הסביבה תקבע לכם את מקום העבודה
מי שגדל כבן יחיד במשפחה מתקשה להשתלב בעבודת צוות, משום שמעולם לא חווה את הצורך לחלוק רכוש. קיבוצניקים שלא חוו מעולם בעלות, יתקשו לתפקד בתפקידי ניהול עצמאיים. איך התורה מתייחסת לסביבה וכיצד יצחק ורבקה קשורים לעניין? פרשת שבוע כלכלית
וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי: וַתִּהְיֶין מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה: (בראשית כו, 35-34)
יצחק ורבקה לא היו מרוצים מהשידוך שעֵשָֹו מצא לעצמו, משום שהכלות שהביא לביתו עבדו עבודה זרה. אומר המדרש (בראשית רבה סה, ד): "ותהיינה מורת רוח. למה ליצחק תחילה? אלא על ידי שהיתה רבקה בת כמרים, לא הייתה מקפדת על טינופת עבודת כוכבים. וזה (יצחק) על ידי שהיה בן קדושים, היה מקפיד על טינופת עבודת כוכבים, לפיכך – ליצחק תחילה".
- לטורים נוספים בפרשת שבוע כלכלית
נשותיהם של הבנים מהוות מורת רוח, קודם ליצחק ולאחר מכן לרבקה. המדרש בבראשית רבה מסביר שהמקור לשוני בתגובותיהם נעוץ בסביבה השונה, שבה גדלו בילדותם רבקה ויצחק: יצחק, שגדל בסביבת אנשים המאמינים רק באלוקים והמתנגדת בתוקף לעבודת אלילים, הגיב בחומרה רבה כשבנו הכניס עבודה זרה הביתה; ואילו לרבקה, שהיתה רגילה מילדותה לסביבה של עובדי עבודה זרה, נדרש יותר זמן עד שהנושא הפריע לה.
לסביבה ולבית הגידול של הפרט יש השפעה רבה, לעתים אף לא מודעת, על מגוון אמונותיו ומעשיו של האדם. כך אנו רואים לעתים, שמי שגדל כבן יחיד במשפחה מתקשה להשתלב בעבודת צוות, משום שמעולם לא חווה את הצורך לחלוק רכוש, זמן ומשאבים עם אחרים; ואילו אנשים שגדלו בקיבוצים, בני דור הלינה המשותפת, למשל – שלא חוו מעולם בעלות או שייכות בלעדית למשהו, יתקשו לתפקד בתפקידי ניהול עצמאיים.
ילדים, שהחוויה שלהם היא של הורים החשים סיפוק מחייהם המקצועיים, יחפשו בבגרותם עשייה שיש בה מימוש – ואילו ילדים, הגדלים בבית בו ההורים חשים החמצה ומשדרים קושי בעבודה, לעתים לא יידעו כי קיימת מציאות של עיסוק, שיש בו גם חוויית מימוש וסיפוק.
בחור בן 26 שהגיע אלי לייעוץ הופתע מאוד כשאמרתי לו, כי יש אנשים שאוהבים את העבודה שלהם. מכיוון שסירב להאמין לי, שלחתי אותו לשוחח עם מבוגרים שהוא מכיר, מלבד הוריו, ולשאול אותם אם הם אוהבים את העבודה שלהם. ההבנה, כי העבודה יכולה להיות מהנה ולא חייבת להיות משהו כאוב וקשה, לא איחרה לבוא.
מודעות של ההורים להשפעתם ולהשפעת הסביבה, בה הם בוחרים לגדל את ילדיהם, על בחירותיהם בעתיד עשויה לסייע בהכוונת השפעה זו. לא די לומר לילדים: "אל תהיו כמוני, אצלי היתה החמצה, לך עוד יש סיכוי". אז, פעלו עצמכם לשנות את המציאות ובכך תהוו מודל לחיקוי.