עצור ראשון בחקירת טבח "יום ראשון הארור"
משטרת צפון אירלנד הודיעה כי עצרה חייל לשעבר, בן 66, בחשד למעורבותו בהרג 13 המפגינים הקתולים ב-1972 בידי חיילים בריטים. החקירה הארוכה בתולדות בריטניה קבעה שהמפגינים לא היו חמושים ונורו למוות ללא הצדקה
חייל בריטי לשעבר בן 66 נעצר היום (יום ג') בבלפסט בחשד למעורבות בהרג 13 המפגינים הצפון אירים ב-1972 על ידי כוחות בריטיים באירוע שזכה לכינוי המפוקפק "יום ראשון העקוב מדם" או "יום ראשון הארור". כך מסרה משטרת צפון אירלנד.
מעצרו של החייל לשעבר הוא הראשון בחקירת הרצח שנפתחה מחדש על ידי המשטרה הצפון אירית ב-2012. משרד ההגנה הבריטי מסר שהוא מודע לכך שחייל לשעבר נעצר בקשר לחקירת אירועי "יום ראשון הארור" והוסיף שלפי שעה אין בכוונתו להגיב על כך.
האירוע הטראומטי התרחש בעיר לונדונדרי שבצפון אירלנד ב-30 בינואר 1972. הפגנה של קתולים שקראה לשמירה על זכויות אדם הפכה בן רגע למרחץ דמים כשחיילים בריטים ירו לעבר הקהל. התוצאה הקשה: 13 מפגינים נהרגו ו-14 אחרים נפצעו. כל ההרוגים לא היו חמושים.
חקירת הטבח הגדול בצפון אירלנד הייתה הארוכה והיקרה ביותר בתולדות מערכת המשפט הבריטית. ב-2010 קבעה ועדת החקירה בדו"ח שהשתרע על פני 5,000 עמודים שאזרחים נהרגו ללא הצדקה ומבלי שהיוו איום. עוד עלה שכמה מהחיילים הבריטים שיקרו בימים שלאחר התקרית הקטלנית. מסקנות החקירה הובילו את ראש הממשלה הבריטי דיוויד קמרון להתנצל על "יום ראשון הארור" ואמר: "מה שקרה שם לא אמור היה לקרות. כמה מחברי כוחות הביטחון נהגו באופן פסול".
חיילים שהעידו בפני ועדת החקירה לגבי מעורבותם בטבח עשו זאת מבלי לחשוף את פניהם ועם הבטחה לשמור על זהותם בסוד.
חקירה שערכה בריטניה ב-1972 קבעה שהמפגינים היו פעילי מחתרת במסווה שביקשו להסתער על מבנה עיריית לונדונדרי. אולם האירים הקתולים סירבו להכיר במסקנות אלה וטענו שהחיילים ביצעו טבח במפגינים. בשנת 1998 החליט ראש הממשלה הבריטי דאז, טוני בלייר, להקים את ועדת החקירה המקיפה והיקרה ביותר בתולדות בריטניה כדי לחשוף את האמת מאחורי האירועים. החוקרים פעלו במשך 12 שנים ותשאלו 921 עדים לאסוף ולברור את המידע הרב שהצטבר מאותה תקרית.
באפריל 1998, הגיעו הצדדים באזור להסכם "יום שישי הטוב", הסדר מדיני בצפון אירלנד. להסדר בין שתי הקהילות של צפון אירלנד היו שותפות גם הרפובליקה האירית ובריטניה. ההסכם אושר במשאל עם, ברוב של 71 אחוזים. המרכיבים המשמעותיים ביותר בהסכם זה, מעבר לפירוק המחתרת האירית (IRA) מנשקה, היו הסכמת הרפובליקנים לכך שצפון אירלנד תישאר בריטית כל עוד ירצו בכך רוב התושבים, והסכמת ה"לויאליסטים" (נאמני בריטניה בצפון אירלנד, דהיינו הפרוטסטנטים) לשיתוף ה"רפובליקנים" (הקתולים) בשלטון. לאחר ההסכם הוקמה ממשלה מקומית משותפת של שני הצדדים, אך המתיחות הפוליטית ביניהם נותרה בעינה.
בשנת 2005, אחרי 30 שנה של פעילות טרור עקובה מדם שהותירה יותר מ-3,000 קורבנות בצפון אירלנד ובבריטניה, הודיעה המחתרת האירית כי היא זונחת את מאבקה האלים ומניחה את נשקה לטובת מאמץ להגשים את יעדיה - איחוד צפון אירלנד והרפובליקה של אירלנד והפסקת השלטון הבריטי - באמצעים פוליטיים לגיטימיים.
בשיא פעילותו קיים ה-IRA קשרים עם ארגוני טרור ותנועות שונות ברחבי העולם, בין היתר עם פתח ועם חיזבאללה. מומחים ציינו בעבר שצפון אירים התאמנו במחנות של הפלסטינים במדינות ערב ובתמורה העניקו להם סיוע באירופה. אחד ההרוגים בסכסוך הדמים היה גם הלורד לואי מאונטבטן, בן דודה של המלכה הבריטית שנרצח ביחד עם נכדו ושני אנשים נוספים בפיצוץ סירתם בחופשה באירלנד ב-1979.
לפנייה לכתב/ת 
