מלחמת 90 הדקות: אוקראינה בדרך ליורו
עלייה לאליפות אירופה הערב על חשבון סלובניה לא רק תעניק דחיפה עצומה לכדורגל האוקראיני, אלא תשכיח מהמדינה ולו לרגע את זוועות המלחמה. נדב יעקבי על קללת הפלייאוף של אוקראינה והכוכבים שיוכלו להצעיד אותה קדימה
נבחרת אוקראינה רוצה להשלים הערב (21.45) את המלאכה ולהבטיח סופית את השתתפותה ביורו 2016. אחרי שניצחה בשבת את סלובניה 0:2 בלבוב, היא מגיעה למאריבור למשחק הגומלין, ומקווה שההיסטוריה לא תחזור על עצמה.
חמש פעמים בעבר שיחקה אוקראינה בשלב הפלייאוף, וחמש פעמים נכשלה. זה קרה בפלייאוף לגביעי העולם של 1998, 2002, 2010 ו-2014. וזה קרה גם בפלייאוף ליורו 2000. מי שניצחה אותה אז, לפני 16 שנים, הייתה אותה סלובניה. מי שלא יוכל לשכוח, לצערו, לעולם את המשחק בסלובניה לפני 16 שנה, הוא השוער אלכסנדר שובקובסקי, שגם היום, כשהוא כמעט בן 41, ממשיך להיות השוער הראשון של דינמו קייב. מהנבחרת הוא פרש לפני שלוש שנים.
סלובניה אירחה את המשחק הראשון בשלב הפלייאוף בנובמבר 1999 בלובליאנה. התוצאה הייתה 1:1 כשבדקה ה-83 החליט שובקובסקי לצאת ולהרחיק את הכדור שהגיע כמעט לדגל הקרן. הבעיטה שלו הייתה איומה. הכדור הגיע למיליינקו אצ'ימוביץ', שמ-40 מטר בעט לרשת החשופה. סלובניה ניצחה 1:2, השיגה 1:1 בקייב – והעפילה ליורו. באוקראינה לא שכחו. הערב הם יוכלו לסגור חשבון עם הסלובנים וגם לשבור את מסורת הכישלונות בשלב הפלייאוף.
בראיון לעיתון הבריטי "אינדפנדנט" הודה העיתונאי האוקראיני אלכסנדר טקאץ': "יש בהחלט דיבורים על נקמה, אולם בתת ההכרה של כולם נמצא הפחד שהנבחרת שוב תמעד ברגע האמת, למרות הניצחון המבטיח במשחק הראשון".
באוקראינה לא שכחו מה קרה להם רק לפני שנתיים. אחרי שניצחו את צרפת הגדולה 0:2 במשחק הראשון בפלייאוף למונדיאל, הם הפסידו 3:0 בגומלין בפריז. משחזור התסריט הזה הם כל כך חוששים. אבל מעבר לערך הספורטיבי שיהיה לעלייה לאליפות אירופה, ולנקמה בסלובנים, כשמדברים על אוקראינה, ברור שמדובר על עניין הרבה יותר גדול וחשוב: המוראל הלאומי.
זה כשנתיים נמצאת אוקראינה במלחמה מול הבדלנים הרוסים, שהשתלטו על אזורים ניכרים במזרח המדינה, ונתמכים על-ידי רוסיה. יותר מ-8,000 איש נהרגו בקרבות, רבים מהם אזרחים, ומאות אלפים נאלצו לעזוב את בתיהם. לא מכבר אמנם הושגה הפסקת אש, אולם היא שבירה מאוד. בתחילת השבוע נהרג חייל אוקראיני ועוד שמונה נפצעו. דובר הצבא האוקראיני אמר: "המצב הקשה ביותר הוא סביב שדה התעופה של דונייצק, שם המורדים מפרים באופן ציני את ההסכמים. הם יורים פגזי מרגמה על עמדות של הצבא. אם המצב ימשיך להידרדר, לא תהיה לנו ברירה אלא להשיב באש ארטילרית".
עד לפני שלוש שנים הכדורגל האוקראיני היה בתקופת פריחה. המדינה אירחה יחד עם פולין את יורו 2012, כשבמדינה הוקמו אצטדיונים מפוארים. שחטאר דונייצק הפכה לשם דבר בליגת האלופות, והקבוצות הגדולות והעשירות בליגה המקומית רכשו שחקנים זרים מצוינים, בעיקר מברזיל. בעונה שעברה הגיעה דנייפרופטרובסק לגמר הליגה האירופית.
אבל ב-2014 החלה המלחמה במזרח המדינה, כשבמקביל סופח חצי האי קרים לרוסיה. המצב הכלכלי במדינה הידרדר בשנתיים האחרונות באופן דרסטי והמטבע המקומי התרסק. מאחר שהעיר דונייצק נכבשה על-ידי המורדים, נאלצה שחטאר דונייצק, שאצטדיונה הופגז, לעבור לשחק בעיר לבוב שבמערב המדינה, כ-1,000 ק"מ מהבית. ואחרי שלואיס אדריאנו ודוגלאס קוסטה נמכרו, כחלק מגל העזיבות של הכוכבים הזרים, היא איבדה את האליפות לדינמו קייב.
חייבים לומר, למרות כל הצרות, הכדורגל באוקראינה עדיין חזק ואיכותי, גם ברמת הקבוצות ובטח ברמה הלאומית. לא מכבר זכינו לראות מקרוב את אנדריי ירמולנקו מבקיע במדי דינמו קייב מול מכבי ת"א. ומדובר ללא ספק באחד הכשרונות הגדולים באירופה. קשה לראות אותו נשאר בדינמו בעונה הבאה, בטח אם יצטיין במשחקי היורו.
סביר להניח שירמולנקו יילך בעקבותיו של יבגן קונופליאנקה, הכוכב לשעבר של דנייפרופטרובסק, שעבר בקיץ לליגה הספרדית. רק לפני שבועיים התעלל קונופליאנקה בהגנה של ריאל מדריד והוליך את סביליה לניצחון 2:3 מפואר, ובכלל יש לו עונה חלומית בינתיים ב"לה ליגה". השמועות בספרד טוענות שפלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד, כבר החליט שבקיץ הקרוב ינסה לרכוש את הכוכב האוקראיני של סביליה. עדיף שישחק אצלו מאשר נגדו.
מה שבטוח זה ששני הסילונים האלה, ירמולנקו וקונופליאנקה, שכל כך אוהבים לדהור וללהטט על הקווים, יעשו הערב הכל כדי לקחת את אוקראינה ליורו. השניים הם הכוכבים הגדולים של הנבחרת האוקראינית, אבל הם לא היחידים. גם את שני הקשרים דניס גרמאש וסרגיי ריבאלקה למדנו להכיר באצטדיון סמי עופר.
המשחק הערב במאריבור יהיה חשוב מאוד לכדורגל האוקראיני אבל לא פחות חשוב עבור העם כולו. כפי שסיכם העיתונאי אלכס סרדה: "אין היום הרבה דברים באוקראינה שיכולים להביא שמחה ולגרום לאנשים לשכוח את המלחמה ואת הסבל שהם חווים, ולו לזמן קצר. הנבחרת הלאומית היא אחת היחידות שיכולה לעשות זאת".
לפנייה לכתב/ת 
