חרם על ישראל – איך נשנה את זה?
המצב הקשה משפיע על כל רובדי החיים שלנו. כשאת חוסר השפיות הכללי מתחזקים מדי יום סרטוני פיגועים, ובאותו זמן באירופה מסמנים ומחרימים מוצרים ישראלים, פלא שאנחנו נעשים קהי חושים? איך אפשר להתמודד אחרת עם מציאות כזו? ד"ר מיכאל לייטמן בטור מהלב
בשיתוף קבלה לעם
סקר שנערך לאחרונה מצביע כי הילדים שלנו נמצאים בטראומה. שישים וארבעה אחוזים מהילדים פוחדים לצאת מהבית ולהסתובב במקומות ציבוריים או ללכת לבית הספר, בעקבות חשיפה לסרטונים קשים שהופצו בשבועות האחרונים.
כנסו לעמוד של ד"ר מיכאל לייטמן
ממבזק דמים אחד למשנהו אנחנו מתחילים לפתח אדישות מסוכנת, כמו מתרגלים לחיות עם החרדה. יש משהו מאוד לא שפוי במציאות שבה בכל רגע נתון - באוטובוס, ברכבת הקלה, בכניסה לקניון או במדרחוב - עלול להישלף סכין.
ואם לא די בצרות מבית, גם מחוץ מדינת ישראל נמצאת בעין הסערה. התקשורת הזרה מגיעה לשיאי אנטישמיות חדשים, וכפרס ניחומים החליט האיחוד האירופי להתחיל לסמן אלפי מוצרים ישראליים. המטרה - חרם על ישראל.
העולם תלוי בישראל
שנאת ישראל היא לא תופעה חדשה, היא כאן משכבר הימים, ללא קשר למצב הפוליטי. היחס של אומות העולם כלפינו מלווה אותנו זה אלפי שנים, ונראה כי הוא מושרש ביסוד הטבע. כבר מזמן נוכחנו לדעת שככל שהעולם סובל יותר, מופנית כלפינו אצבע יותר ויותר מאשימה, ולא רחוק היום שבו כל העולם ישנא אותנו, בדיוק כמו שהערבים שונאים אותנו עכשיו.
אז איך משנים את הגורל לטובה?
קודם כול מכירים בכך שהמפתח לשינוי הגורל נמצא בידינו בלבד (כפי שהעולם כולו טוען כנגדנו...), ואחר כך מתחילים לפעול – עושים מאמצים עילאיים להתחבר, לחזק את רשת הקשרים בינינו – חילוניים ודתיים, עולים וותיקים, פריפריה ומרכז – כולם. במקום עשרות שבטים שחיים כאן בפדרציה לא ברורה, עלינו להתחיל לחיות "כאיש אחד בלב אחד".
האם בכלל אפשר להתחבר? כל אדם אליו נפנה בשאלה זו יסכים להתחבר, אך מיד יפטיר כי הדבר לא אפשרי. נכון, כדי להתחבר אנחנו זקוקים לשיטה. השיטה הזאת היא חכמת הקבלה. חכמה שכל מהותה הוא תיקון הקשר בין אדם לאדם. כשאנחנו לומדים את חכמת הקבלה ומגלים באמצעותה, ולו רצון קטן לחיבור בינינו, אנחנו כבר מאזנים את מפת הכוחות המנהלת את חיינו. הנטייה לאהבת הזולת מעוררת את כוח הטוב שמתפשט דרכנו לאנושות כולה, ומרגיעה אותה. אומות העולם מרגישות בכך בתת ההכרה, ומוקירות לנו תודה.
האחדות בינינו מכתיבה איך ייראה מבזק החדשות הבא!
***
בהקדמה לספר הזוהר (סעיפים סו-עא) מוסבר איך החיבור בעם ישראל קובע את גורלו של העולם:
סו) ודע, שבכל דבר יש פנימיות וחיצוניות:
ובכללות העולם - נחשבים ישראל, זרע אברהם יצחק ויעקב, לפנימיות העולם, וע' אומות, נחשבים לחיצוניות העולם.
וכן בישראל עצמם - יש פנימיות, שהם עובדי ה' השלמים, וכן יש חיצוניות, שאינם מתמסרים לעבודת ה'.
וכן באומות העולם עצמם - יש פנימיות, שהם חסידי אומות העולם, ויש חיצוניות, שהם הגסים והמזיקים שבהם וכדומה.
וכן בעובדי ה', שבבני ישראל - יש פנימיות, שהם, הזוכים להבין נשמת פנימיות התורה וסודותיה, וחיצוניות, שהם אותם, שאינם עוסקים, אלא בחלק המעשה שבתורה.
וכן בכל אדם מישראל - יש בו פנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבו, שהיא סוד הנקודה שבלב, וחיצוניות, שהיא בחינת "אומות העולם" שבו, שהוא הגוף עצמו. אלא, שאפילו בחינת "אומות העולם" שבו, נחשבים בו, כמו "גרים". כי להיותם דבוקים על הפנימיות, הם דומים לגרי צדק מאומות העולם, שבאו והתדבקו בכלל ישראל.
סז) ובהיות האדם מישראל, מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו, שהיא בחינת "ישראל" שבו, על חיצוניותו, שהיא בחינת "אומות העולם" שבו. דהיינו, שנותן רוב טרחתו ויגיעתו, להגדיל ולהעלות בחינת פנימיות שבו, לתועלת נפשו, וטרחה מועטת, בשיעור המוכרח, הוא נותן לקיום בחינת "אומות העולם" שבו, דהיינו לצרכי הגוף. דהיינו, כמו שכתוב (אבות, פ"א): "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי", הנה אז, גורם במעשיו, גם בפנימיות וחיצוניות של כללות העולם, שבני ישראל עולים בשלמותם מעלה מעלה, ואומות העולם, שהם החיצוניות שבכללות, יכירו ויחשיבו את ערך בני ישראל.
ואם חס ושלום להיפך, שהאדם הפרטי מישראל, מגביר ומחשיב את בחינת חיצוניותו, שהיא בחינת "אומות העולם" שבו, על בחינת "ישראל" שבו, וכמו שכתוב (דברים, כ"ח): "הגר, אשר בקרבך", דהיינו החיצוניות שבו, "יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה, בעצמך", דהיינו הפנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבך, "תרד מטה מטה". אז גורם במעשיו, שגם החיצוניות שבכללות העולם, שהם אומות העולם, עולים מעלה מעלה, ומתגברים על ישראל, ומשפילים אותם עד לעפר. ובני ישראל, שהם הפנימיות שבעולם, ירדו מטה מטה חס ושלום.
סח) ואל תתמה על זה, שאדם פרטי, יגרום במעשיו, מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו "חוק ולא יעבור", אשר הכלל והפרט שוים, כשתי טפות מים. וכל שנוהג בכלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה, את הכלל כולו.
ובזה יתבאר לך, מה שמובא בזוהר, שמתוך העסק, בספר הזוהר ובחכמת האמת, יזכו לצאת מתוך הגלות, לגאולה שלימה (תיקונים, סוף תקון ו'). שלכאורה, מה ענין לימוד הזוהר, לגאולתם של ישראל מבין האומות?
סט) ובהמבואר מובן היטב, כי גם התורה, יש בה פנימיות וחיצוניות, כמו כללות העולם כולו. ולפיכך, גם העוסק בתורה, יש לו אלו ב' המדרגות.
ובהיותו, מגביר טרחתו בפנימיות התורה וסודותיה - נמצא גורם בשיעור הזה, שמעלת פנימיות העולם, שהם ישראל, תעלה מעלה מעלה, על חיצוניות העולם, שהם אומות העולם. וכל האומות, יודו ויכירו, בשבחם של ישראל עליהם. עד שיקוים הכתוב (ישעיה, י"ד): "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'". וכמו כן הכתוב (ישעיה, מ"ט): "כה אמר ה' אלקים, הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נסי, והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה".
אבל אם חס ושלום להיפך, שהאדם מישראל, משפיל מעלת פנימיות התורה וסודותיה, הדנה בדרכי נשמותינו ומדרגותיהן, וכן בחלק השכל וטעמי מצוה, כלפי מעלת חיצוניות התורה, הדנה בחלק המעשה בלבד. ואפילו, אם עוסק פעם בפנימיות התורה, הריהו מקציב לה, שעה מועטת מזמנו, בשעה שלא יום ולא לילה, כמו שהיתה חס ושלום, דבר שאין צורך בו - הוא נמצא גורם בזה, להשפיל ולהוריד מטה מטה, את פנימיות העולם, שהם בני ישראל, ולהגביר את חיצוניות העולם עליהם, שהם אומות העולם. וישפילו ויבזו את בני ישראל, ויחשיבו את ישראל, כמו שהיו דבר מיותר בעולם, ואין לעולם חפץ בהם חס ושלום.
ולא עוד, אלא גורמים בזה, שאפילו החיצוניות שבאומות העולם, מתגברת על פנימיות שלהן עצמן. כי הגרועים שבאומות העולם, שהם המזיקים ומחריבי העולם, מתגברים ועולים מעלה על הפנימיות שלהם, שהם חסידי אומות העולם. ואז, הם עושים כל החורבנות והשחיטות האיומים, שבני דורנו היו עדי ראיה להם, השם ישמרנו מכאן ואילך.
הרי לעיניך, שגאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה. ולהיפך, כל החורבנות וכל ירידתם של בני ישראל, הם מחמת, שעזבו את פנימיות התורה, והשפילו מעלתה מטה מטה, ועשו אותה, כמו שהיתה חס ושלום דבר, שאין צורך בו כלל.
ע) וזה שאמרו בתיקוני הזוהר (תיקון ל', נתיב תנינא)... "אוי להם, שהם גורמים במעשיהם הללו, שיהיו, עניות וחרב וחמס וביזה והריגות והשמדות, בעולם".
עא) וטעם דבריהם הוא, כמו שבארנו, שבהיות כל עוסקי התורה, מזלזלים בפנימיות שלהם, ובפנימיות התורה, ומניחים אותה, כמו דבר, שאין צורך בו בעולם, ויעסקו בה, רק בשעה שלא יום ולא לילה, והמה בה, כעורים מגששים קיר - שבזה, המה מגבירים את חיצוניותם עצמם, דהיינו תועלת גופם, וכן חיצוניות התורה, המה מחשיבים, על פנימיות התורה.
ואז המה גורמים, במעשיהם הללו, שכל בחינות החיצוניות, שישנן בעולם, מגבירות את עצמן, על כל חלקי הפנימיות שבעולם. כל אחת לפי מהותה:
א. כי החיצוניות שבכלל ישראל, דהיינו "עמי הארצות" שבהם, מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבכלל ישראל, שהם גדולי התורה.
ב. וכן החיצוניות שבאומות העולם, שהם בעלי החורבן שבהם, מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבהם, שהם חסידי אומות העולם.
ג. וכן חיצוניות כל העולם, שהם אומות העולם, מתגברת ומבטלת את בני ישראל, שהם פנימיות העולם.
ובדור כזה, כל בעלי החורבן שבאומות העולם, מרימים ראש, ורוצים בעיקר להשמיד ולהרג את בני ישראל, דהיינו כמו שאמרו חז"ל (יבמות ס"ג): "אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל". דהיינו, כמו שנאמר בתיקונים הנ"ל, שהם גורמים, עניות וחרב ושוד והריגות והשמדות, בעולם כולו.
ואחר שבעונותינו הרבים, נעשינו עדי ראיה, לכל האמור בתיקונים הנ"ל. ולא עוד, אלא שמדת הדין, פגעה דווקא בטובים שבנו, כמו שאמרו חז"ל (בבא קמא ס'): "ואינה מתחלת, אלא מן הצדיקים תחילה". ומכל הפאר, שהיה לכלל ישראל, בארצות פולין וליטא וכו', לא נשאר לנו, אלא השרידים שבארצנו הקדושה.
הנה מעתה, מוטל רק עלינו, שארית הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה. וכל אחד ואחד מאתנו, שרידי הפליטה: יקבל על עצמו, בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך, את פנימיות התורה, וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה.
ואז יזכה, כל אחד ואחד מאתנו, להגביר מעלת פנימיותו עצמו, דהיינו בחינת "ישראל" שבו, שהיא צרכי הנפש, על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת "אומות העולם" שבו, שהיא צרכי הגוף.
ויגיע כח הזה, גם על כלל ישראל כולו, עד ש"עמי הארצות" שבנו, יכירו וידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם, ויצייתו להם.
וכן פנימיות אומות העולם, שהם חסידי אומות העולם, יתגברו ויכניעו את החיצוניות שלהם, שהם בעלי החורבן.
וכן פנימיות העולם, שהם ישראל, יתגברו בכל שבחם ומעלתם, על חיצוניות העולם, שהם האומות.
ואז, כל אומות העולם, יכירו ויודו, במעלת ישראל עליהם.
ויקיימו הכתוב (ישעיה, י"ד): "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'". וכן (ישעיה, מ"ט): "והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה". וזה שאמרו בזוהר, נשא, דף קכד ע"ב, וזה לשונם: "בחיבור הזה שלך, שהוא ספר הזוהר, יצאו בו מן הגלות, ברחמים". דהיינו, כמבואר. אמן כן יהיה רצון.
הטור נכתב על פי סופו של המאמר "הקדמה לספר הזוהר"
שכתב "בעל הסולם"
- הרב יהודה אשלג.
הד"ר מיכאל לייטמן עומד בראש ארגון "קבלה לעם"
העולמי. מדי יום מעניק ד"ר לייטמן שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66
, ובימי ראשון בשעה 20:00 עונה על שאלות המאזינים ברדיו 103FM
.
לפנייה לכתב/ת 
