למעט בית אחד: בג"ץ אישר הרס בתי מחבלים
המדינה קיבלה אור ירוק להרוס את בתיהם של 5 מחבלים שהיו מעורבים בפיגועים שבהם נרצחו 4 ישראלים: בני הזוג הנקין, מלאכי רוזנפלד ודני גונן. עתירתו של אחד מרוצחי רוזנפלד התקבלה. הנשיאה נאור: "הריסת בתים יוצרת הרתעה". כעת נותר לראות מתי היא תבוצע בפועל
עכשיו זה סופי: בג"ץ דחה הערב (ה') חמש עתירות שהוגשו נגד הריסת בתיהם של שישה מחבלים שהיו מעורבים בפיגועים שבהם נרצחו בני הזוג נעמה ואיתם הנקין, מלאכי רוזנפלד ודני גונן. העתירה היחידה שהתקבלה נוגעת למחבל עבדאללה מניר צאלח אסחאק, אחד מרוצחי רוזנפלד, שהתגורר בשכירות בדירה בסילוואד מצפון לרמאללה. השופטים קבעו שאין זיקה מספקת בינו לבין המשפחה המתגוררת בבית.
גורמים בכירים אומרים כי לפי הנוהל החדש, המדינה תהרוס בתי מחבלים בין שבועיים לחודש מרגע ביצוע הפיגוע. שרת המשפטים איילת שקד הצליחה לקצר משמעותית את תהליך הריסת הבתים משנה לכחודש כשבתוך שבועיים ימסרו למשפחה את צו ההריסה.
בפיקוד מרכז נערכים להריסה בימים הקרובים בהתאם להיתכנות מבצעית. בצה"ל מודעים לאור הירוק שהגיע היום מבג"ץ וההכנות המקדימות, מדידות הבתים, הפקודות והיערכות הכוחות נעשתה עוד בטרם הדיונים בבית המשפט.
לפסק דינה של נשיאת העליון, השופטת מרים נאור, הצטרפו השופטים חנן מלצר ונעם סולברג. בפסק הדין כתבה נאור: "כפי שנקבע בפסיקה, תכלית התקנה היא הרתעתית, ולא עונשית. תכלית זו הוכרה כתכלית ראויה. הריסת בתים היא אמנם בגדר צעד חריף וקשה, בעיקר משום פגיעתו בבני משפחתו של המחבל אשר לעתים לא סייעו בידו ולא ידעו על תכניותיו... לעתים אין מנוס מלעשות בה שימוש. כאלה הם כל המקרים מושא הצווים שלפנינו, אשר עניינם בפיגועים אכזריים, שבהם נרצחו אזרחים ישראלים בדם קר. החומר שהוצג לנו הניח את דעתי שחשש לפגיעה בבתי משפחות המחבלים יוצר הרתעה אצל מחבלים".
את העתירות לבג"ץ הגיש המוקד להגנת הפרט בשמן של משפחות המחבלים. בעקבות הגשת העתירות הקפיא בג"ץ את הריסת הבתים עד לקבלת פסק הדין שפורסם הערב. במקביל נמסר היום למשפחתו של המחבל שחוסל אחרי הפיגוע בארמון הנציב, בהאא מוחמד חליל עליאן, כי ביתה ייהרס.
לגבי אי הריסת הבית של אסחאק הוסיפה השופטת נאור: "אין בכוונתי לקבוע כי בכל מקרה שבו התגורר מחבל בשכירות לא ניתן יהיה לנקוט כלפיו אמצעי של הריסה. מסקנתי מוגבלת לנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, שבו לא ניתן לראות באמצעי כזה במכלול הנסיבות שתוארו אמצעי מידתי".
על טענת האפליה בין פלסטינים ליהודים כתב השופט סולברג: "הטעם לכך שלא נעשה שימוש בתקנה 119 כלפי יהודים נעוץ בכך שבמגזר היהודי אין צורך באותה הרתעה סביבתית שהיא תכליתה של הריסת הבתים. הציבור היהודי, ככלל, מוּרתע ועומד, ואינו מוּסת. אמנם אין לכחד: יש ויש מעשים של תקיפה מצד יהודים כלפי ערבים... אך השוני עולה על הדימיון בכמה וכמה היבטים".
לסיכום כתב השופט סולברג: "אין לי אלא להצטרף לדברים הללו ולקוות שחכמי המשפט הבינלאומי ומלומדיו ימשיכו לפתח את ההיבטים המשפטיים היחודיים למצב של לחימה בין מדינה ריבונית לבין ארגוני טרור, ולהסדיר תחום זה תוך מציאת איזון הולם בין ההגנה ההומניטרית על זכויות האדם מחד גיסא, לבין שמירת יכולתן של מדינות להילחם בארגוני טרור באופן אפקטיבי מאידך גיסא".
השופט מלצר התייחס לההורים השכולים שהופיעו בפני בג"ץ, ולעימות של השופטת נאור עם דבורה גונן: "אני מוצא לנכון להזכיר את הדברים המרגשים והנוגעים ללב שהושמעו בדיון מפי אמו של דני גונן ז"ל, גברת דבורה גונן, ומפי אביו של מלאכי רוזנפלד ז"ל, מר אליעזר רוזנפלד. מעבר לתיאור יקיריהם שנרצחו, כאשר שירת חייהם בדמי ימיהם נפסקה, והמחשת האובדן הקשה שנגרם למשפחותיהם ולעם ישראל – הם ביקשו לתמוך בצווים שהוצאו על ידי המפקד הצבאי לא מטעמים של נקם, אלא משיקולים של הרתעה – כדי שאחרים לא ייפגעו כמו ילדיהם וכמותם".
אליעזר רוזנפלד אביו של מלאכי ז"ל הגיב להחלטה: "התחושה היא קשה. כשהבן שלי נרצח לא בדקו איפה הוא גר אלא רצחו אותו בגלל שהיה יהודי. נכון שהנסיבות המשפטיות מהוות בעייה אבל צריך לבדוק איך בכל זאת אפשר לתת ענישה שתרתיע. אני בטוח שיש לממשלה סל ענישה שיגרום להרתעה. מעבר לכך, בעזרת עמותת אלמגור, נבדוק את הפרטים ונמשיך במאבק להשית ענישה על משפחת המחבל".
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, כתב אחרי ההחלטה בעמוד הפייסבוק שלו: "אני מברך על החלטת בג"ץ להרוס את בתי המחבלים. אני מקווה שעכשיו הממשלה תפסיק להתמהמה ותפעל באופן מיידי וללא דחיות נוספות על מנת להעביר את המסר שמחבלים ומשפחותיהם משלמים מחיר כבד".
רקע: המאבק על ההריסה
ברקע הדיונים בעתירות דרש ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל החלטה מהירה יותר בסוגיית הריסת בתי המחבלים. במהלך דיון שהתקיים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אמר נתניהו כי "בית המשפט אינו פועל בזדון בעניין הריסת בתי המחבלים והוא גם אינו פועל למען אויבי ישראל. הממשלה קיבלה החלטה להרוס את בתי המחבלים ונכון שזה יבוצע סמוך ככל הניתן לאירוע כדי לחזק את ההרתעה. כל שאנחנו מבקשים מבית המשפט הוא להחליט מהר יותר, גם אם ההחלטה בסופו של דבר תהיה בניגוד לעמדתנו".
בעקבות כך מתח בג"ץ ביקורת על הדברים. בדיון בעתירות למנוע את הריסת הבתים פנה השופט חנן מלצר לנציג הפרקליטות ואמר: "קודם כול אתם אומרים שזה דחוף ומכניסים את כל המערכת ללחץ, ואחרי שניתן פסק הדין אתם משתהים?".
השופט מלצר אמר עוד לנציג הפרקליטות עו"ד אבינעם סגל: "תביאו לנו רשימה מתי היה האירוע, מתי ניתן פסק הדין ומתי מימשתם אותו. היו מקרים שהדברים אושרו ואתם השתהיתם חודשים בביצוע, הרי אומרים שבתי המשפט מעכבים את הדברים".
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, תהתה באותו דיון מדוע נמסרו צווי הריסת בתים באוקטובר בהתייחס לפיגועים שהתרחשו ביוני. לדבריה, "לקח לכם ארבעה חודשים ואז נתתם לבאי כוח העותרים 48 שעות. יש לזה הצדקה? בטווח של ארבעה חודשים לא צריך לתת זמן סביר לתגובה?".
בדיון המדובר אף התרחש עימות בין הנשיאה נאור לדבורה גונן, אמו של דני גונן. האם השכולה פנתה לשופטים ואמרה בכאב: "דני היה עמוד התווך של המשפחה". בהמשך היא גם הוסיפה נימה ביקורתית ואמרה: "הנרצחים הפכו לשקופים. הפכתם את הקורבנות לאשמים. אני שומעת כמה המשפחות של המחבלים מסכנות, אנחנו לא?".
השופטת נאור קטעה את דבריה של האם השכולה ואמרה לה: "גם לאם שכולה יש גבול במה שהיא יכולה לומר פה. הגברת לא תהפוך פה את הזכות שניתנה לה להטחת האשמות". התגובה של השופטת נאור גרמה לגונן להשתתק.
לפנייה לכתב/ת 
