נשיאת העליון לרב הראשי: דוחה את פנייתך למניעת הריסת בית הכנסת
השופטת מרים נאור הבהירה לרב יצחק יוסף כי לא תוכל להתחשב בדעתו בנוגע לבית הכנסת "איילת השחר" בגבעת זאב, מכיוון שהוא אינו צד בהליך המשפטי המתנהל בעניינו: "פסקי דין והחלטות שניתנו מדברים בעד עצמם"
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, הודיעה לרב הראשי לישראל יצחק יוסף כי היא דוחה את בקשתו למנוע את הריסת בית הכנסת "איילת השחר", שלטענת פלסטינים נבנה על קרקע פרטית. נאור הסבירה כי יוסף אינו צד בהליך המשפטי המרכזי שהתנהל בפרשה, ולפיכך אין באפשרותה להתחשב בעמדתו.
"נשיאת בית המשפט העליון ביקשה שאשיב לכבודו", כתב לרב עוזרה המשפטי, עו"ד רון גולדשטיין, "עם כל ההערכה הרבה שהיא רוחשת לכבודו, אין מקום שהנשיאה תתן החלטות בתיק לבקשת מי שאינו צד להליך. ניתנו בעניין זה פסקי דין והחלטות, ואלה מדברים בעד עצמם".
בפנייתו לשופטת נאור בשבוע שעבר, קרא הרב הראשי ל"עיכוב ההריסה לכל הפחות באופן זמני", וביקש "להתחשב בפסיקת ההלכה, על פיה כאשר מבקשים להחריב בית כנסת, חובה להתחיל בבניית בית כנסת חדש, ורק לאחר תחילת בנייתו ניתן לסתור את בית נכנסת הישן".
נציגי ארגון הרבנים "דרך אמונה", שנפגשו היום עם הרב יוסף במטרה "לחזק את ידי כבוד תורתו בעמידה מול בג"ץ", גינו את תשובת השופטת, ומסרו כי הם "מוחים בתוקף" על דבריה, המבטאים "חוסר הבנה בנושא חמור זה השייך להלכה ולכלל ישראל".
"רבני 'דרך אמונה' עומדים איתן לצד מתפללי בית הכנסת, יחד עם כל עם ישראל, ודורשים שלא לפגוע במקום", נכתב בהודעת הארגון, "אדרבה – יש להרחיבו ולהקים עוד בתי כנסיות ובתי מדרשות ברחבי ארצנו". הם ביקשו "לחזק את הצורך באמירה ברורה בעד יישוב ארץ ישראל ועמידתו של בית הכנסת על תילו".
יממה לאחר מכתבו של הרב יוסף, רוססה על הקיר החיצוני של בית המשפט העליון כתובת גרפיטי: "לא הורסים בית כנסת. רוצים מדינה יהודית". בעוד שבוע בדיוק יפוג האולטימטום שקבע בג"ץ לרשויות להריסת המבנה, ובמטה המאבק נערכים למניעתה "בכל מחיר".
"יש פה בלוני גז, ואנחנו מסירים את כל הכפפות נגד מדינת ישראל", הבהיר גבאי בית הכנסת, דוד הרוש, אנחנו מתבצרים כאן עד שנקבל תשובה שהכול נדחה או בוטל. לא ניתן לשום גורם במדינה להרוס אותו. כזה חילול השם גדול לא יהיה פה".
עוד לפני תשובת הנשיאה נאור לרב יוסף, אמר הרוש: "השופטת קיבלה מהרבנים הראשיים חוות דעת שאי-אפשר להרוס בית כנסת לפני שנבנה בית כנסת אחר, והיא פשוט לא מוכנה לפתוח את הראש ולחשוב על זה. היא אטומה, אבל נגד המחבלים היא ליברלית. היא רוצה לשמוע אותם, להאזין להם, רק לאימא שאיבדה את בנה היא לא הסכימה להקשיב. בושה וחרפה המדינה הזו".
ארבע שנות מאבק משפטי
כבר בשנת 2011 הוגשה עתירה לבג"ץ על-ידי אזרח פלסטיני שטען כי הקרקע פרטית ושייכת לו. רק אחרי שנים של דיונים החליט בג"ץ ביולי 2014 לקבל את העתירה והורה להרוס את בית הכנסת בתוך שנה, אך בחודש יוני האחרון התבקשו השופטים להאריך את מועד הפינוי שנקבע לחודש אוגוסט.
בהמשך ביקשה העמותה שמפעילה את בית הכנסת ארכה נוספת. השופטים נתנו ארכה עד ל-13 לאוקטובר ואז הגיעה בקשה נוספת, ועוד אחת – וגם הן אושרו. בהחלטה האחרונה בעניין קבע בית המשפט כי המבנה ייהרס עד ה-17 בחודש, מתח ביקורת על הרשויות הממתינות בכל פעם עד לרגע האחרון והביע תקווה כי הפעם ינהגו אחרת.
אף שגבעת זאב מצויה באזור בנימין, מעבר לקו הירוק, אופי היישוב, אנשיו ומתפללי "איילת השחר" אינו "מתנחלי", ולפיכך מאבקם אינו זוכה לגיבוי משמעותי מצד מנהיגי הימין, מנציגיו בכנסת ובממשלה, או ממועצת יש"ע. זו הסיבה לכך שהוא מופיע ב"לבוש" דתי ולא פוליטי.
גם המאבק המשפטי שינה כיוון: בית הכנסת, שהיה משיב בעתירה לבג"ץ בטענה כי נבנה על קרקע פרטית – עתר בעצמו נגד הרשויות האחראיות על מימוש צו ההריסה והכוחות המבצעים - הפעם בנימוקים חדשים מן המשפט הבינלאומי המעניקים הגנה משפטית לאתרים דתיים ובתי תפילה (holy cite) מפני הריסה. מי שגויס לייצג אותו הוא עו"ד גלעד קורינאלדי, שנודע כפרקליט שמנע את הריסת בתי הכנסת ביישובים היהודיים בחבל עזה במסגרת ההתנתקות.
במקביל לכך נעשו ניסיונות להגיע להסדר עם בעלי הקרקע הפלסטיניים, בפתרונות יצירתיים כגון רכישה בדיעבד וחילופי שטחים. בנוסף נרתמה לעניין לשכת הנשיא לשעבר שמעון פרס, באמצעות יועצו המדיני נדב תמיר, ומתפללי בית הכנסת אף פנו בעניין ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. בינתיים דחה בג"ץ את עתירת בית הכנסת, ונראה כי מבחינתו מטה המאבק הגדיש את הסאה.