העליון לא עזר לאמא: נער נלקח בכוח לפנימייה

שירותי הרווחה המליצו על הוצאת בן 14 ממשמורת אמו למשך שנה על רקע בעיות נפשיות. האם יצאה למאבק משפטי ארוך, אך נדחתה שוב ושוב

עו"ד חיים שכטרפורסם: 17.11.15 , 19:47

מאבקה של אם שהתנגדה לשליחת בנה בן ה-14 לפנימייה על רקע בעיות נפשיות נפרש על פני שלוש ערכאות שיפוטיות, והסתיים במפח נפש בבית המשפט העליון: על רקע המלצות של גורמים מקצועיים החליטו בתי המשפט להכריז על הנער כ"קטין נזקק" ולהוציא אותו ממשמורת אמו למשך שנה לפחות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

כבר כשהנער נולד ב-2001 הייתה המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה על רקע בעיות כלכליות והתנהגות אלימה של אביו. בשלב מסוים ההורים התגרשו ומאז התגורר הנער עם אחותו ואמו אצל סבו וסבתו. אביו נישא מחדש, והקשר איתו רופף. לפני כמה שנים החל הילד לסבול מדיכאון, חרדות, קושי להיפרד מאמו, התפרצויות אלימות ומחשבות אובדניות עד כדי חשד למחלת נפש.

תביעה

נטש את בתו, ולימים דרש להכיר בו כאב שכול

עו"ד שלמה רכבי

התאבדות חיילת פתחה מאבק בין אביה הביולוגי לבין משפחת האומנה על ההטבות שבהכרה כהורים שכולים. ביהמ"ש לא הסתיר את סלידתו

נטש את בתו, ולימים דרש להכיר בו כאב שכול

לפני שנה וחצי המליצו גורמים מקצועיים על אשפוז כפוי לצורך אבחון והערכה, אך בית המשפט לנוער ברחובות דחה את בקשתם וביקש לתת לנער הזדמנות נוספת לשוב ללימודים ולשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים. אלא שדבר לא עזר. הוא סירב לצאת מהבית, ושוב נשלח להערכות פסיכיאטריות.

פסיכולוג מהיחידה להדרכת הורים התרשם שהאם עושה כמיטב יכולתה, אולם נטייתה להזדהות עם קשיי בנה ו"להימנע מהצעדים הדרמטיים המתבקשים מן הסיטואציה", מקשה עליה להוביל לשינוי של ממש במצבו.

העניינים הגיעו לשלב שבו ככל הנראה לא היה מנוס: גם עובדת סוציאלית וגם גורמי האבחון הפסיכיאטרי סברו שטובתו של הנער מחייבת להוציא מביתו למסגרת אחרת. בהתאם להמלצות אלה, בית משפט לנוער הכריז על הנער כ"קטין נזקק" והחליט להוציא אותו ממשמורת אמו ולשלוח אותו לפנימייה למשך שנה.

בזמן שהילד כבר התגורר בפנימייה החלה המשיכה האם במאבק משפטי. היא ערערה לבית המשפט המחוזי בלוד, אך נדחתה, ופנתה לעליון, שם התעקשה שמצבו של בנה לא מצדיק שיוציאו אותו ממשמורתה, שכן חוות הדעת השונות לא מעידות על סיכון בדרגה גבוהה.

ניצנים של שיפור

אלא שגם השופטת דפנה ברק-ארז דחתה את בקשת האם וציינה כי "עניינם של המבקשת ושל הקטין נבחן באופן מדוקדק על ידי הערכאות הקודמות".

בטרם קיבלה החלטה, ביקשה השופטת לקבל דיווח מעודכן על מצבו של הנער. מדו"ח העובד הסוציאלי של הפנימייה עלה כי בהתחלה היו קשיים רבים, אולם כיום הנער השתלב מבחינה חברתית, מקבל את סמכות הצוות ואף החל לקחת חלק ברכיבה טיפולית.

למרות האמפתיה לאם, ואף על פי שהוצאת ילד ממשמורת אמו היא "המוצא האחרון", השופטת ברק-ארז התרשמה כי כל הניסיונות לפתור את בעיותיו במסגרת הבית והקהילה לא צלחו, ומצבו נותר קשה. כעת, לעומת זאת, יש ניצנים ראשונים לשיפור, ויש לקוות שהמגמה תימשך.

בנוסף הבהירה השופטת כי לא מדובר בהחלטה בלתי הפיכה, והעניין ייבחן שוב בתום שנת הלימודים, לקראת המועד שבו יפוג תוקפו של הצו הנוכחי, כפי שקבע בית המשפט המחוזי.