"אי אפשר לשכנע את הישראלים לחזור לפריז"
הפיגועים הקשים בפריז הפכו למרבה הצער כבר לשגרת חייו של עובדיה, שחי בעיר כל חייו ומנהל עסק של הסעות וטיולי ישראלים בעיר האורות. בשיחה עם ynet הוא מספר על החששות של הישראלים שמקדימים את חזרתם לארץ, ההבנה שהשקט המפחיד ישתלט על העיר התוססת לפחות לזמן הקרוב, וגם על המחשבות לעבור לישראל
"התיירים הישראלים מבטלים טיסות או חוזרים מוקדם יותר", הוא מספר בשיחה עם ynet. "יש הרבה שתכננו לחזור לארץ בשני או בשלישי אבל הצליחו למצוא מקום כבר על הטיסה הראשונה של אל על שיוצאת הבוקר (א') ויסיימו את החופשה שלהם מוקדם מהמתוכנן".
מה אתה שומע מהם?
"אני שומע שהם מפחדים מאוד, ואלה שלא מפחדים אומרים שפשוט אין להם מה לעשות כאן כי הכל פשוט סגור ומשעמם להם פה. האמת היא שהם צודקים. היורודיסני סגור, למגדל אייפל ולשער הניצחון אי אפשר להתקרב בכלל, ותוסיף לזה את החדשות שמלחיצות 24 שעות ביממה. אין מה לעשות, אני מבין אותם".
שקט עד מוות
את השיחה עם עובדיה ניהלנו במוצאי שבת, הזמן החם ביותר בשגרה עבור הפריזאים, ה"שישי בערב" שלהם. אבל עכשיו, באזור מגוריו שאינו רחוק ממוקדי הפיגועים, הכל שונה. הכל שקט.
מפחיד להסתובב ברחובות פריז כרגע?
"מפחיד פה נורא. הכל שקט בחוץ כאילו אנחנו במלחמה. אנשים לא יוצאים מהבתים. נולדתי ואני חי פה כל החיים שלי. עברנו תקופות לא קלות בעבר, אבל עכשיו זה באמת מפחיד".
אתה חושב שתוכל לשכנע את הישראלים לחזור ולבקר בפריז בקרוב?
"לשכנע? את הישראלים אי אפשר לשכנע לחזור. ישראלים רגילים לפיגועים, אמנם לא ברמה קיצונית שכזו, בטוח שלא, אבל הם יודעים מה זה טרור".
מה תעשו בינתיים?
"נמשיך לחיות. אני מודע לכך שתהיה תקופה עם פחות עבודה, תקופה שקטה, ושגם כשהישראלים ישובו זה יהיה לתקופות קצרות יותר. אבל בסופו של דבר הישראלים ימשיכו לבוא. אני יודע שימשיכו.
גם בינואר היה רגוע אחרי הפיגועים ב"שארלי האבדו" וב"היפר כשר". אז שוב תהיה כאן תקופה לא קלה אבל אין מה לעשות. פיגוע זה פיגוע, וזה יכול לקרות בטולוז, מרסיי, איפה שאתה לא רוצה. לנו אין ברירה אלא להמשיך ולהסתכל קדימה".
"הילדים ילכו מחר לבית הספר"
עובדיה כאמור חי בפריז, אך הוא לא לבד. לצדו גם משפחתו וילדיו. היום, יום א', לא מתקיימים לימודים בבתי הספר והגנים בעיר, אך מחר כבר יצטרך לשלוח את הילדים בחזרה אל מערכת החינוך. "אין לנו ברירה אלא לשלוח את הילדים לבית הספר, למרות החשש. אנחנו לא יכולים שלא לשלוח אותם. זה בדיוק כמו שהיה גם בינואר השנה בגל הטרור הקודם, וזו השגרה פה".
והשגרה הזו לא גורמת למחשבות על מעבר לארץ?
"לא גורמת? כל חצי שעה אנחנו חושבים על לעלות לארץ. כל השבת דיברנו על זה, מה לעשות, איך מתכננים לעזוב ולעבור לישראל, אבל כשיש ילדים זה יותר קשה ואנחנו נאלצים בינתיים להסתדר פה. אבל אם אתה שואל אותי אם התוכנית הכללית היא לעזוב פה? בהחלט כן".