מבודדים: הכפר בקצה מסילת הרכבת ברוסיה
הפינה הנידחת ביותר של הרי אורל היא הכפר קלאץ', שבו 12 תושבים בלבד. צלם רויטרס פגש את התושבים שמסתדרים ללא טלפון וחשמל, וצריכים לנסוע שעות ארוכות כדי לאסוף את הדואר
בפינה הנידחת ביותר של מחוז סברדולבסק שבהרי אורל ברוסיה כל בית נראה כמו צל חיוור של עצמו. עבור 12 התושבים בכפר קלאץ', כולם מבוגרים, מסילת הרכבת שנגמרת בכפר היא לא פחות מחבל הצלה.
עוד חדשות מעניינות בדף הפייסבוק של דסק החוץ
תעשיית הייעור באזור ספגה מכה קשה עם התפרקות ברית המועצות, והתושבים נטשו את הכפרים המרוחקים בחיפוש אחר עבודה בכפרים. לפני כ-30 שנה חיו בקלאץ' כ-600 איש. "אלו היו הימים", נזכר אלכסנדר, שעבד בענף הייעור גם כן.
בקלאץ' אין טלפונים או קליטה סלולרית. בעשור האחרון זכו התושבים לאספקת חשמל, כל ערב במשך כמה שעות. "הייתי די משעומם", אומר סרגיי בן ה-62 על הימים שקדמו לאספקת החשמל. "הייתי הולך למיטה כבר בשמונה ומתהפך במיטה". אמו של סרגיי, בת 86, היא האישה המבוגרת בקרב 12 התושבים בכפר.
"אנחנו מגדלים את האוכל שלנו בעצמנו", מספר סרגיי. "אנחנו מגדלים את האוכל שלנו", מוסיף סרגיי, מדבר בחדר עם פרטי דת מסורתיים תלויים על הקיר. "תפוחי אדמה, עגבניות, מלפפונים. מה עוד אנחנו צריכים?".
כ-90 אחוזים מאוכלוסיית סברדולבסק, שמונה 4.5 מיליון נפש, חיים בערים. החיים באזורים כפריים מרוחקים משמעם להפיק את המרב ממה שיש. הבידוד של הקהילות הללו הופך את שירותי הבריאות למורכבים. אחת התושבים ילדה את בנה איגור, היום בן שש, ברכבת בדרכה לבית החולים בעיר אלפייבסק.
לוקח בערך שמונה שעות לנסוע בקו הרכבת, שאורכו 150 ק"מ. בדרך נמצאת העיירה סנקין, על 600 תושביה, שם תושבי קלאץ' מקבלים את הדואר. עבור כמה מהם הנסיעה לסנקין היא גם כדי לקבל את הפנסיה החודשית מהמדינה.
לפנייה לכתב/ת 
