ריבלין: צה"ל פופולרי, לשקול שינוי בחוק הצינון

נשיא המדינה ראובן ריבלין תומך בקיצור חוק הצינון, כדי לאפשר לבכירים במערכת הביטחון שפרשו ממנה "להשתתף בחגיגה הדמוקרטית", ולהיכנס לפוליטיקה.

חוק תקופת צינון עבר ב-2007 ולפיו בכירי מערכת הביטחון יוכלו להיבחר לכנסת רק בתום שלוש שנים מיום שחרורם. החוק חל על קציני צה"ל מדרגת אלוף ומעלה, על קציני משטרה מדרגת ניצב ומעלה, על ראש השב"כ וראש המוסד.

הנשיא עם חיילי צה"ל בראש השנה (צילום: דוברות בית הנשיא)

עם קבלת תוצאות מדד הדמוקרטיה לשנת 2015 אמר הנשיא כי לאור האמון הרב שהציבור רוחש לצה"ל יש לשקול לקצר את משך הזמן שקבוע בחוק: "כאשר אנחנו רואים למשל שהמערכת הצה"לית בהתייחסות הציבור כלפיה היא בפסגות שראויות לציון, אנחנו מבינים את הדרישה האולטימטיבית שבאה לידי חקיקה בחוק הצינון, למנוע מאנשים מאוד פופולריים להיכנס מייד למערכת הפוליטית. אבל יש לבחון אם שלוש שנות צינון הן לא דבר שיכול להרחיק את אותם אנשים ואם לא נכון לאפשר למערכת להכיל בתוכה את ההתמודדות שלהם כמועמדים".

לדברי ריבלין, "אם לא נותנים למנהיגים פוטנציאליים להתמודד - ראוי לתת על זה את הדעת". ריבלין ציין כי בזמנו הוא תמך בחוק והוא מבין גם היום את הנסיבות שהובילו לחקיקה זו, אך היא דורשת בחינה מחודשת.

בעבר כשלו כמה ניסיונות לקצר בחקיקה את משך הצינון. ח"כ יעקב פרי ניסה לקצר את הצינון לשנה. ח"כ איל בן ראובן ניסה לקצר את הצינון לשנה וחצי. ההצעות נפלו ותקופת הצינון עדיין עומדת על שלוש שנים.

ההצעות לקצר את משך הצינון ליוצאי מערכת הביטחון נוגעות כיום לשני בכירים שפרשו: הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ שפרש בפברואר 2015 לא יוכל להתמודד לכנסת לפני פברואר 2018; ולמפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו שפרש ב-1 ביולי 2015 – ולא יוכל להתמודד לכנסת לפני 1 ביולי 2018.

ההצעה אינה נוגעת לרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי שפרש בפברואר 2011 ולראש שב"כ לשעבר יובל דיסקין שפרש במאי 2011 והצינון לא חל עליהם.

מדד הדמוקרטיה לשנת 2015 של המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע גם השנה כי צה"ל שומר על מעמדו כגוף הפופולרי ביותר בציבור הישראלי וזוכה לאמון בקרב 85% מהאזרחים (בקרב היהודים 92%). האמון בצה"ל בעלייה בהשוואה לשנה שעברה, אז הוא עמד על 82%.