האיחוד האירופי על סימון המוצרים מההתנחלויות: "כל מדינה תחליט בעצמה"
על רקע המחאה בישראל נגד החלטת הנציבות בבריסל, קיים שגריר האיחוד בארץ מסיבת עיתונאים: "מוצר מהשטחים לא יכול להיות מסומן כישראלי, האיחוד לא מכיר בגבולות האלה". הוא מתעקש: "זה לא חרם כי אנו מתירים לשווק את המוצרים". נתניהו הגיב להחלטה: "האיחוד האירופי צריך להתבייש"
בהודעה שפרסמה היום (ד') נציבות האיחוד האירופי נטען שההחלטה לסמן מוצרים שמגיעים מההתנחלויות לא מהווה חוק חדש, ובכל מקרה האופן שבו ייאכף הסימון נשאר בידיה של כל אחת מחברות האיחוד.
לקריאת ההחלטה של נציבות האיחוד האירופי - לחצו כאן
במקביל, על רקע הביקורת החריפה בישראל על המהלך, קיים שגריר האיחוד האירופי בישראל, לארס פאבורג אנדרסן, מסיבת עיתונאים שבה התעקש: "סימון המוצרים הוא הליך טכני. הוא לא מביע מדיניות חדשה או יוזמות חדשות אלא למעשה יישום של החלטה שכבר נלקחה. המטרה היא להבטיח שצרכנים ידעו מאין מגיע המוצר שהם קונים. המוצרים שמגיעים משטחים שנמצאים תחת שליטת ישראל מ-1967 לא יכולים להיות מסומנים כייצור ישראלי, כי האיחוד לא מכיר באזורים שמעבר לקו הירוק כחלק מגבולותיה הלאומיים של ישראל".
אנדרסן, שזומן לשיחת נזיפה במשרד החוץ אחר הצהריים, דחה את הטענות שמדובר בחרם על ישראל: "איך זה יכול להיות חרם אם מתירים לשווק את המוצרים? האיחוד האירופי נגד חרם ובידוד בינלאומי של ישראל. מוצרים מההתנחלויות מוזמנים לשוק האירופי אך הם לא יכולים להיות מתויגים תחת ישראל".
ראש הממשלה בנימין נתניהו, השוהה בוושינגטון, פרסם בינתיים הודעת תגובה ולפיה החלטת הנציבות היא "צביעות ומוסר כפול, ומתייחסת רק לישראל ולא לסכסוכים אחרים ברחבי העולם. האיחוד האירופי החליט לסמן רק את ישראל, ואיננו מוכנים לקבל את העובדה שאירופה מסמנת את הצד המותקף במעשי טרור. כלכלת ישראל חזקה ותעמוד בכך. מי שייפגעו יהיו דווקא הפלסטינים שעובדים במפעלים הישראליים. האיחוד האירופי צריך להתבייש".
בכירים ישראלים אמרו היום כי "אימוץ ההנחיות מעלה תהיות לגבי התפקיד שהאיחוד האירופי יוכל למלא בעתיד בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני והיכולת לראות באיחוד מתווך הוגן ואובייקטיבי".
חרף ההתנגדות החריפה בישראל, נציבות האיחוד בבריסל אישרה מוקדם יותר החלטה מספטמבר האחרון לסמן מוצרים מהשטחים שנכבשו ב-1967: ההתנחלויות, מזרח ירושלים ורמת הגולן. המוצרים יסומנו כך: תוצרת הגדה המערבית (התנחלות ישראלית) או תוצרת רמת הגולן (התנחלות ישראלית).
בהחלטה מסבירים כי אם הכיתוב יהיה "מתוצרת הגדה המערבית" או "מתוצרת רמת הגולן" זה יטעה ולכן חייבים להוסיף בסוגריים - התנחלות ישראלית.
באופן מוזר כוללת ההחלטה גם ייצוא מרצועת עזה. מוצרים שמיוצרים ברשות הפלסטינית או בעזה מסומנים בדרך שונה: תוצרת הגדה המערבית/עזה (Ptoduct of the WB/Gaza). בכירים בישראל אומרים שהדבר מעיד על כך שמדובר במסמך פוליטי, ושמבחינתם נמשך הכיבוש על עזה, או שהיא תחת מצור.
השר אופיר אקוניס אמר בנוגע לסימון המוצרים כי מדובר ב"כתם מוסרי על מצחה של אירופה". בפגישה בכנסת עם משלחת של פרלמנטרים ומעצבי דעת קהל ממדינות מזרח אירופה הוסיף כי "הסתבר היום שאירופה לא למדה דבר מן ההיסטוריה הקרובה. אני מצפה מכם שתגנו את ההחלטה הלא מוסרית הזאת ולא תהיו שותפים לה".
ההמלצה על הצעד התקבלה לפני חודשיים ברוב של 525 תומכים מול 70 מתנגדים. ישראל ניסתה לדחות עד לרגע האחרון את פרסום ההנחיות, הן באמצעות פנייה לנציבים ולמדינות החברות באיחוד, והן באמצעות פנייה לממשל האמריקני לצורך הפעלת לחץ. גורם מדיני בירושלים אמר בתגובה ש"מדובר בהחלטה שערורייתית שמפלה לרעה אזרחים ישראלים ויוצרת אווירה של חרם. זהו פרס לטרור".
המסמך המדובר אמור לחייב את כל 28 המדינות החברות באיחוד לסמן שורה של מוצרים ובכללם פירות וירקות טריים, דבש, שמן זית, יין ומוצרי קוסמטיקה, וכן לקבוע באיזו צורה יתבצע הסימון. המסמך קובע עוד כי אם המוצרים מגיעים עם הסימון "תוצרת ישראל", הדבר עלול להטעות את הצרכן האירופי ולכן חובה על היבואן לדאוג לסימון אותנטי באמצעות ההתוויה האירופית.
באיחוד טוענים שמדובר במוצרים המהווים פחות מ-1% מהסחר בין אירופה לישראל - כ-30 מיליארד אירו. מנגד, ישראל טוענת שהיקף הייצוא הישראלי מההתנחלויות עומד על כ-300 מיליון דולר לשנה. בעבר טען הבנק העולמי שאם כוללים את מזרח ירושלים ומוצרים שנוצרים באופן חלקי בהתנחלויות – גובה הייצוא מגיע למיליארדי דולרים.
לפנייה לכתב/ת 
