנכסף עם אמה היא מלאך. "הוא למעשה זה 'שמקבל' את אמא כשהיא מגיעה לשם, מאוד מתלהב מהמשוררת המפורסמת, מעריץ נרגש שכזה. והוא זה שדרכו - במרכאות או שלא - נסגר המעגל עם אמא שלי.
"המופע הוא בעצם אוסף של כל הדברים שחוויתי בתהליך הפרידה איתה, שעובדו וזוקקו. זה היה לא קל להיות בשנת אבל, ועם תינוק קטן, ולגעת במקומות חשופים. אבל בכל פעם שרציתי להרים ידיים, ולהגיד 'זה גדול עלי' - נטע אספה אותי מחדש, ואמרה לי: 'אני לא עוזבת אותך עד שיש מופע".
"לא קראתי את השירים של אמא"
פרץ מודה שכל עוד אמה הייתה בחיים, היא נמנעה במכוון מלקרוא את שיריה, שזכו להד ציבורי נרחב. שירים שחוויית הדור השני לשואה, ותהליך החזרה בתשובה שעברה - חרוטים עמוק בכל תג ואות. מקומות אפלים שמתוכם דלתה אמה תקווה ואור.
"לא קראתי את השירים שלה כשהיא הייתה בחיים, כי אלה שירים לא קלים, והיה לי קושי לקרוא דברים שהיא כתבה. רק כשהיא נפטרה התחלתי לקרוא. קראתי את כולם באובססיביות. ככה מצאתי את השיר 'קערות של אהבה'. שיר קצר, מתוק, פשוט, מלא באהבה אימהית, שהפך לשיר הנושא של המופע כולו".
את אמא שלך ותרומתה לשירה העברית רבים מכירים. אבל מה מבחינתך היה הדבר הכי חשוב שקיבלת ממנה כאם?
"הכי פשוט והכי גדול - אהבה. קיבלתי את זה באופן הכי לא מתקמצן. פשוט, אהבה ללא תנאי, ללא סייג. את כל הביטחון שקיבלתי לעמוד על במה ולהופיע, לבטא, קיבלתי מאמא . וזה מה שאני מנסה להעביר לילדים שלי, כמה שיותר לאהוב אותם ולהגיד להם שהם הכי-הכי. כמה שיותר הכלה, כמה שיותר העצמה.
"זה סוג של מוטו שקיבלתי דווקא בעידן התחרותי והביקורתי שבו אנחנו חיים. שלפחות בבית ילד יקבל את התחושה שיש מישהו שבעיניו הוא הכי מדהים בעולם. וזאת על אף שבמציאות כל הזמן ריכלתי על זה והתלוצצתי על זה עם אחותי, וראיתי בזה משהו דביק ומעושה. אבל היום זה הדבר שכל כך חסר לי".
- מופע הבכורה ייערך ב-15.11, ג' כסליו, מרכז מורשת "בגין", בשעה 20:30. המופע מיועד לנשים בלבד.
