"חניה עולה 100 אלף ש' לדירה - יקר ומיותר"
בכנס נדל"ן בבת ים טענה מתכננת מחוז ת"א באוצר כי החניות מהוות חסם משמעותי במיזמי התחדשות עירונית: "אחד הרכיבים שניתן להוריד זה רכיב החניה - אנחנו נוסעים במוצר שהולך להיות פרה-היסטוריה בעוד 20 שנה"
"עלות החניה במגרש פרטי מגיעה ל-100 אלף שקלים לדירה - וזה יקר ומיותר". כך טענה אמש (ג') אדריכלית נעמי אנגל, מתכננת מחוז תל-אביב במשרד האוצר, בכנס להתחדשות עירונית שנערך בבת ים. בכנס, שנערך על ידי חברת מידע כנסים בשיתוף עיריית בת ים, טענה אנגל כי סוגיית החניות מהווה חסם משמעותי בהתחדשות עירונית. "אחד הרכיבים שניתן להוריד זה רכיב החניה. אנחנו נוסעים במוצר שהולך להיות פרה-היסטוריה בעוד 10 או 20 שנה", היא אמרה.
- זכויות התמ"א יורחבו, אך ייגבה היטל השבחה
- שיא בבקשות לביצוע תמ"א 38 ב-2014
- הצצה: כך נראים מבפנים חניוני העתיד
לדבריה, "מה שראינו בשיטפונות האחרונים זה הצגת תכלית למה שנראה אם יהיו פה הרבה חניונים תת-קרקעיים. אם נבנה חניונים ציבורים מכניים, מתוך הנחה שרק לכל משפחה שלישית או רביעית יהיה רכב פרטי, אז גם הבנייה של הפרויקטים תהיה מהירה יותר. זה קיים היום בערים כמו מדריד וערים גדולות אחרות - והרשויות צריכות לשקול את זה".
אנגל אף התייחסה לעיכובים באישור תוכניות בנייה ומתן היתרים בוועדות התכנון. "אחד האמצעים הקריטיים לקיצור אישור התוכניות בוועדות המחוזיות הן הכנת תוכניות מתאר מקומיות להתחדשות עירונית על ידי הוועדות המקומיות", ציינה, "בערים שבהן יש תוכנית כללית להתחדשות עירונית - מהירות האישור כפולה כי היא לא נתקלת במכשולים".
מתכננת המחוז סיפקה כדוגמא את התוכניות של עיריית תל-אביב במתחם לה גארדיה בדרום-מזרח העיר ובשכונת נווה שרת שבצפון-מזרח העיר - שאיפשרו לאשר את התוכניות במהירות. "גם תוכניות הכוללות מדיניות בנייה לגובה מסייעות לקדם מהר יותר את התוכניות הנקודתיות", היא הוסיפה.
בתגובה לדברי מהנדס העיר בת ים, שוקי פתאל, כי יש לחזק את הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה ולהוסיף להן כוח אדם - השיבה ציינה אנגל כי "הוועדות המקומיות חייבות לקבל חיזוק מקצועי. צריך להכין תוכנית לאומית לתוספת של אלפי אדריכלים, אדריכלי נוף ומהנדסים בשנים הבאות".
"היזמים עוברים ויה דלורוזה מול הדיירים הסרבנים"
אנגל התייחסה לטענות שהועלו נגד ועדות מקומיות שלא מאשרות תוכניות להתחדשות עירונית. "הרשות המקומית צריכה לספק תשתיות ומבני ציבור לפרויקטים - ולא תמיד זה פשוט. בבני ברק כל בניין מייצר דרישה לכיתת גן ילדים. אם אין לעירייה אפשרות לספק זאת, היא לא יכולה לאשר היתר בנייה". אנגל אף הזהירה כי "בגבעתיים בעוד כמות מסוימת של היתרים לא יהיו פתרונות לביוב, לכן הממשלה חייבת לקדם מימון לרשויות לצורך ההתחדשות העירונית".
עו"ד קרן בן דוד, יו"ר חברת דוידסון החזקות שהשתתפה אף היא בכנס, טענה כי הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה אינן מבינות את המורכבות והסיכונים של פרויקטים בהתחדשות עירונית ואת אי-הוודאות של היזמים. "היזם עובר ויה דלורוזה מול הדיירים והדיירים הסרבנים, וצריך להוציא הרבה כסף כדי לפתור את כל הבעיות, הוועדות צריכות להבין זאת ולתת יותר זכויות", אמרה.
עו"ד ערן בליאנט, שותף במשרד עוה"ד שבולת ושות', התייחס גם הוא לעיכובים בוועדות התכנון. "הליכי התכנון הם מסורבלים וארוכים. אמנם הולכים לתגבר את ועדות הערר, אך במקביל יש לצמצם את עילות הערר, כך שלא על כל דבר קטן אפשר להגיש ערר. יש לקבוע מראש דברים מהותיים. היום כל בניין שכן לתמ"א 38 מגיש התנגדות ומעכב את מתן ההיתר בשנה. צריך לראות איך מונעים את זה".
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, המליץ ליזמים למהר כמה שיותר כדי להספיק ולממש את מה שנשאר מתחום ההתחדשות העירונית. "בעוד כמה שנים לא בטוח שיהיה עוד התחדשות עירונית", הוא טען.
ראש עיריית בת ים, יוסי בכר, הוסיף כי "יש סיבות רבות למה להשקיע בהתחדשות עירונית. בבת ים, למשל, הסיבה המרכזית היא התיישנות בניינים. אבל יש גם סיבות נוספות כמו פגעי טבע, גידול באוכלוסין והצורך בהגדלת ההיצע. אנחנו משקיעים בתחום ההתחדשות העירונית המון אנרגיה". לדבריו, "התחדשות עירונית בראייה שלנו היא לא רק בבניין הפרטי אלא גם במרחב הציבורי - אנחנו צריכים לחדש את הגינות הציבוריות, לבנות מוסדות תרבות ומבני ציבור. זה חייב ללכת ביחד - ציבורי ופרטי יחד".
