תושבי צפון מזרח י-ם עתרו: "העירייה מזניחה"
פלסטינים מכפר עקב, סמיראמיס ואל-מטאר טענו שבמשך שנים לא תוקנו התשתיות והכבישים. ביהמ"ש חייב אותה לגבש תוכנית מקיפה לשיפור
תושבי שכונות פלסטיניות בצפון-מזרח ירושלים עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בעיר בדרישה שהעירייה תדאג לסדר את הכבישים והמדרכות שהוזנחו במשך עשרות שנים, ומסכנות את חייהם של התושבים וילדיהם. בעקבות זאת קבע לאחרונה השופט דוד מינץ שהעירייה אכן לא עמדה בחובותיה,
וחייב אותה לגבש תוכנית לתיקון התשתיות באזור.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- ילדה בת 9 שנאסרה בסודן תוכר כאסירת ציון
- 807 אלף ש' למפונה גוש קטיף שציוד שלו נגנב
- האם קורבן שיימינג יכול לתבוע בבית המשפט?
- אחרי 42 שנה: ארוסה תוכר כאלמנת יום כיפור
בעתירה שהוגשה על ידי תושבי שכונות כפר עקב, סמיראמיס ואל-מטאר נטען שהעירייה לא דואגת למילוי חובותיה הקבועות בדין: לתקן כבישים ומערכות הניקוז, להסיר מפגעים ומכשולים, לבנות מדרכות, לסמן מעברי חצייה, להציב תמרורים וכדומה. לדבריהם היא מעלה את רמת הסיכון של כל התושבים החשופים לסכנות ממשיות בכבישים, בין השאר של תלמידים בדרכם לבתי הספר (ופוגעת בזכותם לחינוך), ושל חולים בדרכם למרפאות (ופוגעת בזכותם לבריאות).
מאוחדת
המדינה: קשה לחקור עבירות בנייה במזרח י-ם
עו"ד ציפי מרגלית
ביהמ"ש ביטל כתב אישום נגד בני זוג ממזרח העיר מאחר שהוגש ללא חקירה. התביעה התגוננה: צריך להגיע לשם עם משטרה, אין כוח אדם
לטענתם, כבר שנים שהעירייה לא מבצעת תחזוקה שוטפת בכבישים, ונמנעת מלהכין תוכנית ארוכת טווח כדי להקטין את הנזקים ומפגעי הבטיחות. הם הוסיפו שהסכנה שבה הם עומדים אינה מתקבלת על הדעת ומהווה אפליה ברורה וזועקת למול השכונות האחרות בירושלים.
העירייה ביקשה להוסיף לעתירה את המדינה, שכן לטענתה המצב הביטחוני הוא זה המקשה עליה לבצע את הטיפול בשכונות באופן תדיר ורציף. משכך, זה לא סביר לחייב אותה לשאת לבד בכל העלויות הכרוכות במתן השירותים בשכונות שקיימת בעיתיות להיכנס אליהם בעקבות גדר ההפרדה.
מעבר לכך, טענה העירייה, היא עושה כמיטב יכולתה לתחזק את הכבישים בשכונות, אולם הכניסה לשם כרוכה בתיאום עם צה"ל, ולכן היא מספקת את שירותיה באמצעות חברות קבלן, מה שמקשה עליה ומייקר את העלויות.
המדינה טענה שתיקון ושיפור תשתיות הכבישים בשכונות הם תפקידי העירייה ונמצאים תחת אחריותה וסמכותה הבלעדית. היא הוסיפה שמשרד התחבורה העמיד לעירייה תקציב של יותר מ-423 מיליון שקל בשנים 2014-2010 לשיפור תשתיות התחבורה, אולם העירייה השתמשה במחציתו בלבד, כך שאינה יכולה לבוא בטענות למשרד.
סדרי עדיפויות
השופט דוד מינץ קבע כי טוב עשתה העירייה כשלא כפרה בחיובה העקרוני לבצע את המוטל עליה לפי פקודת העיריות. אמנם יש לה שיקול דעת כיצד לפעול, מתי ואיך יבוצע השירות שעליה לספק, אך טוב אם תכניס את מצוקת אותן שכונות לסדר עדיפויותיה.
במקרה זה, סבר השופט, העירייה לא עמדה בחובתה לבדוק באופן מתמיד את סדרי העדיפויות הקיימים ואת אופן הטיפול והתחזוקה בשכונות, וגם לא הוכיחה את טענתה שלפיה עשתה את כל שביכולתה כדי להתגבר על הקשיים הקיימים. לדעתו, העירייה לא רשאית להתנער מכל אחריות למילוי חובותיה ולהפילה על כתפי המדינה.
השופט סבר שמחדלי העירייה מצדיקים את התערבות בית המשפט, אולם קיבל את בקשתה לבחון מחדש, יחד עם המדינה, את הפתרונות לבעיות שהעלו העותרים. הוא הורה לעירייה לגבש תוכנית ביצוע לשיפור ותיקון הכבישים, המדרכות ומערכות הניקוז תוך שלושה חודשים, ולהיערך לביצוע התוכנית בפועל שישה חודשים לאחר מכן.
באותה מידה יכול היה בית המשפט לדחות את העתירה על הסף, ולו רק מהטעם שהסעדים שהתבקשו היו כלליים ביותר ולא מפורטים כנדרש בעתירות מנהליות. עם זאת נראה שעמדת המדינה, ובפרט עמדת משרד התחבורה, הם שהמריצו את השופט לפסוק, למרות הקשיים, נגד העירייה. לא רק שמשרד התחבורה בחר שלא לתמוך בטענותיה העקרוניות בנוגע לקשיים בטיפול ובתחזוקה של התשתיות, אלא למעשה הפנה כלפיה - במפורש או במשתמע- אצבע מאשימה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ העותרים: עו"ד מועין עודה
- ב"כ המשיבים: עו"ד דני ליבמן, עו"ד א.שפט (בשם עיריית ירושלים ומר ניר ברקת, ראש העיר), ועו"ד יעקב פונקלשטיין (בשם המדינה)
- עו"ד כפיר יפת עוסק בתכנון ובניה
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
