האוצר נוטה לאמץ את תוכנית הרמטכ"ל
ברקע הדיונים על גובה תקציב הביטחון, הדגישו גורמים שמעורים בשיחות כי האוצר צפוי לקבל את תוכנית הקיצוצים של איזנקוט. "התוספת תגדל אם ההתייעלות תהיה משמעותית". על תוכנית לוקר: "במערכת הביטחון לא מוכנים לשמוע את השם הזה"
על רקע הליך אישור תקציב המדינה שצריך להסתיים עד 19 בנובמבר, גוברים המאמצים להגיע להבנות בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון לגבי גובה תקציב הביטחון שיובא לאישור חברי הכנסת בשבוע הבא. גורמים שמעורים היטב בשיחות המתנהלות בין האוצר לבין מערכת הביטחון אמרו אמש (יום ג') ל-ynet כי נטיית האוצר היא לקבל את תוכנית הקיצוצים הרב-שנתית הנרחבת (תוכנית "גדעון") שמוביל הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, עם שינויים מסוימים שהצבא יידרש לעשות עבור תוספת תקציב. אתמול עדכן גורם צבאי בכיר כי פורום המטה הכללי אישר את התוכנית, שתובא לאישור הדרג המדיני.
שר האוצר משה כחלון מעורה במשא ומתן עם מערכת הביטחון, ובשבוע שעבר נפגש גם עם הרמטכ"ל איזנקוט וגם עם שר הביטחון משה (בוגי) יעלון. במקביל, פועלים צוותים של שני המשרדים כדי להגיע עד סוף השבוע לסיכומים שיוצגו בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו.
טרם יציאתו לוושינגטון ביקש נתניהו להיות מעורה בהכנת תקציב הביטחון, ועל פי ההערכות באוצר, בסמוך לחזרתו מארה"ב יוצגו בפניו פרטי הסיכומים. "יש התקדמות יפה בשיחות, וההערכה היא שעד סוף השבוע נמצא פתרון", אמר גורם בכיר הבקיא בפרטי השיחות. "צה"ל יידרש לגעת בפנסיות, לבצע הליכי התייעלות, לקצר את השירות ועוד כמה צעדים. ככל שההתייעלות תהיה משמעותית יותר, כך תגדל התוספת, ולכן יש לצבא אינטרס לבצע מהלכים כאלה".
גורמים שמעורים בשיחות סיפרו כי במערכת הביטחון "לא מוכנים לשמוע על תוכנית 'לוקר'. זה נושא רגיש אצלם, ולמרות שבסופו של דבר הכיוון הוא לכלול גם סעיפים מתוכנית 'לוקר' מוקטנת, עדיף לדבר על תוכנית הרמטכ"ל". עם זאת, במשרד האוצר מסרבים להתייחס הערב לגובה תקציב הביטחון. "זה לא יהיה נכון לדבר על סכומים כרגע", אמר בכיר באוצר.
על אף האופטימיות, באוצר אומרים כי הקרבות והמלחמות בדיונים על התקציב קשים. "האווירה טובה, מתקדמים יפה ויש גם הסכמות, אבל יש מאבק קשה מאוד על כל סעיף. בכל מקרה, עד סוף השבוע זה חייב להיסגר".
ניסיון לפתור את המשבר בתקציב הביטחון
גובה תקציב הביטחון הפך למשבר של ממש לאחר שחברי הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון ושל ועדת הכספים דחו את התקציב שהוצג בפני חברי הכנסת, לאחר שגם שר הביטחון יעלון וגם יו"ר הוועדה ח"כ צחי הנגבי קראו לחברי הוועדה להצביע נגד תקציב הביטחון, שעמד על סך של כ-56 מיליארד שקל.
יעלון וחברי הכנסת, שנענו לקריאתו, אמרו כי התקציב שהוצג בפניהם אינו נותן מענה לצרכים של צה"ל, ואינו מאפשר לצבא להתנהל כראוי לנוכח האיומים והאתגרים שעומדים בפניו. בעקבות כך,
ועל רקע המשבר, הגיש יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת החוץ והביטחון הנגבי חמש הסתייגויות לוועדת הכספים שתדון היום בתקציב. ההסתייגויות כוללות סכומים שונים עבור תקציב הביטחון.
מדובר בסכומים שנעים סביב 60 מיליארד שקל ויותר. "ההסתייגויות נועדו לאפשר להעביר את התקציב לאחר שנוצר תקדים משפטי בגלל הפלת תקציב הביטחון בוועדה המשותפת", הסביר הנגבי. "אם הממשלה לא תציג סכום מוסכם לתקציב הביטחון, חברי הכנסת יוכלו להצביע על אחת ההסתייגויות במליאה ובכך לאשר גם את תקציב הביטחון, וגם את התקציב כולו, שחייב לעבור עד 19 בנובמבר".
ח"כ עפר שלח (יש עתיד), שחבר בוועדה המשותפת, שמע על תוכנית הנגבי בשיחה עם ynet וזעם. לדבריו, "זה תרגיל ששם ללעג ולקלס את כל התהליך של אישור תקציב המדינה ותקציב הביטחון. הוועדה המשותפת דנה במשך שבועות ולא אישרה אותו, ועכשיו הם מכינים ארסנל לאפשרויות של סגירת תקציב הביטחון ללא דיון. השאלה היא לא רק אם יגדילו את תקציב הביטחון, אלא לאיזו מטרה יגדילו. אנחנו חשבנו שחסרים סכומי כסף לצרכים מסוימים. עכשיו הם זורקים מספרים שאף אחד לא יבדוק למה הם מיועדים. הם מכינים מהלך שתקציב המדינה שמאושר בוועדת הכספים לא יהיה אותו תקציב שיעבור במליאה. זה לא היה בתולדות מדינת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
